דברי הימים ב 25
| בן עשרים וחמש שנה מלך אמציהו ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו יהועדן מירושלים | 1 |
Amaziya tǝhtkǝ qiⱪⱪan qeƣida yigirmǝ bǝx yaxta idi, u Yerusalemda yigirmǝ toⱪⱪuz yil sǝltǝnǝt ⱪildi. Uning anisining ismi Yǝⱨoaddan bolup, Yerusalemliⱪ idi.
| ויעש הישר בעיני יהוה רק לא בלבב שלם | 2 |
Amaziya Pǝrwǝrdigarning nǝziridǝ toƣra bolƣan ixlarni ⱪildi, lekin pütün kɵngli bilǝn ⱪilmidi.
| ויהי כאשר חזקה הממלכה עליו ויהרג את עבדיו המכים את המלך אביו | 3 |
Wǝ xundaⱪ boldiki, u padixaⱨliⱪini mustǝⱨkǝmliwalƣandin keyin padixaⱨ atisini ɵltürgǝn hizmǝtkarlirini tutup ɵltürdi.
| ואת בניהם לא המית כי ככתוב בתורה בספר משה אשר צוה יהוה לאמר לא ימותו אבות על בנים ובנים לא ימותו על אבות--כי איש בחטאו ימותו | 4 |
Lekin Musaƣa qüxürülgǝn ⱪanun kitabida Pǝrwǝrdigarning: «Nǝ atilarni oƣulliri üqün ɵlümgǝ mǝⱨkum ⱪilixⱪa bolmaydu nǝ oƣullirini atiliri üqün ɵlümgǝ mǝⱨkum ⱪilixⱪa bolmaydu, bǝlki ⱨǝrbiri ɵz gunaⱨi üqün ɵlümgǝ mǝⱨkum ⱪilinsun» dǝp pütülgǝn ǝmri boyiqǝ, u ɵltürgiqilǝrning balilirini ɵlümgǝ mǝⱨkum ⱪilmidi.
| ויקבץ אמציהו את יהודה ויעמידם לבית אבות לשרי האלפים ולשרי המאות לכל יהודה ובנימן ויפקדם למבן עשרים שנה ומעלה וימצאם שלש מאות אלף בחור יוצא צבא אחז רמח וצנה | 5 |
Amaziya Yǝⱨudalarni yiƣip, jǝmǝtlirigǝ ⱪarap pütün Yǝⱨudalarni wǝ Binyaminlarni mingbexi wǝ yüzbexilar astiƣa bekitti; u ulardin yigirmǝ yaxtin axⱪanlarning sanini eliwidi, jǝnggǝ qiⱪalaydiƣan, ⱪoliƣa nǝyzǝ wǝ ⱪalⱪan alalaydiƣan hil lǝxkǝrdin üq yüz ming adǝm qiⱪti.
| וישכר מישראל מאה אלף גבור חיל--במאה ככר כסף | 6 |
U yǝnǝ bir yüz talant kümüx sǝrp ⱪilip Israildin yüz ming batur jǝngqi yalliwaldi.
| ואיש האלהים בא אליו לאמר המלך אל יבוא עמך צבא ישראל כי אין יהוה עם ישראל כל בני אפרים | 7 |
Lekin Hudaning bir adimi uning aldiƣa kelip: — I padixaⱨim, Israil ⱪoxunini ɵzliri bilǝn billǝ barƣuzmiƣayla; qünki Pǝrwǝrdigar Israillar yaki Əfraimiylarning ⱨeqⱪaysisi bilǝn billǝ ǝmǝs.
| כי אם בא אתה עשה חזק למלחמה--יכשילך האלהים לפני אויב כי יש כח באלהים לעזור ולהכשיל | 8 |
Ⱨǝtta sili qoⱪum xundaⱪ ⱪilimǝn, baturanǝ kürǝx ⱪilimǝn desilimu, Huda ɵzlirini düxmǝn aldida yiⱪitidu, qünki Huda insanƣa yardǝm berixkimu ⱪadirdur, insanni yiⱪitixⱪimu ⱪadirdur, dedi.
| ויאמר אמציהו לאיש האלהים ומה לעשות למאת הככר אשר נתתי לגדוד ישראל ויאמר איש האלהים יש ליהוה לתת לך הרבה מזה | 9 |
Amaziya Hudaning adimigǝ: — Əmisǝ mǝn Israilning yallanma ⱪoxuniƣa bǝrgǝn yüz talant kümüxni ⱪandaⱪ ⱪilsam bolidu? — dǝp soriwidi, Hudaning adimi uningƣa: — Pǝrwǝrdigar ɵzlirigǝ buningdinmu ziyadǝ kɵp berixkǝ ⱪadirdur, dǝp jawab bǝrdi.
| ויבדילם אמציהו להגדוד אשר בא אליו מאפרים ללכת למקומם ויחר אפם מאד ביהודה וישובו למקומם בחרי אף | 10 |
Xuning bilǝn Amaziya Əfraimdin ɵzigǝ kǝltürülgǝn yallanma ⱪoxunni ayrip qiⱪip, ɵylirigǝ ⱪayturuwǝtti; xu sǝwǝbtin ular Yǝⱨudalarƣa bǝk ƣǝzǝplinip, ⱪattiⱪ ⱪǝⱨr iqidǝ ɵylirigǝ ⱪaytip ketixti.
| ואמציהו התחזק וינהג את עמו וילך גיא המלח ויך את בני שעיר עשרת אלפים | 11 |
Amaziya jasaritini urƣutup, ɵzining hǝlⱪini baxlap «Xor wadisi»ƣa berip Seirlardin on ming adǝmni yoⱪatti.
| ועשרת אלפים חיים שבו בני יהודה ויביאום לראש הסלע וישליכום מראש הסלע וכלם נבקעו | 12 |
Yǝⱨudalar yǝnǝ on ming adǝmni tirik tutuwelip, tik yarning lewiƣa apirip, yardin ittiriwidi, ularning ⱨǝmmisi parǝ-parǝ ⱪilinip taxlandi.
| ובני הגדוד אשר השיב אמציהו מלכת עמו למלחמה ויפשטו בערי יהודה משמרון ועד בית חורון ויכו מהם שלשת אלפים ויבזו בזה רבה | 13 |
Ⱨalbuki, Amaziya ɵzi bilǝn billǝ jǝng ⱪilixⱪa ruhsǝt ⱪilmay ⱪayturuwǝtkǝn yallanma ǝskǝrlǝr Samariyǝdin Bǝyt-Ⱨorunƣiqǝ bolƣan Yǝⱨudaning ⱨǝrⱪaysi xǝⱨǝrlirigǝ ⱨujum ⱪilip kirip üq ming adǝmni ⱪirip taxlidi ⱨǝm nurƣun mal-mülükni bulap kǝtti.
| ויהי אחרי בוא אמציהו מהכות את אדומים ויבא את אלהי בני שעיר ויעמידם לו לאלהים ולפניהם ישתחוה ולהם יקטר | 14 |
Lekin xundaⱪ boldiki, Amaziya Edomiylarni mǝƣlup ⱪilip ⱪaytip kǝlgǝn qaƣda u Seirlarning butlirinimu elip kelip, ularni ɵzi üqün mǝbud ⱪilip, ularƣa bax urdi wǝ ularƣa huxbuy yaⱪti.
| ויחר אף יהוה באמציהו וישלח אליו נביא ויאמר לו למה דרשת את אלהי העם אשר לא הצילו את עמם מידך | 15 |
Xu sǝwǝbtin Pǝrwǝrdigarning ƣǝzipi Amaziyaƣa ⱪozƣaldi, U uning aldiƣa bir pǝyƣǝmbǝrni ǝwǝtti. Pǝyƣǝmbǝr uningƣa: — Ɵz hǝlⱪini sening ⱪolungdin ⱪutⱪuzalmiƣan bu hǝlⱪning ilaⱨlirini zadi nemǝ dǝp izdǝysǝn? — dedi.
| ויהי בדברו אליו ויאמר לו הליועץ למלך נתנוך--חדל לך למה יכוך ויחדל הנביא ויאמר ידעתי כי יעץ אלהים להשחיתך--כי עשית זאת ולא שמעת לעצתי | 16 |
Wǝ xundaⱪ boldiki, u padixaⱨⱪa tehi sɵz ⱪiliwatⱪanda, padixaⱨ uningƣa: — Biz seni padixaⱨning mǝsliⱨǝtqisi ⱪilip tikligǝnmu? Ⱪoy, bu gepingni! Ɵlgüng kǝldimu nemǝ? — dedi. Xuning bilǝn pǝyƣǝmbǝr gǝptin tohtidi-dǝ, yǝnǝ: — Bu ixni ⱪilƣining ⱨǝm nǝsiⱨitimgǝ ⱪulaⱪ salmiƣining üqün Pǝrwǝrdigar seni yoⱪitixni ⱪarar ⱪildi, dǝp bilimǝn, — dedi.
| ויועץ אמציהו מלך יהודה וישלח אל יואש בן יהואחז בן יהוא מלך ישראל לאמר לך נתראה פנים | 17 |
Xuningdin keyin Amaziya mǝsliⱨǝtlixip, Israilning padixaⱨi Yǝⱨuning nǝwrisi, Yǝⱨoaⱨazning oƣli Yoaxning aldiƣa ǝlqilǝrni mangdurup: «Ⱪeni, [jǝng mǝydanida] yüz turanǝ kɵrüxǝyli» dedi.
| וישלח יואש מלך ישראל אל אמציהו מלך יהודה לאמר החוח אשר בלבנון שלח אל הארז אשר בלבנון לאמר תנה את בתך לבני לאשה ותעבר חית השדה אשר בלבנון ותרמס את החוח | 18 |
Israilning padixaⱨi Yoax Yǝⱨudaning padixaⱨi Amaziyaƣa ǝlqi ǝwǝtip mundaⱪ sɵzlǝrni yǝtküzdi: «Liwandiki tikǝn Liwandiki kedir dǝrihigǝ sɵz ǝwǝtip: «Ɵz ⱪizingni oƣlumƣa hotunluⱪⱪa bǝrgin!» — dedi. Lekin Liwandiki bir yawayi ⱨaywan ɵtüp ketiwetip, tikǝnni dǝssiwǝtti.
| אמרת הנה הכית את אדום ונשאך לבך להכביד עתה שבה בביתך--למה תתגרה ברעה ונפלת אתה ויהודה עמך | 19 |
Sǝn dǝrwǝⱪǝ Edomning üstidin ƣǝlibǝ ⱪilding; kɵnglüngdǝ ɵz-ɵzüngdin mǝƣrurlinip yayrap kǝtting. Əmdi ɵyüngdǝ ⱪalƣining yahxi; nemixⱪa bexingƣa külpǝt kǝltürüp, ɵzüngni wǝ ɵzüng bilǝn Yǝⱨudani balaƣa yiⱪitisǝn?».
| ולא שמע אמציהו--כי מהאלהים היא למען תתם ביד כי דרשו את אלהי אדום | 20 |
Əmma Amaziya ⱪulaⱪ salmidi. Bu ix Hudadin kǝldi; qünki ular Edomning ilaⱨlirini izdigǝnidi, Huda ularni [Yoaxning] ⱪoliƣa qüxsun dǝp ǝnǝ xundaⱪ orunlaxturƣanidi.
| ויעל יואש מלך ישראל ויתראו פנים הוא ואמציהו מלך יהודה בבית שמש אשר ליהודה | 21 |
Xuning bilǝn Israil padixaⱨi Yoax jǝnggǝ atlinip qiⱪti; ikki tǝrǝp, yǝni u Yǝⱨuda padixaⱨi Amaziya bilǝn Bǝyt-Xǝmǝxtǝ, jǝng mǝydanida yüz turanǝ uqraxti.
| וינגף יהודה לפני ישראל וינסו איש לאהליו | 22 |
Yǝⱨudaning adǝmliri Israilning adǝmliri tǝripidin tiripirǝn ⱪilinip, ⱨǝrbiri ɵz ɵyigǝ ⱪeqip kǝtti.
| ואת אמציהו מלך יהודה בן יואש בן יהואחז תפש יואש מלך ישראל--בבית שמש ויביאהו ירושלם ויפרץ בחומת ירושלם משער אפרים עד שער הפונה ארבע מאות אמה | 23 |
Israil padixaⱨi Yoax Bǝyt-Xǝmǝxtǝ Yǝⱨoaⱨazning nǝwrisi, Yoaxning oƣli Yǝⱨuda padixaⱨi Amaziyani ǝsir ⱪilip Yerusalemƣa elip bardi; wǝ u Yerusalemning sepilining Əfraim dǝrwazisidin tartip burjǝk dǝrwazisiƣiqǝ bolƣan tɵt yüz gǝzlik bir bɵlikini ɵrüwǝtti.
| וכל הזהב והכסף ואת כל הכלים הנמצאים בבית האלהים עם עבד אדום ואת אוצרות בית המלך ואת בני התערבות וישב שמרון | 24 |
U Hudaning ɵyidǝ, Obǝd-Edom mǝs’ul bolup saⱪlawatⱪan wǝ padixaⱨning ordisidiki hǝzinidin tepilƣan barliⱪ altun-kümüx, ⱪaqa-ⱪuqilarni buliwaldi wǝ kepillik süpitidǝ birnǝqqǝ tutⱪunni elip Samariyǝgǝ yenip kǝtti.
| ויחי אמציהו בן יואש מלך יהודה אחרי מות יואש בן יהואחז מלך ישראל--חמש עשרה שנה | 25 |
Israil padixaⱨi Yǝⱨoaⱨazning oƣli Yoax ɵlgǝndin keyin, Yoaxning oƣli, Yǝⱨudaning padixaⱨi Amaziya on bǝx yil ɵmür kɵrdi.
| ויתר דברי אמציהו הראשנים והאחרונים--הלא הנם כתובים על ספר מלכי יהודה וישראל | 26 |
Amaziyaning ⱪalƣan ǝmǝlliri bolsa, mana ularning ⱨǝmmisi baxtin ahiriƣiqǝ «Yǝⱨuda wǝ Israil padixaⱨlirining tarihnamisi»da pütülgǝn ǝmǝsmidi?
| ומעת אשר סר אמציהו מאחרי יהוה ויקשרו עליו קשר בירושלם וינס לכישה וישלחו אחריו לכישה וימיתהו שם | 27 |
Amaziya Pǝrwǝrdigardin waz kǝqkǝndin baxlapla Yerusalemda bǝzilǝr uni ⱪǝstlǝxkǝ kirixkǝnidi; xuning bilǝn u Laⱪix xǝⱨirigǝ ⱪeqip kǝtti; lekin ⱪǝstligüqilǝr kǝynidin Laⱪixⱪa adǝm ǝwǝtip, u yǝrdǝ uni ɵltürdi.
| וישאהו על הסוסים ויקברו אתו עם אבתיו בעיר יהודה | 28 |
Andin ular uni atlarƣa artip Yerusalemƣa elip bardi. U Yerusalemda ata-bowilirining arisida «Yǝⱨudaning xǝⱨiri»dǝ dǝpnǝ ⱪilindi.
