דברי הימים ב 24

1 בן שבע שנים יאש במלכו וארבעים שנה מלך בירושלם ושם אמו צביה מבאר שבע

Joas avait sept ans quand il devint roi, et il régna quarante ans à Jérusalem. Sa mère s’appelait Cibya, de Bersabée.

2 ויעש יואש הישר בעיני יהוה כל ימי יהוידע הכהן

Joas fit ce qui plaît au Seigneur, durant toute la vie de Joïada, le prêtre.

3 וישא לו יהוידע נשים שתים ויולד בנים ובנות

Joïada lui fit épouser deux femmes, et il engendra des fils et des filles.

4 ויהי אחרי כן היה עם לב יואש לחדש את בית יהוה

Plus tard, Joas conçut le projet de restaurer la maison du Seigneur.

5 ויקבץ את הכהנים והלוים ויאמר להם צאו לערי יהודה וקבצו מכל ישראל כסף לחזק את בית אלהיכם מדי שנה בשנה ואתם תמהרו לדבר ולא מהרו הלוים

Il réunit prêtres et Lévites et leur dit: "Allez visiter les villes de Juda, recueillez de l’argent dans tout Israël, pour réparer la maison de votre Dieu, d’année en année, et accélérez la chose!" Mais les Lévites n’y mirent aucun empressement.

6 ויקרא המלך ליהוידע הראש ויאמר לו מדוע לא דרשת על הלוים להביא מיהודה ומירושלם את משאת משה עבד יהוה והקהל לישראל--לאהל העדות

Alors le roi manda Joïada, le chef des prêtres, et lui dit: "Pourquoi n’exiges-tu pas des Lévites qu’ils fassent rentrer de Juda et de Jérusalem l’impôt établi par Moïse, serviteur de l’Eternel, sur l’assemblée d’Israël, en faveur de la tente du Statut?

7 כי עתליהו המרשעת בניה פרצו את בית האלהים וגם כל קדשי בית יהוה עשו לבעלים

Car l’impie Athalie et ses fils ont laissé tomber en ruine la maison de Dieu, et, de plus, ils ont affecté aux Bealim tous les objets sacrés du temple de l’Eternel."

8 ויאמר המלך ויעשו ארון אחד ויתנהו בשער בית יהוה חוצה

Sur l’ordre du roi, on confectionna une caisse, qu’on plaça à l’entrée de la maison de l’Eternel, extérieurement,

9 ויתנו קול ביהודה ובירושלם להביא ליהוה משאת משה עבד האלהים על ישראל--במדבר

et l’on publia un avis dans Juda et Jérusalem, à l’effet de faire apporter à l’intention de l’Eternel l’impôt établi par Moïse, serviteur de Dieu, sur Israël dans le désert.

10 וישמחו כל השרים וכל העם ויביאו וישליכו לארון עד לכלה

Tous les seigneurs et le peuple, remplis de joie, apportèrent leur offrande et la jetèrent dans la caisse, tous tant qu’ils étaient.

11 ויהי בעת יביא את הארון אל פקדת המלך ביד הלוים וכראותם כי רב הכסף ובא סופר המלך ופקיד כהן הראש ויערו את הארון וישאהו וישיבהו אל מקמו כה עשו ליום ביום ויאספו כסף לרב

Et chaque fois que la caisse était remise aux préposés royaux par les soins des Lévites, et que l’on constatait qu’elle contenait beaucoup d’argent, le secrétaire du roi et le fonctionnaire désigné par le pontife suprême venaient vider la caisse, puis on la remportait pour la remettre en place. Ainsi procédait-on jour par jour, et l’on recueillit de l’argent en quantité.

12 ויתנהו המלך ויהוידע אל עושה מלאכת עבודת בית יהוה ויהיו שכרים חצבים וחרשים לחדש בית יהוה וגם לחרשי ברזל ונחשת לחזק את בית יהוה

Cet argent, le roi et Joïada le passèrent aux directeurs des travaux de restauration de la maison de l’Eternel: ceux-ci engagèrent des tailleurs de pierre et des charpentiers pour restaurer le temple du Seigneur, ainsi que des artistes travaillant le fer et le cuivre pour en faire les réparations.

13 ויעשו עשי המלאכה ותעל ארוכה למלאכה בידם ויעמידו את בית האלהים על מתכנתו--ויאמצהו

Les chefs des travaux firent diligence, et la besogne, sous leur direction, fut menée à bonne fin; ils rétablirent la maison de Dieu dans son état normal et la consolidèrent.

14 וככלותם הביאו לפני המלך ויהוידע את שאר הכסף ויעשהו כלים לבית יהוה כלי שרת והעלות וכפות וכלי זהב וכסף ויהיו מעלים עלות בבית יהוה תמיד כל ימי יהוידע

Leur tâche achevée, ils rapportèrent au roi et à Joïada ce qui restait de l’argent; on l’employa à confectionner des vases pour la maison de l’Eternel vases pour le culte, pour les sacrifices à offrir, écuelles, objets d’or et d’argent. On offrit des holocaustes dans le temple de l’Eternel, régulièrement tant que vécut Joïada.

15 ויזקן יהוידע וישבע ימים וימת--בן מאה ושלשים שנה במותו

Mais Joïada devint vieux, il fut rassasié de jours et mourut. Il avait cent trente ans lors de sa mort.

16 ויקברהו בעיר דויד עם המלכים כי עשה טובה בישראל ועם האלהים וביתו

On l’ensevelit dans la cité de David, avec les rois, car il avait bien mérité d’Israël, de Dieu et de son temple.

17 ואחרי מות יהוידע באו שרי יהודה וישתחוו למלך אז שמע המלך אליהם

Après la mort de Joïada, les seigneurs de Juda vinrent rendre hommage au roi, et celui-ci écouta leurs avis.

18 ויעזבו את בית יהוה אלהי אבותיהם ויעבדו את האשרים ואת העצבים ויהי קצף על יהודה וירושלם באשמתם זאת

Ils abandonnèrent la maison de l’Eternel, Dieu de leurs pères, adorèrent les statues d’Astarté et les idoles, de sorte que le courroux de Dieu éclata contre Juda et contre Jérusalem, en raison de leur coupable défection.

19 וישלח בהם נבאים להשיבם אל יהוה ויעידו בם ולא האזינו

Il envoya au milieu d’eux des prophètes pour les ramener à lui; mais leurs exhortations ne trouvèrent pas d’écho.

20 ורוח אלהים לבשה את זכריה בן יהוידע הכהן ויעמד מעל לעם ויאמר להם כה אמר האלהים למה אתם עברים את מצות יהוה ולא תצליחו--כי עזבתם את יהוה ויעזב אתכם

C’Est alors que l’inspiration divine s’empara de Zacharie, fils du prêtre Joïada. Se plaçant de façon à dominer le peuple, il s’écria: "Ainsi parle Dieu: Pourquoi transgressez-vous les préceptes de l’Eternel et préparez-vous votre ruine? Puisque vous abandonnez l’Eternel, il vous abandonnera à votre tour."

21 ויקשרו עליו וירגמהו אבן במצות המלך בחצר בית יהוה

On se concerta contre lui et on le tua à coups de pierre, sur l’ordre du roi, dans le parvis du temple du Seigneur.

22 ולא זכר יואש המלך החסד אשר עשה יהוידע אביו עמו ויהרג את בנו וכמותו אמר ירא יהוה וידרש

Le roi Joas ne s’était pas souvenu, en faisant périr les fils, des bienfaits qu’il devait à Joïada, le père. En expirant, Zacharie avait dit: "Que l’Eternel voie, et demande compte!"

23 ויהי לתקופת השנה עלה עליו חיל ארם ויבאו אל יהודה וירושלם וישחיתו את כל שרי העם מעם וכל שללם שלחו למלך דרמשק

Une année étant révolue, une armée de Syriens marcha contre Joas; ils envahirent Juda et Jérusalem et exterminèrent, au milieu du peuple, tous les seigneurs qui étaient à sa tête; toutes leurs dépouilles, ils les firent parvenir au roi de Damas.

24 כי במצער אנשים באו חיל ארם ויהוה נתן בידם חיל לרב מאד--כי עזבו את יהוה אלהי אבותיהם ואת יואש עשו שפטים

Bien que l’armée syrienne ne comptât qu’un petit nombre d’hommes, l’Eternel livra à sa merci une armée très considérable, parce qu’ils avaient abandonné l’Eternel, Dieu de leurs pères. Contre Joas également les ennemis exercèrent des sévices.

25 ובלכתם ממנו כי עזבו אתו במחליים רבים התקשרו עליו עבדיו בדמי בני יהוידע הכהן ויהרגהו על מטתו וימת ויקברהו בעיר דויד ולא קברהו בקברות המלכים

Quand ils se furent retirés de chez lui, le laissant en proie à une grave maladie, ses serviteurs formèrent un complot contre lui, pour venger le sang du fils de Joïada, le prêtre, et l’assassinèrent dans son lit. C’Est ainsi qu’il mourut; il fut enseveli dans la cité de David, mais non dans le tombeau des rois.

26 ואלה המתקשרים עליו זבד בן שמעת העמונית ויהוזבד בן שמרית המואבית

Voici ceux qui avaient comploté contre lui: Zabad, fils de Chimeat, femme ammonite, et Yehozabad, fils de Chimrit, la Moabite.

27 ובניו ורב (ירב) המשא עליו ויסוד בית האלהים--הנם כתובים על מדרש ספר המלכים וימלך אמציהו בנו תחתיו

Quant à ses fils, au grand nombre de prophéties dirigées contre lui et à la restauration de la maison de Dieu, ils sont mentionnés dans l’exposé du Livre des Rois. Il eut pour successeur son fils Amacia.