< שמואל א 8 >
ויהי כאשר זקן שמואל וישם את בניו שפטים לישראל | 1 |
Quando Samuele fu vecchio, stabilì giudici di Israele i suoi figli.
ויהי שם בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה--שפטים בבאר שבע | 2 |
Il primogenito si chiamava Ioèl, il secondogenito Abià; esercitavano l'ufficio di giudici a Bersabea.
ולא הלכו בניו בדרכו ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד--ויטו משפט | 3 |
I figli di lui però non camminavano sulle sue orme, perché deviavano dietro il lucro, accettavano regali e sovvertivano il giudizio.
ויתקבצו כל זקני ישראל ויבאו אל שמואל הרמתה | 4 |
Si radunarono allora tutti gli anziani d'Israele e andarono da Samuele a Rama.
ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה לנו מלך לשפטנו--ככל הגוים | 5 |
Gli dissero: «Tu ormai sei vecchio e i tuoi figli non ricalcano le tue orme. Ora stabilisci per noi un re che ci governi, come avviene per tutti i popoli».
וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו ויתפלל שמואל אל יהוה | 6 |
Agli occhi di Samuele era cattiva la proposta perché avevano detto: «Dacci un re che ci governi». Perciò Samuele pregò il Signore.
ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך כי לא אתך מאסו כי אתי מאסו ממלך עליהם | 7 |
Il Signore rispose a Samuele: «Ascolta la voce del popolo per quanto ti ha detto, perché costoro non hanno rigettato te, ma hanno rigettato me, perché io non regni più su di essi.
ככל המעשים אשר עשו מיום העלתי אותם ממצרים ועד היום הזה ויעזבני ויעבדו אלהים אחרים--כן המה עשים גם לך | 8 |
Come si sono comportati dal giorno in cui li ho fatti uscire dall'Egitto fino ad oggi, abbandonando me per seguire altri dei, così intendono fare a te.
ועתה שמע בקולם אך כי העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך אשר ימלך עליהם | 9 |
Ascolta pure la loro richiesta, però annunzia loro chiaramente le pretese del re che regnerà su di loro».
ויאמר שמואל את כל דברי יהוה אל העם השאלים מאתו מלך | 10 |
Samuele riferì tutte le parole del Signore al popolo che gli aveva chiesto un re.
ויאמר--זה יהיה משפט המלך אשר ימלך עליכם את בניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו | 11 |
Disse loro: «Queste saranno le pretese del re che regnerà su di voi: prenderà i vostri figli per destinarli ai suoi carri e ai suoi cavalli, li farà correre davanti al suo cocchio,
ולשום לו שרי אלפים ושרי חמשים ולחרש חרישו ולקצר קצירו ולעשות כלי מלחמתו וכלי רכבו | 12 |
li farà capi di migliaia e capi di cinquantine; li costringerà ad arare i suoi campi, a mietere le sue messi, ad apprestargli armi per le sue battaglie e attrezzature per i suoi carri.
ואת בנותיכם יקח לרקחות ולטבחות ולאפות | 13 |
Prenderà anche le vostre figlie per farle sue profumiere e cuoche e fornaie.
ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטובים--יקח ונתן לעבדיו | 14 |
Si farà consegnare ancora i vostri campi, le vostre vigne, i vostri oliveti più belli e li regalerà ai suoi ministri.
וזרעיכם וכרמיכם יעשר ונתן לסריסיו ולעבדיו | 15 |
Sulle vostre sementi e sulle vostre vigne prenderà le decime e le darà ai suoi consiglieri e ai suoi ministri.
ואת עבדיכם ואת שפחותיכם ואת בחוריכם הטובים ואת חמוריכם--יקח ועשה למלאכתו | 16 |
Vi sequestrerà gli schiavi e le schiave, i vostri armenti migliori e i vostri asini e li adopererà nei suoi lavori.
צאנכם יעשר ואתם תהיו לו לעבדים | 17 |
Metterà la decima sui vostri greggi e voi stessi diventerete suoi schiavi.
וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם לכם ולא יענה יהוה אתכם ביום ההוא | 18 |
Allora griderete a causa del re che avrete voluto eleggere, ma il Signore non vi ascolterà».
וימאנו העם לשמע בקול שמואל ויאמרו לא כי אם מלך יהיה עלינו | 19 |
Il popolo non diede retta a Samuele e rifiutò di ascoltare la sua voce, ma gridò: «No, ci sia un re su di noi.
והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמתנו | 20 |
Saremo anche noi come tutti i popoli; il nostro re ci farà da giudice, uscirà alla nostra testa e combatterà le nostre battaglie».
וישמע שמואל את כל דברי העם וידברם באזני יהוה | 21 |
Samuele ascoltò tutti i discorsi del popolo e li riferì all'orecchio del Signore.
ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקולם והמלכת להם מלך ויאמר שמואל אל אנשי ישראל לכו איש לעירו | 22 |
Rispose il Signore a Samuele: «Ascoltali; regni pure un re su di loro». Samuele disse agli Israeliti: «Ciascuno torni alla sua città!».