< שמואל א 8 >
ויהי כאשר זקן שמואל וישם את בניו שפטים לישראל | 1 |
Самуил, когато остаря, постави синовете си съдии над Израиля.
ויהי שם בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה--שפטים בבאר שבע | 2 |
Името на първородния му беше Иоил, а името на втория му Авия; те бяха съдии във Вир-савее.
ולא הלכו בניו בדרכו ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד--ויטו משפט | 3 |
Но синовете му не ходеха в неговите пътища, но се отклониха та отиваха след сребролюбието, и вземаха подкуп, и извръщаха правосъдието.
ויתקבצו כל זקני ישראל ויבאו אל שמואל הרמתה | 4 |
Тогава всичките Израилеви старейшини се събраха, та дойдоха при Самуил в Рама и му рекоха:
ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה לנו מלך לשפטנו--ככל הגוים | 5 |
Ето, ти остаря, и синовете ти не ходят в твоите пътища; постави ни, прочее, цар, който да ни съди, както е у всичките народи.
וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו ויתפלל שמואל אל יהוה | 6 |
Обаче на Самуила не бе угодно гдето рекоха: Дай ни цар, който да ни съди. И Самуил се помоли на Господа.
ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך כי לא אתך מאסו כי אתי מאסו ממלך עליהם | 7 |
А Господ каза на Самуила: Послушай гласа на людете за всичко, що ти говорят, защото не отхвърлиха тебе, но Мене отхвърлиха, за да не царувам над тях.
ככל המעשים אשר עשו מיום העלתי אותם ממצרים ועד היום הזה ויעזבני ויעבדו אלהים אחרים--כן המה עשים גם לך | 8 |
Според всичките дела, които те са вършили от деня, когато съм ги извел от Египет дори до тоя ден, като са Ме оставили и са служили на други богове, така правят и на тебе.
ועתה שמע בקולם אך כי העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך אשר ימלך עליהם | 9 |
Сега, прочее, слушай гласа им, обаче тържествено протестирай пред тях, и покажи им как ще постъпва царят, който ще царува над тях.
ויאמר שמואל את כל דברי יהוה אל העם השאלים מאתו מלך | 10 |
Самуил, прочее, каза всичките Господни думи на людете, които искаха цар от него.
ויאמר--זה יהיה משפט המלך אשר ימלך עליכם את בניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו | 11 |
Каза още: Така ще постъпва царят, който ще се възцари над вас; ще взема синовете ви и ще ги определя за колесниците си, и да му бъдат конници, и за да тичат пред колесницата му.
ולשום לו שרי אלפים ושרי חמשים ולחרש חרישו ולקצר קצירו ולעשות כלי מלחמתו וכלי רכבו | 12 |
И ще си ги назначава хилядници и петдесетници, и ще ги поставя да работят земята му, да жънат жетвата му, и да правят военните му оръжия и приборите за колесниците му.
ואת בנותיכם יקח לרקחות ולטבחות ולאפות | 13 |
Ще взема и дъщерите ви за мироварици и готвачки и хлебарки.
ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטובים--יקח ונתן לעבדיו | 14 |
И ще взема по-добрите от нивите ви, лозята ви и маслините ви и ще ги дава на слугите си.
וזרעיכם וכרמיכם יעשר ונתן לסריסיו ולעבדיו | 15 |
Ще взема и десетък от посевите ви и от лозята ви и ще ги дава на скопците си и на слугите си.
ואת עבדיכם ואת שפחותיכם ואת בחוריכם הטובים ואת חמוריכם--יקח ועשה למלאכתו | 16 |
И ще взема слугите ви, слугините ви, по-добрите момчета, и ослите ви и ще ги употребява в своите работи.
צאנכם יעשר ואתם תהיו לו לעבדים | 17 |
Ще взема десетък от стадата ви; и вие ще му бъдете слуги.
וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם לכם ולא יענה יהוה אתכם ביום ההוא | 18 |
В оня ден ще викате поради церя си, когото ще сте си избрали; но Господ няма да ви послуша в оня ден.
וימאנו העם לשמע בקול שמואל ויאמרו לא כי אם מלך יהיה עלינו | 19 |
Обаче, людете не искаха да послушат Самуиловия глас, а рекоха: Не, но цар нека има над нас,
והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמתנו | 20 |
за да бъдем и ние както всичките народи, и нашият цар да ни служи, и да ни предвожда, и да воюва в боевете ни.
וישמע שמואל את כל דברי העם וידברם באזני יהוה | 21 |
И Самуил, като изслуша всичките думи на людете, каза ги в ушите на Господа.
ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקולם והמלכת להם מלך ויאמר שמואל אל אנשי ישראל לכו איש לעירו | 22 |
А Господ каза на Самуила: Послушай гласа им и постави им цар. Тогава Самуил каза на Израилевите мъже: Идете всеки в града си.