שמואל א 4

1 ויהי דבר שמואל לכל ישראל ויצא ישראל לקראת פלשתים למלחמה ויחנו על האבן העזר ופלשתים חנו באפק

以色列人出去与非利士人打仗，安营在以便以谢；非利士人安营在亚弗。

2 ויערכו פלשתים לקראת ישראל ותטש המלחמה וינגף ישראל לפני פלשתים ויכו במערכה בשדה כארבעת אלפים איש

非利士人向以色列人摆阵。两军交战的时候，以色列人败在非利士人面前；非利士人在战场上杀了他们的军兵约有四千人。

3 ויבא העם אל המחנה ויאמרו זקני ישראל למה נגפנו יהוה היום לפני פלשתים נקחה אלינו משלה את ארון ברית יהוה ויבא בקרבנו וישענו מכף איבינו

百姓回到营里，以色列的长老说：“耶和华今日为何使我们败在非利士人面前呢？我们不如将耶和华的约柜从示罗抬到我们这里来，好在我们中间救我们脱离敌人的手。”

4 וישלח העם שלה וישאו משם את ארון ברית יהוה צבאות ישב הכרבים ושם שני בני עלי עם ארון ברית האלהים--חפני ופינחס

于是百姓打发人到示罗，从那里将坐在二基路伯上万军之耶和华的约柜抬来。以利的两个儿子何弗尼、非尼哈与 神的约柜同来。

5 ויהי כבוא ארון ברית יהוה אל המחנה וירעו כל ישראל תרועה גדולה ותהם הארץ

耶和华的约柜到了营中，以色列众人就大声欢呼，地便震动。

6 וישמעו פלשתים את קול התרועה ויאמרו מה קול התרועה הגדולה הזאת במחנה העברים וידעו--כי ארון יהוה בא אל המחנה

非利士人听见欢呼的声音，就说：“在希伯来人营里大声欢呼，是什么缘故呢？”随后就知道耶和华的约柜到了营中。

7 ויראו הפלשתים--כי אמרו בא אלהים אל המחנה ויאמרו אוי לנו כי לא היתה כזאת אתמול שלשם

非利士人就惧怕起来，说：“有神到了他们营中”；又说：“我们有祸了！向来不曾有这样的事。

8 אוי לנו--מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה אלה הם האלהים המכים את מצרים בכל מכה--במדבר

我们有祸了！谁能救我们脱离这些大能之神的手呢？从前在旷野用各样灾殃击打埃及人的，就是这些神。

9 התחזקו והיו לאנשים פלשתים--פן תעבדו לעברים כאשר עבדו לכם והייתם לאנשים ונלחמתם

非利士人哪，你们要刚强，要作大丈夫，免得作希伯来人的奴仆，如同他们作你们的奴仆一样。你们要作大丈夫，与他们争战。”

10 וילחמו פלשתים וינגף ישראל וינסו איש לאהליו ותהי המכה גדולה מאד ויפל מישראל שלשים אלף רגלי

非利士人和以色列人打仗，以色列人败了，各向各家奔逃，被杀的人甚多，以色列的步兵仆倒了三万。

11 וארון אלהים נלקח ושני בני עלי מתו חפני ופינחס

神的约柜被掳去，以利的两个儿子何弗尼、非尼哈也都被杀了。

12 וירץ איש בנימן מהמערכה ויבא שלה ביום ההוא ומדיו קרעים ואדמה על ראשו

当日，有一个便雅悯人从阵上逃跑，衣服撕裂，头蒙灰尘，来到示罗。

13 ויבוא והנה עלי ישב על הכסא יך (יד) דרך מצפה--כי היה לבו חרד על ארון האלהים והאיש בא להגיד בעיר ותזעק כל העיר

到了的时候，以利正在道旁坐在自己的位上观望，为 神的约柜心里担忧。那人进城报信，合城的人就都呼喊起来。

14 וישמע עלי את קול הצעקה ויאמר מה קול ההמון הזה והאיש מהר ויבא ויגד לעלי

以利听见呼喊的声音就问说：“这喧嚷是什么缘故呢？”那人急忙来报信给以利。

15 ועלי בן תשעים ושמנה שנה ועיניו קמה ולא יכול לראות

那时以利九十八岁了，眼目发直，不能看见。

16 ויאמר האיש אל עלי אנכי הבא מן המערכה ואני מן המערכה נסתי היום ויאמר מה היה הדבר בני

那人对以利说：“我是从阵上来的，今日我从阵上逃回。”以利说：“我儿，事情怎样？”

17 ויען המבשר ויאמר נס ישראל לפני פלשתים וגם מגפה גדולה היתה בעם וגם שני בניך מתו חפני ופינחס וארון האלהים נלקחה

报信的回答说：“以色列人在非利士人面前逃跑，民中被杀的甚多！你的两个儿子何弗尼、非尼哈也都死了，并且 神的约柜被掳去。”

18 ויהי כהזכירו את ארון האלהים ויפל מעל הכסא אחרנית בעד יד השער ותשבר מפרקתו וימת--כי זקן האיש וכבד והוא שפט את ישראל ארבעים שנה

他一提 神的约柜，以利就从他的位上往后跌倒，在门旁折断颈项而死；因为他年纪老迈，身体沉重。以利作以色列的士师四十年。

19 וכלתו אשת פינחס הרה ללת ותשמע את השמועה אל הלקח ארון האלהים ומת חמיה ואישה ותכרע ותלד כי נהפכו עליה צריה

以利的儿妇、非尼哈的妻怀孕将到产期，她听见 神的约柜被掳去，公公和丈夫都死了，就猛然疼痛，曲身生产；

20 וכעת מותה ותדברנה הנצבות עליה אל תיראי כי בן ילדת ולא ענתה ולא שתה לבה

将要死的时候，旁边站着的妇人们对她说：“不要怕！你生了男孩子了。”她却不回答，也不放在心上。

21 ותקרא לנער איכבוד לאמר גלה כבוד מישראל אל הלקח ארון האלהים ואל חמיה ואישה

她给孩子起名叫以迦博，说：“荣耀离开以色列了！”这是因 神的约柜被掳去，又因她公公和丈夫都死了。

22 ותאמר גלה כבוד מישראל כי נלקח ארון האלהים

她又说：“荣耀离开以色列，因为 神的约柜被掳去了。”