< שמואל א 3 >

והנער שמואל משרת את יהוה לפני עלי ודבר יהוה היה יקר בימים ההם--אין חזון נפרץ 1
И отрочищь Самуил бе служа Господеви пред Илием иереем, и глаголгол Господень бе честен в тыя дни, не бе видение посылаемо.
ויהי ביום ההוא ועלי שכב במקומו ועינו החלו כהות לא יוכל לראות 2
И бысть в день он, и Илий спаше на месте своем, и очи его начаста тяжце быти, и не можаше зрети:
ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שכב בהיכל יהוה אשר שם ארון אלהים 3
и прежде неже угасе светилник Божий, и Самуил спаше в церкви Господни, идеже кивот Божий,
ויקרא יהוה אל שמואל ויאמר הנני 4
и воззва Господь: Самуиле, Самуиле. И рече: се, аз.
וירץ אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויאמר לא קראתי שוב שכב וילך וישכב 5
И тече ко Илию и рече: се, аз, яко звал мя еси. И рече (Илий): не звах тебе, возвратися и спи. И возвратися и спа.
ויסף יהוה קרא עוד שמואל ויקם שמואל וילך אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויאמר לא קראתי בני שוב שכב 6
И приложи Господь и воззва еще: Самуиле, Самуиле. И воста Самуил и иде ко Илию вторицею, и рече: се, аз, яко звал мя еси. И рече: не звах тебе, чадо мое, возвратися, спи.
ושמואל טרם ידע את יהוה וטרם יגלה אליו דבר יהוה 7
Самуил же в то время еще не познаваше Бога, прежде откровения ему гласа Господня.
ויסף יהוה קרא שמואל בשלישת ויקם וילך אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויבן עלי כי יהוה קרא לנער 8
И приложи Господь призвати Самуила третицею: и востав, и иде ко Илию и рече: се, аз, яко звал мя еси. И разуме Илий, яко Господь призывает отрочища, и рече: возвратися и спи, чадо:
ויאמר עלי לשמואל לך שכב והיה אם יקרא אליך ואמרת דבר יהוה כי שמע עבדך וילך שמואל וישכב במקומו 9
и будет аще воззовет тя Зовый, и речеши: глаголи, Господи, яко слышит раб Твой. И иде Самуил, и спа на месте своем.
ויבא יהוה ויתיצב ויקרא כפעם בפעם שמואל שמואל ויאמר שמואל דבר כי שמע עבדך 10
И прииде Господь и ста и воззва его якоже первое и второе: Самуиле, Самуиле. И рече Самуил: глаголи (Господи), яко слышит раб Твой.
ויאמר יהוה אל שמואל הנה אנכי עשה דבר בישראל אשר כל שמעו--תצלינה שתי אזניו 11
И рече Господь к Самуилу: се, Аз творю глаголголы Моя во Израили, яко всякому слышащему сия пошумит во обоих ушесех его:
ביום ההוא אקים אל עלי את כל אשר דברתי אל ביתו--החל וכלה 12
в день той воздвигну на Илиа вся, елика глаголах на дом его: начну и скончаю:
והגדתי לו כי שפט אני את ביתו עד עולם--בעון אשר ידע כי מקללים להם בניו ולא כהה בם 13
и возвестих ему, яко отмщу Аз на доме его до века в неправдах сынов его, о нихже ведяше, яко злословиста Бога сынове его, и не наказа их:
ולכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה--עד עולם 14
и сего ради кляхся дому Илиину, яко не очистится неправда дому Илиина в кадилах и жертвах его до века.
וישכב שמואל עד הבקר ויפתח את דלתות בית יהוה ושמואל ירא מהגיד את המראה אל עלי 15
И спа Самуил до утра, и утренева заутра, и отверзе двери храма Господня. Самуил же убояся поведати видения Илию.
ויקרא עלי את שמואל ויאמר שמואל בני ויאמר הנני 16
И рече Илий к Самуилу: Самуиле чадо. И рече: се, аз.
ויאמר מה הדבר אשר דבר אליך--אל נא תכחד ממני כה יעשה לך אלהים וכה יוסיף אם תכחד ממני דבר מכל הדבר אשר דבר אליך 17
И рече (Илий): что глаголгол глаголголанный к тебе? Не скрый убо от мене: сия да сотворит тебе Бог и сия да приложит, аще утаиши от мене слово от всех словес глаголголанных к тебе во ушеса твоя.
ויגד לו שמואל את כל הדברים ולא כחד ממנו ויאמר--יהוה הוא הטוב בעינו יעשה 18
И поведа Самуил Илию вся словеса, и не утаи от него (ни единаго глаголгола). И рече Илий: Господь Сам, еже благо пред Ним, да сотворит.
ויגדל שמואל ויהוה היה עמו ולא הפיל מכל דבריו ארצה 19
И возвеличен бысть Самуил, и Господь бе с ним, и не паде от всех словес его на земли (ни един глагол).
וידע כל ישראל מדן ועד באר שבע כי נאמן שמואל לנביא ליהוה 20
И разумеша вси Израилтяне от Дана даже и до Вирсавии, яко верен Самуил Господу во пророцех.
ויסף יהוה להראה בשלה כי נגלה יהוה אל שמואל בשלו בדבר יהוה 21
И приложи Господь явитися в Силоме, яви бо Ся Господь Самуилу: и уверися Самуил пророк быти Господеви во всем Израили, от конца до конца земли. Илий же состареся зело, и сынове его ходяще хождаху, и лукав путь их пред Господем.

< שמואל א 3 >