שמואל א 3

1 והנער שמואל משרת את יהוה לפני עלי ודבר יהוה היה יקר בימים ההם--אין חזון נפרץ

童子撒母耳在以利面前事奉耶和华。当那些日子，耶和华的言语稀少，不常有默示。

2 ויהי ביום ההוא ועלי שכב במקומו ועינו החלו כהות לא יוכל לראות

一日，以利睡卧在自己的地方；他眼目昏花，看不分明。

3 ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שכב בהיכל יהוה אשר שם ארון אלהים

神的灯在 神耶和华殿内约柜那里，还没有熄灭，撒母耳已经睡了。

4 ויקרא יהוה אל שמואל ויאמר הנני

耶和华呼唤撒母耳。撒母耳说：“我在这里！”

5 וירץ אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויאמר לא קראתי שוב שכב וילך וישכב

就跑到以利那里，说：“你呼唤我？我在这里。”以利回答说：“我没有呼唤你，你去睡吧。”他就去睡了。

6 ויסף יהוה קרא עוד שמואל ויקם שמואל וילך אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויאמר לא קראתי בני שוב שכב

耶和华又呼唤撒母耳。撒母耳起来，到以利那里，说：“你呼唤我？我在这里。”以利回答说：“我的儿，我没有呼唤你，你去睡吧。”

7 ושמואל טרם ידע את יהוה וטרם יגלה אליו דבר יהוה

那时撒母耳还未认识耶和华，也未得耶和华的默示。

8 ויסף יהוה קרא שמואל בשלישת ויקם וילך אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויבן עלי כי יהוה קרא לנער

耶和华第三次呼唤撒母耳。撒母耳起来，到以利那里，说：“你又呼唤我？我在这里。”以利才明白是耶和华呼唤童子。

9 ויאמר עלי לשמואל לך שכב והיה אם יקרא אליך ואמרת דבר יהוה כי שמע עבדך וילך שמואל וישכב במקומו

因此以利对撒母耳说：“你仍去睡吧；若再呼唤你，你就说：‘耶和华啊，请说，仆人敬听！’”撒母耳就去，仍睡在原处。

10 ויבא יהוה ויתיצב ויקרא כפעם בפעם שמואל שמואל ויאמר שמואל דבר כי שמע עבדך

耶和华又来站着，像前三次呼唤说：“撒母耳啊！撒母耳啊！”撒母耳回答说：“请说，仆人敬听！”

11 ויאמר יהוה אל שמואל הנה אנכי עשה דבר בישראל אשר כל שמעו--תצלינה שתי אזניו

耶和华对撒母耳说：“我在以色列中必行一件事，叫听见的人都必耳鸣。

12 ביום ההוא אקים אל עלי את כל אשר דברתי אל ביתו--החל וכלה

我指着以利家所说的话，到了时候，我必始终应验在以利身上。

13 והגדתי לו כי שפט אני את ביתו עד עולם--בעון אשר ידע כי מקללים להם בניו ולא כהה בם

我曾告诉他必永远降罚与他的家，因他知道儿子作孽，自招咒诅，却不禁止他们。

14 ולכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה--עד עולם

所以我向以利家起誓说：‘以利家的罪孽，虽献祭奉礼物，永不能得赎去。’”

15 וישכב שמואל עד הבקר ויפתח את דלתות בית יהוה ושמואל ירא מהגיד את המראה אל עלי

撒母耳睡到天亮，就开了耶和华的殿门，不敢将默示告诉以利。

16 ויקרא עלי את שמואל ויאמר שמואל בני ויאמר הנני

以利呼唤撒母耳说：“我儿撒母耳啊！”撒母耳回答说：“我在这里！”

17 ויאמר מה הדבר אשר דבר אליך--אל נא תכחד ממני כה יעשה לך אלהים וכה יוסיף אם תכחד ממני דבר מכל הדבר אשר דבר אליך

以利说：“耶和华对你说什么，你不要向我隐瞒；你若将 神对你所说的隐瞒一句，愿他重重地降罚与你。”

18 ויגד לו שמואל את כל הדברים ולא כחד ממנו ויאמר--יהוה הוא הטוב בעינו יעשה

撒母耳就把一切话都告诉了以利，并没有隐瞒。以利说：“这是出于耶和华，愿他凭自己的意旨而行。”

19 ויגדל שמואל ויהוה היה עמו ולא הפיל מכל דבריו ארצה

撒母耳长大了，耶和华与他同在，使他所说的话一句都不落空。

20 וידע כל ישראל מדן ועד באר שבע כי נאמן שמואל לנביא ליהוה

从但到别是巴所有的以色列人都知道耶和华立撒母耳为先知。

21 ויסף יהוה להראה בשלה כי נגלה יהוה אל שמואל בשלו בדבר יהוה

耶和华又在示罗显现；因为耶和华将自己的话默示撒母耳，撒母耳就把这话传遍以色列地。