שמואל א 28
| ויהי בימים ההם ויקבצו פלשתים את מחניהם לצבא להלחם בישראל ויאמר אכיש אל דוד ידע תדע כי אתי תצא במחנה אתה ואנשיך | 1 |
And it came to pass in those days, that the Philistines gathered their armies together for warfare to fight with Israel. And Achish said to David, Know thou assuredly, that thou shall go out with me in the army, thou and thy men.
| ויאמר דוד אל אכיש לכן אתה תדע את אשר יעשה עבדך ויאמר אכיש אל דוד לכן שמר לראשי אשימך כל הימים | 2 |
And David said to Achish, Therefore thou shall know what thy servant will do. And Achish said to David, Therefore I will make thee my chief bodyguard forever.
| ושמואל מת--ויספדו לו כל ישראל ויקברהו ברמה ובעירו ושאול הסיר האבות ואת הידענים--מהארץ | 3 |
Now Samuel was dead, and all Israel had lamented him, and buried him in Ramah, even in his own city. And Saul had put away those who had familiar spirits, and the wizards, out of the land.
| ויקבצו פלשתים ויבאו ויחנו בשונם ויקבץ שאול את כל ישראל ויחנו בגלבע | 4 |
And the Philistines gathered themselves together, and came and encamped in Shunem. And Saul gathered all Israel together, and they encamped in Gilboa.
| וירא שאול את מחנה פלשתים וירא ויחרד לבו מאד | 5 |
And when Saul saw the army of the Philistines, he was afraid, and his heart trembled greatly.
| וישאל שאול ביהוה ולא ענהו יהוה--גם בחלמות גם באורים גם בנביאם | 6 |
And when Saul inquired of Jehovah, Jehovah answered him not, neither by dreams, nor by Urim, nor by prophets.
| ויאמר שאול לעבדיו בקשו לי אשת בעלת אוב ואלכה אליה ואדרשה בה ויאמרו עבדיו אליו הנה אשת בעלת אוב בעין דור | 7 |
Then Saul said to his servants, Seek me a woman who has a familiar spirit, that I may go to her, and inquire of her. And his servants said to him, Behold, there is a woman who has a familiar spirit at En-dor.
| ויתחפש שאול וילבש בגדים אחרים וילך הוא ושני אנשים עמו ויבאו אל האשה לילה ויאמר קסומי (קסמי) נא לי באוב והעלי לי את אשר אמר אליך | 8 |
And Saul disguised himself, and put on other raiment, and went, he and two men with him. And they came to the woman by night, and he said, Divine to me, I pray thee, by the familiar spirit, and bring me up whomever I shall name to thee.
| ותאמר האשה אליו הנה אתה ידעת את אשר עשה שאול אשר הכרית את האבות ואת הידעני מן הארץ ולמה אתה מתנקש בנפשי להמיתני | 9 |
And the woman said to him, Behold, thou know what Saul has done, how he has cut off those who have familiar spirits, and the wizards, out of the land. Why then do thou lay a snare for my life, to cause me to die?
| וישבע לה שאול ביהוה לאמר חי יהוה אם יקרך עון בדבר הזה | 10 |
And Saul swore to her by Jehovah, saying, As Jehovah lives, there shall no punishment happen to thee for this thing.
| ותאמר האשה את מי אעלה לך ויאמר את שמואל העלי לי | 11 |
Then said the woman, Whom shall I bring up to thee? And he said, Bring me up Samuel.
| ותרא האשה את שמואל ותזעק בקול גדול ותאמר האשה אל שאול לאמר למה רמיתני ואתה שאול | 12 |
And when the woman saw Samuel, she cried with a loud voice. And the woman spoke to Saul, saying, Why have thou deceived me? For thou are Saul.
| ויאמר לה המלך אל תיראי כי מה ראית ותאמר האשה אל שאול אלהים ראיתי עלים מן הארץ | 13 |
And the king said to her, Be not afraid, for what do thou see? And the woman said to Saul, I see a god coming up out of the earth.
| ויאמר לה מה תארו ותאמר איש זקן עלה והוא עטה מעיל וידע שאול כי שמואל הוא ויקד אפים ארצה וישתחו | 14 |
And he said to her, What form is he of? And she said, An old man comes up, and he is covered with a robe. And Saul perceived that it was Samuel, and he bowed with his face to the ground, and did obeisance.
| ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אתי ויאמר שאול צר לי מאד ופלשתים נלחמים בי ואלהים סר מעלי ולא ענני עוד גם ביד הנביאים גם בחלמות ואקראה לך להודיעני מה אעשה | 15 |
And Samuel said to Saul, Why have thou disquieted me, to bring me up? And Saul answered, I am greatly distressed, for the Philistines make war against me, and God is departed from me, and answers me no more, neither by prophets, nor by dreams. Therefore I have called thee, that thou may make known to me what I shall do.
| ויאמר שמואל ולמה תשאלני ויהוה סר מעליך ויהי ערך | 16 |
And Samuel said, Why then do thou ask of me, since Jehovah departed from thee, and has become thine adversary?
| ויעש יהוה לו כאשר דבר בידי ויקרע יהוה את הממלכה מידך ויתנה לרעך לדוד | 17 |
And Jehovah has done to thee, as he spoke by me. And Jehovah has torn the kingdom out of thy hand, and given it to thy neighbor, even to David.
| כאשר לא שמעת בקול יהוה ולא עשית חרון אפו בעמלק על כן הדבר הזה עשה לך יהוה היום הזה | 18 |
Because thou obeyed not the voice of Jehovah, and did not execute his fierce wrath upon Amalek, therefore Jehovah has done this thing to thee this day.
| ויתן יהוה גם את ישראל עמך ביד פלשתים ומחר אתה ובניך עמי גם את מחנה ישראל יתן יהוה ביד פלשתים | 19 |
Moreover Jehovah will deliver Israel also with thee into the hand of the Philistines, and tomorrow thou and thy sons shall be with me. Jehovah will also deliver the army of Israel into the hand of the Philistines.
| וימהר שאול ויפל מלא קומתו ארצה וירא מאד מדברי שמואל גם כח לא היה בו--כי לא אכל לחם כל היום וכל הלילה | 20 |
Then Saul fell straightaway his full length upon the earth, and was greatly afraid because of the words of Samuel, and there was no strength in him, for he had eaten no bread all the day, nor all the night.
| ותבוא האשה אל שאול ותרא כי נבהל מאד ותאמר אליו הנה שמעה שפחתך בקולך ואשים נפשי בכפי ואשמע את דבריך אשר דברת אלי | 21 |
And the woman came to Saul, and saw that he was greatly troubled, and said to him, Behold, thy handmaid has hearkened to thy voice, and I have put my life in my hand, and have hearkened to thy words which thou spoke to me.
| ועתה שמע נא גם אתה בקול שפחתך ואשמה לפניך פת לחם ואכול ויהי בך כח כי תלך בדרך | 22 |
Now therefore, I pray thee, hearken thou also to the voice of thy handmaid, and let me set a morsel of bread before thee, and eat, that thou may have strength when thou go on thy way.
| וימאן ויאמר לא אכל ויפרצו בו עבדיו וגם האשה וישמע לקלם ויקם מהארץ וישב אל המטה | 23 |
But he refused, and said, I will not eat. But his servants, together with the woman, constrained him, and he hearkened to their voice. So he arose from the ground, and sat upon the bed.
| ולאשה עגל מרבק בבית ותמהר ותזבחהו ותקח קמח ותלש ותפהו מצות | 24 |
And the woman had a fatted calf in the house. And she hastened, and killed it, and she took flour, and kneaded it, and baked unleavened bread of it.
| ותגש לפני שאול ולפני עבדיו ויאכלו ויקמו וילכו בלילה ההוא | 25 |
And she brought it before Saul, and before his servants, and they ate. Then they rose up, and went away that night.
