שמואל א 27

1 ויאמר דוד אל לבו עתה אספה יום אחד ביד שאול אין לי טוב כי המלט אמלט אל ארץ פלשתים ונואש ממני שאול לבקשני עוד בכל גבול ישראל ונמלטתי מידו

David se dit à lui-même: « Je périrai un jour par la main de Saül; il n’y a rien de mieux pour moi que de me réfugier promptement au pays des Philistins, afin que Saül renonce à me chercher encore dans tout le territoire d’Israël; j’échapperai ainsi à sa main. »

2 ויקם דוד--ויעבר הוא ושש מאות איש אשר עמו אל אכיש בן מעוך מלך גת

Et David s’étant levé, lui et les six cents hommes qui étaient avec lui, ils passèrent chez Achis, fils de Maoch, roi de Geth.

3 וישב דוד עם אכיש בגת הוא ואנשיו איש וביתו דוד ושתי נשיו אחינעם היזרעאלת ואביגיל אשת נבל הכרמלית

David demeura auprès d’Achis, à Geth, lui et ses gens, chacun avec sa famille, et David avec ses deux femmes, Achinoam de Jezraël, et Abigaïl de Carmel, femme de Nabal.

4 ויגד לשאול כי ברח דוד גת ולא יוסף (יסף) עוד לבקשו

On annonça à Saül que David s’était enfui à Geth, et il ne recommença pas à le poursuivre.

5 ויאמר דוד אל אכיש אם נא מצאתי חן בעיניך יתנו לי מקום באחת ערי השדה--ואשבה שם ולמה ישב עבדך בעיר הממלכה עמך

David dit à Achis: « Si j’ai trouvé grâce à tes yeux, qu’on me donne dans l’une des villes de la campagne un lieu où je puisse demeurer; car pourquoi ton serviteur habiterait-il avec toi dans la ville royale? »

6 ויתן לו אכיש ביום ההוא את צקלג לכן היתה צקלג למלכי יהודה עד היום הזה

Et, ce jour-là, Achis lui donna Siceleg; c’est pourquoi Siceleg a appartenu aux rois de Juda jusqu’à ce jour.

7 ויהי מספר הימים אשר ישב דוד בשדה פלשתים--ימים וארבעה חדשים

Le nombre des jours que David passa dans le pays des Philistins fut d’un an et quatre mois.

8 ויעל דוד ואנשיו ויפשטו אל הגשורי והגרזי (והגזרי) והעמלקי כי הנה ישבות הארץ אשר מעולם בואך שורה ועד ארץ מצרים

David et ses hommes montaient et faisaient des incursions chez les Gessuriens, les Gerziens et les Amalécites; car ces peuplades habitaient dès les temps anciens du côté de Sur et jusqu’au pays d’Égypte.

9 והכה דוד את הארץ ולא יחיה איש ואשה ולקח צאן ובקר וחמרים וגמלים ובגדים וישב ויבא אל אכיש

David ravageait la contrée, ne laissant en vie ni homme ni femme, enlevant les brebis, les bœufs, les ânes, les chameaux, les vêtements; puis il s’en revenait chez Achis.

10 ויאמר אכיש אל פשטתם היום ויאמר דוד על נגב יהודה ועל נגב הירחמאלי ואל נגב הקיני

Achis disait: « Où avez-vous fait incursion, aujourd’hui? » Et David répondait: « Dans le Négéb de Juda, dans le Négéb des Jéraméélites et dans le Négéb des Cinéens. »

11 ואיש ואשה לא יחיה דוד להביא גת לאמר--פן יגדו עלינו לאמר כה עשה דוד וכה משפטו כל הימים אשר ישב בשדה פלשתים

David ne laissait en vie ni homme ni femme pour les amener à Geth, de peur, se disait-il, « qu’ils ne fassent des rapports contre nous, en disant: Ainsi a fait David. » Et telle fut sa manière d’agir tout le temps qu’il demeura dans le pays des Philistins.

12 ויאמן אכיש בדוד לאמר הבאש הבאיש בעמו בישראל והיה לי לעבד עולם

Achis se fiait à David, et il disait: « Il s’est rendu odieux à son peuple, à Israël, donc il sera mon serviteur à jamais. »