שמואל א 27

1 ויאמר דוד אל לבו עתה אספה יום אחד ביד שאול אין לי טוב כי המלט אמלט אל ארץ פלשתים ונואש ממני שאול לבקשני עוד בכל גבול ישראל ונמלטתי מידו

達味心裏想：「終有一天我會落在撒烏耳手中，倒不如逃到培肋舍特 中去，使撒烏耳絕望，再不在全以色列境內找我，我方能擺脫他的毒手」。

2 ויקם דוד--ויעבר הוא ושש מאות איש אשר עמו אל אכיש בן מעוך מלך גת

達味遂帶了他那六百人，動身往加特王瑪敖客的兒子阿基士那裏去。

3 וישב דוד עם אכיש בגת הוא ואנשיו איש וביתו דוד ושתי נשיו אחינעם היזרעאלת ואביגיל אשת נבל הכרמלית

達味和他的兩個妻子：依次勒耳人阿希諾罕與曾作加爾默耳人納巴耳妻子的阿彼蓋耳，他的部隊，以及他們的眷屬，同阿基士一起住在加特。

4 ויגד לשאול כי ברח דוד גת ולא יוסף (יסף) עוד לבקשו

有人告訴撒烏耳，達味逃到加特去了，撒烏耳就再不去搜他。

5 ויאמר דוד אל אכיש אם נא מצאתי חן בעיניך יתנו לי מקום באחת ערי השדה--ואשבה שם ולמה ישב עבדך בעיר הממלכה עמך

達味向阿基士說：「假使我在你眼中獲得寵幸，請在鄉間城鎮裏給 戈一塊地方，叫我住在；為什麼你的僕人要同你一起住在京城內呢﹖」

6 ויתן לו אכיש ביום ההוא את צקלג לכן היתה צקלג למלכי יהודה עד היום הזה

那一天，阿基士就將漆刻拉格賜他；因此漆刻拉格直到今天還屬猶大王。

7 ויהי מספר הימים אשר ישב דוד בשדה פלשתים--ימים וארבעה חדשים

達味住在培肋舍特人地方，共計一年零四個月。

8 ויעל דוד ואנשיו ויפשטו אל הגשורי והגרזי (והגזרי) והעמלקי כי הנה ישבות הארץ אשר מעולם בואך שורה ועד ארץ מצרים

達味帶著他的人上去，襲擊了革叔爾人、基爾齊人和阿瑪肋克人。這些民族所住的地方，是從特郎經叔爾直到埃及地。

9 והכה דוד את הארץ ולא יחיה איש ואשה ולקח צאן ובקר וחמרים וגמלים ובגדים וישב ויבא אל אכיש

當達味攻擊那地方時，沒有讓那裏的男女生存，只把牛、羊、驢、駱馲和衣服搶來，帶回交給阿基士王。

10 ויאמר אכיש אל פשטתם היום ויאמר דוד על נגב יהודה ועל נגב הירחמאלי ואל נגב הקיני

每當阿基士間說：「今天你們襲擊了什麼地方﹖」時，達味總是答說：「襲擊了猶大的南方，刻尼人的南方」。

11 ואיש ואשה לא יחיה דוד להביא גת לאמר--פן יגדו עלינו לאמר כה עשה דוד וכה משפטו כל הימים אשר ישב בשדה פלשתים

達味沒有讓那裏的男女活著帶回加特來，因為達味想：「怕他們對我們不利的宣傳說：達味這樣對待了我們」。這是他住在培肋舍特地方整個時期內的作風。

12 ויאמן אכיש בדוד לאמר הבאש הבאיש בעמו בישראל והיה לי לעבד עולם

阿基士相信了達味，心中想：「他在自己民族以色列人中，已留下臭名，他要永久作我的奴隸了」。