שמואל א 22

1 וילך דוד משם וימלט אל מערת עדלם וישמעו אחיו וכל בית אביו וירדו אליו שמה

David partit de là et s'enfuit dans la caverne d'Odollam. Ses frères et toute la maison de son père l'ayant appris, ils descendirent là, vers lui.

2 ויתקבצו אליו כל איש מצוק וכל איש אשר לו נשא וכל איש מר נפש ויהי עליהם לשר ויהיו עמו כארבע מאות איש

Tous les opprimés, tous ceux qui avaient des créanciers et tous ceux qui étaient dans l'amertume, se rassemblèrent auprès de lui, et il devint leur chef; il y eut ainsi avec lui environ quatre cents hommes.

3 וילך דוד משם מצפה מואב ויאמר אל מלך מואב יצא נא אבי ואמי אתכם עד אשר אדע מה יעשה לי אלהים

De là, David s'en alla à Maspha de Moab. Il dit au roi de Moab: « Que mon père et ma mère puissent, je te prie, se retirer chez vous, jusqu'à ce que je sache ce que Dieu fera de moi. »

4 וינחם את פני מלך מואב וישבו עמו כל ימי היות דוד במצודה

Et il les amena devant le roi de Moab, et ils demeurèrent chez lui tout le temps que David fut dans le lieu fort.

5 ויאמר גד הנביא אל דוד לא תשב במצודה--לך ובאת לך ארץ יהודה וילך דוד ויבא יער חרת

Le prophète Gad dit à David: « Ne reste pas dans le lieu fort; va-t'en et reviens dans le pays de Juda. » Et David s'en alla et se rendit à la forêt de Haret.

6 וישמע שאול--כי נודע דוד ואנשים אשר אתו ושאול יושב בגבעה תחת האשל ברמה וחניתו בידו וכל עבדיו נצבים עליו

Saül apprit que David et les gens qui étaient avec lui avaient été reconnus. Or Saül était assis, à Gabaa, sous le tamarisque, sur la hauteur, sa lance à la main, et tous ses serviteurs étaient rangés devant lui.

7 ויאמר שאול לעבדיו הנצבים עליו שמעו נא בני ימיני גם לכלכם יתן בן ישי שדות וכרמים--לכלכם ישים שרי אלפים ושרי מאות

Saül dit à ses serviteurs qui étaient rangés devant lui: « Ecoutez, Benjamites: le fils d'Isaï vous donnera-t-il aussi à tous des champs et des vignes, fera-t-il de vous tous des chefs de milliers et des chefs de centaines,

8 כי קשרתם כלכם עלי ואין גלה את אזני בכרת בני עם בן ישי ואין חלה מכם עלי וגלה את אזני כי הקים בני את עבדי עלי לארב כיום הזה

que vous vous soyez tous ligués contre moi, qu'il n'y ait personne qui m'ait informé que mon fils a fait alliance avec le fils d'Isaï, et que nul de vous n'en souffre pour moi et ne m'avertisse que mon fils a soulevé mon serviteur contre moi, pour me dresser des embûches, comme il le fait aujourd'hui? »

9 ויען דאג האדמי והוא נצב על עבדי שאול--ויאמר ראיתי את בן ישי בא נבה אל אחימלך בן אחטוב

Doëg, l'Edomite, qui était le chef des serviteurs de Saül, répondit et dit: « J'ai vu le fils d'Isaï venir à Nobé, auprès d'Achimélech, fils d'Achitob.

10 וישאל לו ביהוה וצידה נתן לו ואת חרב גלית הפלשתי--נתן לו

Achimélech a consulté pour lui Yahweh, et il lui a donné des vivres; il lui a aussi donné l'épée de Goliath, le Philistin. »

11 וישלח המלך לקרא את אחימלך בן אחיטוב הכהן ואת כל בית אביו הכהנים--אשר בנב ויבאו כלם אל המלך

Le roi envoya appeler le prêtre Achimélech, fils d'Achitob, et toute la maison de son père, les prêtres qui étaient à Nobé.

12 ויאמר שאול שמע נא בן אחיטוב ויאמר הנני אדני

Ils vinrent tous vers le roi; et Saül dit: « Ecoute, fils d'Achitob! » Il répondit: « Me voici, mon seigneur. »

13 ויאמר אלו שאול למה קשרתם עלי אתה ובן ישי--בתתך לו לחם וחרב ושאול לו באלהים לקום אלי לארב כיום הזה

Saül lui dit: « Pourquoi vous êtes-vous ligués contre moi, toi et le fils d'Isaï? Tu lui as donné du pain et une épée, et tu as consulté Dieu pour lui, pour qu'il s'élève contre moi et me dresse des embûches, comme il le fait aujourd'hui? »

14 ויען אחימלך את המלך ויאמר ומי בכל עבדיך כדוד נאמן וחתן המלך וסר אל משמעתך ונכבד בביתך

Achimélech répondit au roi et dit: « Lequel d'entre tous tes serviteurs est, comme David, d'une fidélité éprouvée, gendre du roi, admis à tes conseils et honoré dans ta maison?

15 היום החלתי לשאול (לשאל) לו באלהים חלילה לי אל ישם המלך בעבדו דבר בכל בית אבי--כי לא ידע עבדך בכל זאת דבר קטן או גדול

Est-ce aujourd'hui que j'aurais commencé à consulter Dieu pour lui? Loin de moi! Que le roi ne mette pas à la charge de son serviteur une chose qui pèserait sur toute la maison de mon père, car ton serviteur n'a rien su de tout cela, ni peu ni beaucoup. »

16 ויאמר המלך מות תמות אחימלך אתה וכל בית אביך

Le roi dit: « Tu mourras, Achimélech, toi et toute la maison de ton père. »

17 ויאמר המלך לרצים הנצבים עליו סבו והמיתו כהני יהוה כי גם ידם עם דוד וכי ידעו כי ברח הוא ולא גלו את אזנו (אזני) ולא אבו עבדי המלך לשלח את ידם לפגע בכהני יהוה

Et le roi dit aux gardes qui se tenaient près de lui: « Tournez-vous et mettez à mort les prêtres de Yahweh; car leur main est avec David et, sachant bien qu'il était en fuite, ils ne m'en ont pas informé. » Mais les serviteurs du roi ne voulurent pas étendre la main pour frapper les prêtres de Yahweh.

18 ויאמר המלך לדויג (לדואג) סב אתה ופגע בכהנים ויסב דויג (דואג) האדמי ויפגע הוא בכהנים וימת ביום ההוא שמנים וחמשה איש נשא אפוד בד

Alors le roi dit à Doëg: « Tourne-toi et frappe les prêtres. » Et Doëg l'Edomite se tourna, et ce fut lui qui frappa les prêtres; il mit à mort en ce jour quatre-vingt-cinq hommes portant l'éphod de lin.

19 ואת נב עיר הכהנים הכה לפי חרב מאיש ועד אשה מעולל ועד יונק ושור וחמור ושה לפי חרב

Saül frappa encore du tranchant de l'épée Nobé, ville sacerdotale: hommes et femmes, enfants et nourrissons, bœufs, ânes et brebis, furent passés au fil de l'épée.

20 וימלט בן אחד לאחימלך בן אחטוב ושמו אביתר ויברח אחרי דוד

Un seul fils d'Achimélech, fils d'Achitob, s'échappa; son nom était Abiathar, et il se réfugia auprès de David.

21 ויגד אביתר לדוד כי הרג שאול את כהני יהוה

Abiathar annonça à David que Saül avait tué les prêtres de Yahweh.

22 ויאמר דוד לאביתר ידעתי ביום ההוא כי שם דויג (דואג) האדמי כי הגד יגיד לשאול אנכי סבתי בכל נפש בית אביך

Et David dit à Abiathar: « Je savais bien, en ce jour-là, que Doëg l'Edomite, qui était là, ne manquerai pas d'informer Saül. C'est moi qui suis cause de la mort de toute la maison de ton père.

23 שבה אתי אל תירא כי אשר יבקש את נפשי יבקש את נפשך כי משמרת אתה עמדי

Reste avec moi, ne crains rien; car celui qui en veut à ma vie en veut à ta vie, et près de moi tu auras bonne garde. »