שמואל א 21

1 ויבא דוד נבה אל אחימלך הכהן ויחרד אחימלך לקראת דוד ויאמר לו מדוע אתה לבדך ואיש אין אתך

David se rendit à Nobé, auprès du grand prêtre Achimélech; et Achimélech accourut effrayé au-devant de David, et lui dit: « Pourquoi es-tu seul et n’y a-t-il personne avec toi? »

2 ויאמר דוד לאחימלך הכהן המלך צוני דבר ויאמר אלי איש אל ידע מאומה את הדבר אשר אנכי שלחך ואשר צויתך ואת הנערים יודעתי אל מקום פלני אלמוני

David répondit au prêtre Achimélech: « Le roi m’a donné un ordre et m’a dit: Que personne ne sache rien de l’affaire pour laquelle je t’envoie et je t’ai donné un ordre. J’ai assigné à mes gens tel lieu de rendez-vous.

3 ועתה מה יש תחת ידך חמשה לחם--תנה בידי או הנמצא

Et maintenant qu’as-tu sous la main? Donne-moi cinq pains dans la main, ou ce qui se trouvera. »

4 ויען הכהן את דוד ויאמר אין לחם חל אל תחת ידי כי אם לחם קדש יש אם נשמרו הנערים אך מאשה

Le prêtre répondit à David et dit: « Je n’ai pas sous la main de pain ordinaire, mais il y a du pain consacré; pourvu que tes gens se soient abstenus de femmes. »

5 ויען דוד את הכהן ויאמר לו כי אם אשה עצרה לנו כתמול שלשם בצאתי ויהיו כלי הנערים קדש והוא דרך חל--ואף כי היום יקדש בכלי

David répondit au prêtre et lui dit: « Nous nous sommes abstenus de femmes depuis trois jours que je suis parti, et les vases de mes gens sont chose sainte; et si le voyage est profane, pourtant il est sanctifié quant au vase? »

6 ויתן לו הכהן קדש כי לא היה שם לחם כי אם לחם הפנים המוסרים מלפני יהוה לשום לחם חם ביום הלקחו

Alors le prêtre lui donna du pain consacré, car il n’y avait pas là d’autre pain que le pain de proposition, qu’on avait ôté de devant Yahweh, pour le remplacer par du pain chaud au moment où on l’enlevait.

7 ושם איש מעבדי שאול ביום ההוא נעצר לפני יהוה ושמו דאג האדמי--אביר הרעים אשר לשאול

— Ce même jour, de trouvait là un homme d’entre les serviteurs de Saül, retenu devant Yahweh; il s’appelait Doëg, un Edomite, chef des bergers de Saül.

8 ויאמר דוד לאחימלך ואין יש פה תחת ידך חנית או חרב כי גם חרבי וגם כלי לא לקחתי בידי כי היה דבר המלך נחוץ

David dit à Achimélech: « N’as-tu pas sous la main une lance ou une épée? car je n’ai pas même pris avec moi mon épée ni mes armes, parce que l’ordre du roi était pressant. »

9 ויאמר הכהן חרב גלית הפלשתי אשר הכית בעמק האלה הנה היא לוטה בשמלה אחרי האפוד--אם אתה תקח לך קח כי אין אחרת זולתה בזה ויאמר דוד אין כמוה תננה לי

Le prêtre répondit: « Il y a l’épée de Goliath, le Philistin que tu as tué dans la vallée du Térébinthe; la voilà, enveloppée dans le manteau, derrière l’éphod. Si tu veux la prendre, prends-la, car il n’y en a pas d’autre ici. » Et David dit: « Elle n’a pas sa pareille, donne-la-moi. »

10 ויקם דוד ויברח ביום ההוא מפני שאול ויבא אל אכיש מלך גת

David se leva et s’enfuit ce même jour loin de Saül; il se rendit chez Achis, roi de Geth.

11 ויאמרו עבדי אכיש אליו הלוא זה דוד מלך הארץ הלוא לזה יענו במחלות לאמר הכה שאול באלפו ודוד ברבבתו

Les serviteurs d’Achis lui dirent: « N’est-ce pas là David, roi du pays? N’est-ce pas celui pour qui l’on chantait en dansant: Saül a tué ses mille, et David ses dix mille. »

12 וישם דוד את הדברים האלה בלבבו וירא מאד מפני אכיש מלך גת

David prit ces paroles à cœur, et il eut une grande peur d’Achis, roi de Geth.

13 וישנו את טעמו בעיניהם ויתהלל בידם ויתו על דלתות השער ויורד רירו אל זקנו

Il dissimula sa raison à leurs yeux et fit l’insensé entre leurs mains; il battait du tambour sur les battants des portes, et il laissait couler sa salive sur sa barbe.

14 ויאמר אכיש אל עבדיו הנה תראו איש משתגע למה תביאו אתו אלי

Achis dit à ses serviteurs: « Vous voyez bien que cet homme est un fou; pourquoi me l’avez-vous amené?

15 חסר משגעים אני כי הבאתם את זה להשתגע עלי הזה יבוא אל ביתי

Est-ce que je manque de fous, que vous m’ameniez celui-ci, pour qu’il fasse des folies devant moi? Doit-il entrer dans ma maison? »