שמואל א 20
| ויברח דוד מנוות (מניות) ברמה ויבא ויאמר לפני יהונתן מה עשיתי מה עוני ומה חטאתי לפני אביך--כי מבקש את נפשי | 1 |
大衛從拉瑪的拿約逃跑，來到約拿單那裏，對他說：「我做了甚麼？有甚麼罪孽呢？在你父親面前犯了甚麼罪，他竟尋索我的性命呢？」
| ויאמר לו חלילה לא תמות--הנה לו עשה (לא יעשה) אבי דבר גדול או דבר קטן ולא יגלה את אזני ומדוע יסתיר אבי ממני את הדבר הזה אין זאת | 2 |
約拿單回答說：「斷然不是！你必不致死。我父做事，無論大小，沒有不叫我知道的。怎麼獨有這事隱瞞我呢？決不如此。」
| וישבע עוד דוד ויאמר ידע ידע אביך כי מצאתי חן בעיניך ויאמר אל ידע זאת יהונתן פן יעצב ואולם חי יהוה וחי נפשך--כי כפשע ביני ובין המות | 3 |
大衛又起誓說：「你父親準知我在你眼前蒙恩。他心裏說，不如不叫約拿單知道，恐怕他愁煩。我指着永生的耶和華，又敢在你面前起誓，我離死不過一步。」
| ויאמר יהונתן אל דוד מה תאמר נפשך ואעשה לך | 4 |
約拿單對大衛說：「你心裏所求的，我必為你成就。」
| ויאמר דוד אל יהונתן הנה חדש מחר ואנכי ישב אשב עם המלך לאכול ושלחתני ונסתרתי בשדה עד הערב השלשית | 5 |
大衛對約拿單說：「明日是初一，我當與王同席，求你容我去藏在田野，直到第三日晚上。
| אם פקד יפקדני אביך ואמרת נשאל נשאל ממני דוד לרוץ בית לחם עירו--כי זבח הימים שם לכל המשפחה | 6 |
你父親若見我不在席上，你就說：『大衛切求我許他回本城伯利恆去，因為他全家在那裏獻年祭。』
| אם כה יאמר טוב שלום לעבדך ואם חרה יחרה לו--דע כי כלתה הרעה מעמו | 7 |
你父親若說好，僕人就平安了；他若發怒，你就知道他決意要害我。
| ועשית חסד על עבדך כי בברית יהוה הבאת את עבדך עמך ואם יש בי עון המיתני אתה ועד אביך למה זה תביאני | 8 |
求你施恩與僕人，因你在耶和華面前曾與僕人結盟。我若有罪，不如你自己殺我，何必將我交給你父親呢？」
| ויאמר יהונתן חלילה לך כי אם ידע אדע כי כלתה הרעה מעם אבי לבוא עליך--ולא אתה אגיד לך | 9 |
約拿單說：「斷無此事！我若知道我父親決意害你，我豈不告訴你呢？」
| ויאמר דוד אל יהונתן מי יגיד לי או מה יענך אביך קשה | 10 |
大衛對約拿單說：「你父親若用厲言回答你，誰來告訴我呢？」
| ויאמר יהונתן אל דוד לכה ונצא השדה ויצאו שניהם השדה | 11 |
約拿單對大衛說：「你我且往田野去。」二人就往田野去了。
| ויאמר יהונתן אל דוד יהוה אלהי ישראל כי אחקר את אבי כעת מחר השלשית והנה טוב אל דוד--ולא אז אשלח אליך וגליתי את אזנך | 12 |
約拿單對大衛說：「願耶和華－以色列的上帝為證。明日約在這時候，或第三日，我探我父親的意思，若向你有好意，我豈不打發人告訴你嗎？
| כה יעשה יהוה ליהונתן וכה יסיף כי ייטב אל אבי את הרעה עליך--וגליתי את אזנך ושלחתיך והלכת לשלום ויהי יהוה עמך כאשר היה עם אבי | 13 |
我父親若有意害你，我不告訴你使你平平安安地走，願耶和華重重地降罰與我。願耶和華與你同在，如同從前與我父親同在一樣。
| ולא אם עודני חי ולא תעשה עמדי חסד יהוה ולא אמות | 14 |
你要照耶和華的慈愛恩待我，不但我活着的時候免我死亡，
| ולא תכרית את חסדך מעם ביתי עד עולם ולא בהכרת יהוה את איבי דוד איש מעל פני האדמה | 15 |
就是我死後，耶和華從地上剪除你仇敵的時候，你也永不可向我家絕了恩惠。」
| ויכרת יהונתן עם בית דוד ובקש יהוה מיד איבי דוד | 16 |
於是約拿單與大衛家結盟，說：「願耶和華藉大衛的仇敵追討背約的罪。」
| ויוסף יהונתן להשביע את דוד באהבתו אתו כי אהבת נפשו אהבו | 17 |
約拿單因愛大衛如同愛自己的性命，就使他再起誓。
| ויאמר לו יהונתן מחר חדש ונפקדת כי יפקד מושבך | 18 |
約拿單對他說：「明日是初一，你的座位空設，人必理會你不在那裏。
| ושלשת תרד מאד ובאת אל המקום אשר נסתרת שם ביום המעשה וישבת אצל האבן האזל | 19 |
你等三日，就要速速下去，到你從前遇事所藏的地方，在以色磐石那裏等候。
| ואני שלשת החצים צדה אורה לשלח לי למטרה | 20 |
我要向磐石旁邊射三箭，如同射箭靶一樣。
| והנה אשלח את הנער לך מצא את החצים אם אמר אמר לנער הנה החצים ממך והנה קחנו ובאה כי שלום לך ואין דבר--חי יהוה | 21 |
我要打發童子，說：『去把箭找來。』我若對童子說：『箭在後頭，把箭拿來』，你就可以回來；我指着永生的耶和華起誓，你必平安無事。
| ואם כה אמר לעלם הנה החצים ממך והלאה--לך כי שלחך יהוה | 22 |
我若對童子說：『箭在前頭』，你就要去，因為是耶和華打發你去的。
| והדבר--אשר דברנו אני ואתה הנה יהוה ביני ובינך עד עולם | 23 |
至於你我今日所說的話，有耶和華在你我中間為證，直到永遠。」
| ויסתר דוד בשדה ויהי החדש וישב המלך על (אל) הלחם לאכול | 24 |
大衛就去藏在田野。到了初一日，王坐席要吃飯。
| וישב המלך על מושבו כפעם בפעם אל מושב הקיר ויקם יהונתן וישב אבנר מצד שאול ויפקד מקום דוד | 25 |
王照常坐在靠牆的位上，約拿單侍立，押尼珥坐在掃羅旁邊，大衛的座位空設。
| ולא דבר שאול מאומה ביום ההוא כי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא כי לא טהור | 26 |
然而這日掃羅沒有說甚麼，他想大衛遇事，偶染不潔，他必定是不潔。
| ויהי ממחרת החדש השני ויפקד מקום דוד ויאמר שאול אל יהונתן בנו מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם | 27 |
初二日大衛的座位還空設。掃羅問他兒子約拿單說：「耶西的兒子為何昨日、今日沒有來吃飯呢？」
| ויען יהונתן את שאול נשאל נשאל דוד מעמדי עד בית לחם | 28 |
約拿單回答掃羅說：「大衛切求我容他往伯利恆去。
| ויאמר שלחני נא כי זבח משפחה לנו בעיר והוא צוה לי אחי ועתה אם מצאתי חן בעיניך אמלטה נא ואראה את אחי על כן לא בא אל שלחן המלך | 29 |
他說：『求你容我去，因為我家在城裏有獻祭的事；我長兄吩咐我去。如今我若在你眼前蒙恩，求你容我去見我的弟兄』；所以大衛沒有赴王的席。」
| ויחר אף שאול ביהונתן ויאמר לו בן נעות המרדות הלוא ידעתי כי בחר אתה לבן ישי לבשתך ולבשת ערות אמך | 30 |
掃羅向約拿單發怒，對他說：「你這頑梗背逆之婦人所生的，我豈不知道你喜悅耶西的兒子，自取羞辱，以致你母親露體蒙羞嗎？
| כי כל הימים אשר בן ישי חי על האדמה לא תכון אתה ומלכותך ועתה שלח וקח אתו אלי--כי בן מות הוא | 31 |
耶西的兒子若在世間活着，你和你的國位必站立不住。現在你要打發人去，將他捉拿交給我；他是該死的。」
| ויען יהונתן את שאול אביו ויאמר אליו למה יומת מה עשה | 32 |
約拿單對父親掃羅說：「他為甚麼該死呢？他做了甚麼呢？」
| ויטל שאול את החנית עליו להכתו וידע יהונתן כי כלה היא מעם אביו להמית את דוד | 33 |
掃羅向約拿單掄槍要刺他，約拿單就知道他父親決意要殺大衛。
| ויקם יהונתן מעם השלחן בחרי אף ולא אכל ביום החדש השני לחם--כי נעצב אל דוד כי הכלמו אביו | 34 |
於是約拿單氣忿忿地從席上起來，在這初二日沒有吃飯。他因見父親羞辱大衛，就為大衛愁煩。
| ויהי בבקר ויצא יהונתן השדה למועד דוד ונער קטן עמו | 35 |
次日早晨，約拿單按着與大衛約會的時候出到田野，有一個童子跟隨。
| ויאמר לנערו--רץ מצא נא את החצים אשר אנכי מורה הנער רץ והוא ירה החצי להעברו | 36 |
約拿單對童子說：「你跑去，把我所射的箭找來。」童子跑去，約拿單就把箭射在童子前頭。
| ויבא הנער עד מקום החצי אשר ירה יהונתן ויקרא יהונתן אחרי הנער ויאמר הלוא החצי ממך והלאה | 37 |
童子到了約拿單落箭之地，約拿單呼叫童子說：「箭不是在你前頭嗎？」
| ויקרא יהונתן אחרי הנער מהרה חושה אל תעמד וילקט נער יהונתן את החצי (החצים) ויבא אל אדניו | 38 |
約拿單又呼叫童子說：「速速地去，不要遲延！」童子就拾起箭來，回到主人那裏。
| והנער לא ידע מאומה אך יהונתן ודוד ידעו את הדבר | 39 |
童子卻不知道這是甚麼意思，只有約拿單和大衛知道。
| ויתן יהונתן את כליו אל הנער אשר לו ויאמר לו לך הביא העיר | 40 |
約拿單將弓箭交給童子，吩咐說：「你拿到城裏去。」
| הנער בא ודוד קם מאצל הנגב ויפל לאפיו ארצה וישתחו שלש פעמים וישקו איש את רעהו ויבכו איש את רעהו עד דוד הגדיל | 41 |
童子一去，大衛就從磐石的南邊出來，俯伏在地，拜了三拜；二人親嘴，彼此哭泣，大衛哭得更慟。
| ויאמר יהונתן לדוד לך לשלום אשר נשבענו שנינו אנחנו בשם יהוה לאמר יהוה יהיה ביני ובינך ובין זרעי ובין זרעך עד עולם א ויקם וילך ויהונתן בא העיר | 42 |
約拿單對大衛說：「我們二人曾指着耶和華的名起誓說：『願耶和華在你我中間，並你我後裔中間為證，直到永遠。』如今你平平安安地去吧！」大衛就起身走了；約拿單也回城裏去了。
