שמואל א 18
| ויהי ככלתו לדבר אל שאול ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבו (ויאהבהו) יהונתן כנפשו | 1 |
Et il arriva, lorsqu’il eut achevé de parler à Saül, que l’âme de Jonathas s’attacha étroitement à l’âme de David, et Jonathas l’aima comme son âme.
| ויקחהו שאול ביום ההוא ולא נתנו לשוב בית אביו | 2 |
Et Saül le prit en ce jour-là, et il ne lui accorda pas de retourner dans la maison de son père.
| ויכרת יהונתן ודוד ברית באהבתו אתו כנפשו | 3 |
Or David et Jonathas firent alliance; car Jonathas l’aimait comme son âme.
| ויתפשט יהונתן את המעיל אשר עליו ויתנהו לדוד ומדיו ועד חרבו ועד קשתו ועד חגרו | 4 |
Aussi Jonathas se dépouilla de la tunique dont il était revêtu, et il la donna à David avec le reste de ses vêtements, jusqu’à son glaive et son arc, et jusqu’à son baudrier.
| ויצא דוד בכל אשר ישלחנו שאול ישכיל וישמהו שאול על אנשי המלחמה וייטב בעיני כל העם וגם בעיני עבדי שאול | 5 |
David allait aussi partout où l’envoyait Saul, et il se conduisait prudemment; de plus, il le préposa sur les hommes de guerre, et il était agréable aux yeux de tout le peuple, et surtout en la présence des serviteurs de Saul.
| ויהי בבואם בשוב דוד מהכות את הפלשתי ותצאנה הנשים מכל ערי ישראל לשור (לשיר) והמחלות לקראת שאול המלך--בתפים בשמחה ובשלשים | 6 |
Or, lorsque David revint, après avoir tué le Philistin, les femmes sortirent de toutes les villes d’Israël, chantant et formant des danses, au-devant du roi Saül, avec des tambours de réjouissance, et avec des sistres.
| ותענינה הנשים המשחקות ותאמרן הכה שאול באלפו ודוד ברבבתיו | 7 |
Et elles chantaient, jouant et disant: Saül en a tué mille, et David dix mille.
| ויחר לשאול מאד וירע בעיניו הדבר הזה ויאמר נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך המלוכה | 8 |
Mais Saül fut très irrité, et cette parole déplut à ses yeux, et il dit: Elles ont donné dix mille hommes à David, et à moi, elles m’en ont donné mille; que lui reste-t-il à avoir, si ce n’est la royauté?
| ויהי שאול עון (עוין) את דוד מהיום ההוא והלאה | 9 |
Ainsi Saül, depuis ce jour-là, ne regarda jamais plus David d’un bon œil.
| ויהי ממחרת ותצלח רוח אלהים רעה אל שאול ויתנבא בתוך הבית ודוד מנגן בידו כיום ביום והחנית ביד שאול | 10 |
Mais après le jour suivant, l’esprit malin, envoyé de Dieu, saisit Saül, et il prophétisait au milieu de sa maison; mais David touchait la harpe de sa main comme tous les jours; et Saül tenait sa lance,
| ויטל שאול את החנית ויאמר אכה בדוד ובקיר ויסב דוד מפניו פעמים | 11 |
Et il la jeta, pensant qu’il pourrait percer David avec la muraille; et David se détourna de devant lui par deux fois.
| וירא שאול מלפני דוד כי היה יהוה עמו ומעם שאול סר | 12 |
Alors Saül craignit David, parce que le Seigneur était avec David, tandis qu’il s’était retiré de lui.
| ויסרהו שאול מעמו וישמהו לו שר אלף ויצא ויבא לפני העם | 13 |
Saül l’éloigna donc de lui, et il le fit tribun sur mille hommes; et il sortait et il entrait en la présence du peuple.
| ויהי דוד לכל דרכו משכיל ויהוה עמו | 14 |
En toutes ses voies aussi, David agissait prudemment, et le Seigneur était avec lui.
| וירא שאול אשר הוא משכיל מאד ויגר מפניו | 15 |
C’est pourquoi Saül vit qu’il était très prudent, et il commença à se garder de lui.
| וכל ישראל ויהודה אהב את דוד כי הוא יוצא ובא לפניהם | 16 |
Mais tout Israël et Juda aimait David; car c’était lui qui entrait et sortait devant eux.
| ויאמר שאול אל דוד הנה בתי הגדולה מרב אתה אתן לך לאשה--אך היה לי לבן חיל והלחם מלחמות יהוה ושאול אמר אל תהי ידי בו ותהי בו יד פלשתים | 17 |
Et Saul dit à David: Voici ma fille aînée Mérob; c’est elle que je te donnerai pour femme; seulement sois courageux, et combats les combats du Seigneur. Or, Saül pensait en lui-même, disant: Que ma main ne soit pas contre lui, mais que la main des Philistins soit sur lui.
| ויאמר דוד אל שאול מי אנכי ומי חיי משפחת אבי בישראל--כי אהיה חתן למלך | 18 |
Mais David répondit à Saül: Qui suis-je, moi, ou quelle est ma vie, ou quelle est la parenté de mon père en Israël, pour que je devienne gendre du roi?
| ויהי בעת תת את מרב בת שאול--לדוד והיא נתנה לעדריאל המחלתי לאשה | 19 |
Or, le temps vint que Mérob, fille de Saul, devait être donnée à David, et elle fut donnée pour femme à Hadriel, le Molathite.
| ותאהב מיכל בת שאול את דוד ויגדו לשאול וישר הדבר בעיניו | 20 |
Mais Michol, la seconde fille de Saül, aima David. Et on l’annonça à Saül, et cela lui plut.
| ויאמר שאול אתננה לו ותהי לו למוקש ותהי בו יד פלשתים ויאמר שאול אל דוד בשתים תתחתן בי היום | 21 |
Et Saül dit: Je la lui donnerai, afin qu’elle devienne sa ruine, et que la main des Philistins soit sur lui. Saül dit donc à David: C’est à deux conditions que tu seras mon gendre aujourd’hui.
| ויצו שאול את עבדו דברו אל דוד בלט לאמר הנה חפץ בך המלך וכל עבדיו אהבוך ועתה התחתן במלך | 22 |
Alors Saül commanda à ses serviteurs: Parlez à David, sans que je paraisse, disant: Voilà que tu plais au roi, et tous ses serviteurs t’aiment. Maintenant donc sois le gendre du roi.
| וידברו עבדי שאול באזני דוד את הדברים האלה ויאמר דוד הנקלה בעיניכם התחתן במלך ואנכי איש רש ונקלה | 23 |
Et les serviteurs de Saül dirent aux oreilles de David toutes ces paroles. Et David répondit: Croyez-vous que ce soit peu, d’être le gendre du roi? Pour moi, je suis un homme pauvre et de nulle considération.
| ויגדו עבדי שאול לו--לאמר כדברים האלה דבר דוד | 24 |
Et les serviteurs de Saül le rapportèrent, disant: Telles sont les paroles qu’a dites David.
| ויאמר שאול כה תאמרו לדוד אין חפץ למלך במהר כי במאה ערלות פלשתים להנקם באיבי המלך ושאול חשב להפיל את דוד ביד פלשתים | 25 |
Mais Saül répondit: C’est ainsi que vous parlerez à David: Le roi n’a pas besoin de douaire, mais seulement de cent prépuces de Philistins, afin que vengeance soit faite des ennemis du roi. Mais Saül pensait livrer David aux mains des Philistins.
| ויגדו עבדיו לדוד את הדברים האלה וישר הדבר בעיני דוד להתחתן במלך ולא מלאו הימים | 26 |
Et lorsque les serviteurs de Saül eurent rapporté à David les paroles que Saul avait dites, le discours plut à David, puisqu’il devenait gendre du roi.
| ויקם דוד וילך הוא ואנשיו ויך בפלשתים מאתים איש ויבא דוד את ערלתיהם וימלאום למלך להתחתן במלך ויתן לו שאול את מיכל בתו לאשה | 27 |
Aussi, après peu de jours, David, se levant, s’en alla avec les hommes qui étaient sous lui; et il tua parmi les Philistins deux cents hommes, et il apporta leurs prépuces, et les compta au roi, afin qu’il fût son gendre. C’est pourquoi Saül lui donna Michol sa fille pour femme.
| וירא שאול וידע כי יהוה עם דוד ומיכל בת שאול אהבתהו | 28 |
Et Saül vit et comprit que le Seigneur était avec David. Pour Michol, fille de Saül, elle aimait David.
| ויאסף שאול לרא מפני דוד--עוד ויהי שאול איב את דוד כל הימים | 29 |
Et Saül commença à craindre davantage David; et Saül devint ennemi de David tous les jours.
| ויצאו שרי פלשתים ויהי מדי צאתם שכל דוד מכל עבדי שאול וייקר שמו מאד | 30 |
Et les princes des Philistins sortirent; mais dès le commencement de leur sortie, David se conduisait plus prudemment que tous les serviteurs de Saül, et son nom devint très célèbre.
