שמואל א 18
| ויהי ככלתו לדבר אל שאול ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבו (ויאהבהו) יהונתן כנפשו | 1 |
After David had finished speaking with Saul, the souls of Jonathan and David were knit together, and Jonathan loved him as himself.
| ויקחהו שאול ביום ההוא ולא נתנו לשוב בית אביו | 2 |
And from that day Saul kept David with him and did not let him return to his father’s house.
| ויכרת יהונתן ודוד ברית באהבתו אתו כנפשו | 3 |
Then Jonathan made a covenant with David because he loved him as himself.
| ויתפשט יהונתן את המעיל אשר עליו ויתנהו לדוד ומדיו ועד חרבו ועד קשתו ועד חגרו | 4 |
And Jonathan removed the robe he was wearing and gave it to David, along with his tunic, his sword, his bow, and his belt.
| ויצא דוד בכל אשר ישלחנו שאול ישכיל וישמהו שאול על אנשי המלחמה וייטב בעיני כל העם וגם בעיני עבדי שאול | 5 |
So David marched out and prospered in everything Saul sent him to do, and Saul set him over the men of war. And this was pleasing in the sight of all the people, and of Saul’s officers as well.
| ויהי בבואם בשוב דוד מהכות את הפלשתי ותצאנה הנשים מכל ערי ישראל לשור (לשיר) והמחלות לקראת שאול המלך--בתפים בשמחה ובשלשים | 6 |
As the troops were returning home after David had killed the Philistine, the women came out of all the cities of Israel to meet King Saul with singing and dancing, with joyful songs, and with tambourines and other instruments.
| ותענינה הנשים המשחקות ותאמרן הכה שאול באלפו ודוד ברבבתיו | 7 |
And as the women danced, they sang out: “Saul has slain his thousands, and David his tens of thousands.”
| ויחר לשאול מאד וירע בעיניו הדבר הזה ויאמר נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך המלוכה | 8 |
And Saul was furious and resented this song. “They have ascribed tens of thousands to David,” he said, “but only thousands to me. What more can he have but the kingdom?”
| ויהי שאול עון (עוין) את דוד מהיום ההוא והלאה | 9 |
And from that day forward Saul kept a jealous eye on David.
| ויהי ממחרת ותצלח רוח אלהים רעה אל שאול ויתנבא בתוך הבית ודוד מנגן בידו כיום ביום והחנית ביד שאול | 10 |
The next day a spirit of distress sent from God came upon Saul, and he prophesied inside the house while David played the harp as usual. Now Saul was holding a spear,
| ויטל שאול את החנית ויאמר אכה בדוד ובקיר ויסב דוד מפניו פעמים | 11 |
and he hurled it, thinking, “I will pin David to the wall.” But David eluded him twice.
| וירא שאול מלפני דוד כי היה יהוה עמו ומעם שאול סר | 12 |
So Saul was afraid of David, because the LORD was with David but had departed from Saul.
| ויסרהו שאול מעמו וישמהו לו שר אלף ויצא ויבא לפני העם | 13 |
Therefore Saul sent David away and gave him command of a thousand men. David led the troops out to battle and back,
| ויהי דוד לכל דרכו משכיל ויהוה עמו | 14 |
and he continued to prosper in all his ways, because the LORD was with him.
| וירא שאול אשר הוא משכיל מאד ויגר מפניו | 15 |
When Saul saw that David was very successful, he was afraid of him.
| וכל ישראל ויהודה אהב את דוד כי הוא יוצא ובא לפניהם | 16 |
But all Israel and Judah loved David, because he was leading them out to battle and back.
| ויאמר שאול אל דוד הנה בתי הגדולה מרב אתה אתן לך לאשה--אך היה לי לבן חיל והלחם מלחמות יהוה ושאול אמר אל תהי ידי בו ותהי בו יד פלשתים | 17 |
Then Saul said to David, “Here is my older daughter Merab. I will give her to you in marriage. Only be valiant for me and fight the LORD’s battles.” But Saul was thinking, “I need not raise my hand against him; let the hand of the Philistines be against him.”
| ויאמר דוד אל שאול מי אנכי ומי חיי משפחת אבי בישראל--כי אהיה חתן למלך | 18 |
And David said to Saul, “Who am I, and what is my family or my father’s clan in Israel, that I should become the son-in-law of the king?”
| ויהי בעת תת את מרב בת שאול--לדוד והיא נתנה לעדריאל המחלתי לאשה | 19 |
So when it was time to give Saul’s daughter Merab to David, she was given in marriage to Adriel of Meholah.
| ותאהב מיכל בת שאול את דוד ויגדו לשאול וישר הדבר בעיניו | 20 |
Now Saul’s daughter Michal loved David, and when this was reported to Saul, it pleased him.
| ויאמר שאול אתננה לו ותהי לו למוקש ותהי בו יד פלשתים ויאמר שאול אל דוד בשתים תתחתן בי היום | 21 |
“I will give her to David,” Saul thought, “so that she may be a snare to him, and the hand of the Philistines may be against him.” So Saul said to David, “For a second time now you can be my son-in-law.”
| ויצו שאול את עבדו דברו אל דוד בלט לאמר הנה חפץ בך המלך וכל עבדיו אהבוך ועתה התחתן במלך | 22 |
Then Saul ordered his servants, “Speak to David privately and tell him, ‘Behold, the king is pleased with you, and all his servants love you. Now therefore, become his son-in-law.’”
| וידברו עבדי שאול באזני דוד את הדברים האלה ויאמר דוד הנקלה בעיניכם התחתן במלך ואנכי איש רש ונקלה | 23 |
But when Saul’s servants relayed these words to David, he replied, “Does it seem trivial in your sight to be the son-in-law of the king? I am a poor man and lightly esteemed.”
| ויגדו עבדי שאול לו--לאמר כדברים האלה דבר דוד | 24 |
And the servants told Saul what David had said.
| ויאמר שאול כה תאמרו לדוד אין חפץ למלך במהר כי במאה ערלות פלשתים להנקם באיבי המלך ושאול חשב להפיל את דוד ביד פלשתים | 25 |
Saul replied, “Say to David, ‘The king desires no other dowry but a hundred Philistine foreskins as revenge on his enemies.’” But Saul intended to cause David’s death at the hands of the Philistines.
| ויגדו עבדיו לדוד את הדברים האלה וישר הדבר בעיני דוד להתחתן במלך ולא מלאו הימים | 26 |
When the servants reported these terms to David, he was pleased to become the king’s son-in-law. Before the wedding day arrived,
| ויקם דוד וילך הוא ואנשיו ויך בפלשתים מאתים איש ויבא דוד את ערלתיהם וימלאום למלך להתחתן במלך ויתן לו שאול את מיכל בתו לאשה | 27 |
David and his men went out and killed two hundred Philistines. He brought their foreskins and presented them as payment in full to become the king’s son-in-law. Then Saul gave his daughter Michal to David in marriage.
| וירא שאול וידע כי יהוה עם דוד ומיכל בת שאול אהבתהו | 28 |
When Saul realized that the LORD was with David and that his daughter Michal loved David,
| ויאסף שאול לרא מפני דוד--עוד ויהי שאול איב את דוד כל הימים | 29 |
he grew even more afraid of David. So from then on Saul was David’s enemy.
| ויצאו שרי פלשתים ויהי מדי צאתם שכל דוד מכל עבדי שאול וייקר שמו מאד | 30 |
Every time the Philistine commanders came out for battle, David was more successful than all of Saul’s officers, so that his name was highly esteemed.
