שמואל א 14
| ויהי היום ויאמר יונתן בן שאול אל הנער נשא כליו לכה ונעברה אל מצב פלשתים אשר מעבר הלז ולאביו לא הגיד | 1 |
Bir küni Saulning oƣli Yonatan yaraƣ kɵtürgüqisigǝ: — Kǝlgin, udulimizdiki Filistiylǝrning ⱪarawullar ǝtritining yeniƣa qiⱪayli, dedi. Əmma u atisiƣa ⱨeqnemǝ demidi.
| ושאול יושב בקצה הגבעה תחת הרמון אשר במגרון והעם אשר עמו כשש מאות איש | 2 |
Saul bolsa Gibeaⱨning qetidiki Migrondiki anar dǝrihining tegidǝ ⱪaldi. Uning ⱪexidiki hǝlⱪ altǝ yüzqǝ idi
| ואחיה בן אחטוב אחי איכבוד בן פינחס בן עלי כהן יהוה בשלו--נשא אפוד והעם לא ידע כי הלך יונתן | 3 |
(u waⱪitta ǝfodni Ahitubning oƣli, Ihabodning akisi Ahiyaⱨ kiyǝtti; u Xiloⱨda turuwatⱪan, Pǝrwǝrdigarning kaⱨini idi. Ahitub Finiⱨasning oƣli, Finiⱨas Əlining oƣli idi). Hǝlⱪ bolsa Yonatanning kǝtkinlikini bilmigǝnidi.
| ובין המעברות אשר בקש יונתן לעבר על מצב פלשתים--שן הסלע מהעבר מזה ושן הסלע מהעבר מזה ושם האחד בוצץ ושם האחד סנה | 4 |
Yonatan Filistiylǝrning ⱪarawullar ǝtriti tǝrǝpkǝ ɵtmǝkqi bolƣan dawanning ikki tǝripidǝ tüwrüktǝk tik ⱪiya taxlar bar idi. Birining nami Bozǝz, yǝnǝ birining nami Sǝnǝⱨ idi.
| השן האחד מצוק מצפון מול מכמש והאחד מנגב מול גבע | 5 |
Bir ⱪiya tax ximaliy tǝripidǝ bolup, Mihmax bilǝn ⱪarixip turatti, yǝnǝ biri jǝbub tǝripidǝ Gebaning udulida idi.
| ויאמר יהונתן אל הנער נשא כליו לכה ונעברה אל מצב הערלים האלה--אולי יעשה יהוה לנו כי אין ליהוה מעצור להושיע ברב או במעט | 6 |
Yonatan yaraƣ kɵtürgüqisigǝ: — Kǝl, bu hǝtnisizlǝrning ⱪarawullar ǝtritigǝ qiⱪayli; Pǝrwǝrdigar biz üqün bir ix ⱪilsa ǝjǝb ǝmǝs, qünki Pǝrwǝrdigarning ⱪutⱪuzuxi üqün adǝmlǝrning kɵp yaki az boluxi ⱨeq tosalƣu bolmaydu, dedi.
| ויאמר לו נשא כליו עשה כל אשר בלבבך נטה לך הנני עמך כלבבך | 7 |
Uning yaraƣ kɵtürgüqisi uningƣa: — Kɵnglüngdǝ ⱨǝr nemǝ bolsa xuni ⱪilƣin; barƣin, mana, kɵnglüng nemini halisa mǝn sǝn bilǝn billimǝn, dedi.
| ויאמר יהונתן הנה אנחנו עברים אל האנשים ונגלינו אליהם | 8 |
Yonatan: — Mana, biz u adǝmlǝr tǝrǝpkǝ qiⱪip ɵzimizni ularƣa kɵrsitǝyli;
| אם כה יאמרו אלינו דמו עד הגיענו אליכם--ועמדנו תחתינו ולא נעלה אליהם | 9 |
ǝgǝr ular bizgǝ: — Biz silǝrning ⱪexinglarƣa barƣuqǝ turup turunglar, desǝ ularning ⱪexiƣa qiⱪmay ɵz jayimizda turup turayli;
| ואם כה יאמרו עלו עלינו ועלינו--כי נתנם יהוה בידנו וזה לנו האות | 10 |
lekin ular: — Bizning ⱪeximizƣa qiⱪinglar, desǝ, qiⱪayli. Qünki xundaⱪ bolsa Pǝrwǝrdigar ularni ⱪolimizƣa beriptu, dǝp bilimiz; muxundaⱪ ix bizgǝ bir bexarǝt bolidu, dedi.
| ויגלו שניהם אל מצב פלשתים ויאמרו פלשתים--הנה עברים יצאים מן החרים אשר התחבאו שם | 11 |
Ikkiylǝn ɵzini Filistiylǝrning ⱪarawullar ǝtritigǝ kɵrsǝtti. Filistiylǝr: — Mana, Ibraniylar ɵzini yoxurƣan azgallardin qiⱪiwatidu, dedi.
| ויענו אנשי המצבה את יונתן ואת נשא כליו ויאמרו עלו אלינו ונודיעה אתכם דבר ויאמר יונתן אל נשא כליו עלה אחרי--כי נתנם יהוה ביד ישראל | 12 |
Ətrǝttikilǝr Yonatan bilǝn yaraƣ kɵtürgüqisigǝ: — Bizgǝ qiⱪinglar, biz silǝrgǝ bir nǝrsini kɵrsitip ⱪoyimiz, dedi. Yonatan yaraƣ kɵtürgüqisigǝ: — Manga ǝgixip qiⱪⱪin; qünki Pǝrwǝrdigar ularni Israilning ⱪoliƣa bǝrdi, dedi.
| ויעל יונתן על ידיו ועל רגליו ונשא כליו אחריו ויפלו לפני יונתן ונשא כליו ממותת אחריו | 13 |
Yonatan ⱪol-putliri bilǝn ɵmülǝp qiⱪti, yaraƣ kɵtürgüqisi kǝynidin uningƣa ǝgǝxti. Filistiylǝr Yonatanning aldida yiⱪilixti; yaraƣ kɵtürgüqisi kǝynidin kelip ularni ⱪǝtl ⱪildi.
| ותהי המכה הראשנה אשר הכה יונתן ונשא כליו--כעשרים איש כבחצי מענה צמד שדה | 14 |
Xu tunji ⱨujumda Yonatan bilǝn yaraƣ kɵtürgüqisi tǝhminǝn yerim ⱪoxluⱪ yǝrdǝ ɵltürgǝnlǝr yigirmidǝk adǝm idi.
| ותהי חרדה במחנה בשדה ובכל העם--המצב והמשחית חרדו גם המה ותרגז הארץ ותהי לחרדת אלהים | 15 |
Andin lǝxkǝrgaⱨdikikǝrni, dalada turuwatⱪanlarni, barliⱪ ǝtrǝtlǝrdikilǝrni wǝ bulang-talang ⱪilƣuqilarni titrǝk basti. Ular ⱨǝm titrǝp ⱪorⱪti, yǝrmu tǝwrinip kǝtti; qünki bu qong ⱪorⱪunq Huda tǝripidin kǝlgǝnidi.
| ויראו הצפים לשאול בגבעת בנימן והנה ההמון נמוג וילך והלם | 16 |
Əmdi Binyamin zeminidiki Gibeaⱨda turuwatⱪan paylaⱪqilar kɵrdiki, mana, lǝxkǝr topliri tarmar bolup uyan-buyan yügürüxüp kǝtti.
| ויאמר שאול לעם אשר אתו פקדו נא וראו מי הלך מעמנו ויפקדו והנה אין יונתן ונשא כליו | 17 |
Saul ⱪexidiki hǝlⱪⱪǝ: Adǝmlirimizni sanap kimning bu yǝrdin kǝtkǝnlikini eniⱪlanglar, dedi. Ular saniwidi, mana, Yonatan bilǝn yaraƣ kɵtürgüqisi yoⱪ qiⱪti.
| ויאמר שאול לאחיה הגישה ארון האלהים כי היה ארון האלהים ביום ההוא--ובני ישראל | 18 |
Saul Ahiyaⱨⱪa: — Hudaning ǝⱨdǝ sanduⱪini elip kǝlgin, dedi. Qünki u waⱪitta Hudaning ǝⱨdǝ sanduⱪi Israilning arisida idi.
| ויהי עד דבר שאול אל הכהן וההמון אשר במחנה פלשתים וילך הלוך ורב ויאמר שאול אל הכהן אסף ידך | 19 |
Saul kaⱨinƣa sɵz ⱪiliwatⱪanda Filistiylǝrning lǝxkǝrgaⱨida bolƣan ƣǝlwǝ barƣanseri küqiyip kǝtti. Saul kaⱨinƣa: — Ⱪolungni yiƣⱪin, dedi.
| ויזעק שאול וכל העם אשר אתו ויבאו עד המלחמה והנה היתה חרב איש ברעהו--מהומה גדולה מאד | 20 |
Andin Saul wǝ uning bilǝn bolƣan ⱨǝmmǝ hǝlⱪ yiƣilip jǝnggǝ qiⱪti; wǝ mana, Filistiylǝrning ⱨǝrbiri ɵz sǝpdixiƣa ⱪarxi ⱪiliq kɵtürüp zor parakǝndilik boldi.
| והעברים היו לפלשתים כאתמול שלשום אשר עלו עמם במחנה סביב וגם המה להיות עם ישראל אשר עם שאול ויונתן | 21 |
U waⱪittin ilgiri Filistiylǝrning arisida bolƣan, ular bilǝn billǝ lǝxkǝrgaⱨning ǝtrapiƣa qiⱪⱪan Ibraniylar bar idi; ularmu Saul wǝ Yonatan bilǝn billǝ bolƣan Israillarƣa ⱪoxuldi.
| וכל איש ישראל המתחבאים בהר אפרים שמעו כי נסו פלשתים וידבקו גם המה אחריהם במלחמה | 22 |
Xuningdǝk Əfraim taƣlirida ɵzini yoxurƣan Israillar Filistiylǝrning ⱪaqⱪinini angliƣanda soⱪuxⱪa qiⱪip ularni ⱪoƣlidi.
| ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל והמלחמה--עברה את בית און | 23 |
Xuning bilǝn Pǝrwǝrdigar u küni Israilƣa nusrǝt bǝrdi. Soⱪux Bǝyt-Awǝnning u tǝripigǝ ɵtti.
| ואיש ישראל נגש ביום ההוא ויאל שאול את העם לאמר ארור האיש אשר יאכל לחם עד הערב ונקמתי מאיבי ולא טעם כל העם לחם | 24 |
Lekin Israilning adǝmliri u küni zor besim astida ⱪaldi. Qünki Saul ularƣa ⱪǝsǝm iqküzüp: — Mǝn düxmǝnlirimdin intiⱪam almiƣuqǝ kǝq boluxtin ilgiri taam yegǝn kixigǝ lǝnǝt bolsun, dǝp eytⱪanidi. Xuning üqün hǝlⱪtin ⱨeqkim taam yemidi.
| וכל הארץ באו ביער ויהי דבש על פני השדה | 25 |
Əmma barliⱪ zemindiki ⱪoxun bir ormanliⱪⱪa kirgǝndǝ yǝr yüzidǝ ⱨǝsǝl bar idi.
| ויבא העם אל היער והנה הלך דבש ואין משיג ידו אל פיו כי ירא העם את השבעה | 26 |
Hǝlⱪ ormanliⱪⱪa kirgǝndǝ, mana bu ⱨǝsǝl eⱪip turatti; lekin ⱨeqkim ⱪolini aƣziƣa kɵtürmidi, qünki hǝlⱪ ⱪǝsǝmdin ⱪorⱪatti.
| ויונתן לא שמע בהשביע אביו את העם וישלח את קצה המטה אשר בידו ויטבל אותה ביערת הדבש וישב ידו אל פיו ותראנה (ותארנה) עיניו | 27 |
Lekin Yonatan atisining hǝlⱪⱪǝ ⱪǝsǝm iqküzgǝnlikini anglimiƣanidi. Xunga u ⱪolidiki ⱨasini sunup uqini ⱨǝsǝl kɵnikigǝ tiⱪip ⱪoli bilǝn aƣziƣa saldi. Xundaⱪ ⱪilip kɵzliri nurlandi.
| ויען איש מהעם ויאמר השבע השביע אביך את העם לאמר ארור האיש אשר יאכל לחם היום ויעף העם | 28 |
Əmma hǝlⱪtin biri: Sening atang hǝlⱪⱪǝ qing ⱪǝsǝm iqküzüp: — Bügün taam yegǝn kixigǝ lǝnǝt bolsun! dǝp eytⱪanidi. Xuning üqün hǝlⱪ ⱨalsizlinip kǝtti, dedi.
| ויאמר יונתן עכר אבי את הארץ ראו נא כי ארו עיני--כי טעמתי מעט דבש הזה | 29 |
Yonatan: — Mening atam zeminƣa azar bǝrdi; ⱪaranglar, bu ⱨǝsǝldin kiqikkinǝ tetixim bilǝnla kɵzlirimning xunqǝ nurlanƣinini kɵrmidinglarmu?
| אף כי לוא אכל אכל היום העם משלל איביו אשר מצא כי עתה לא רבתה מכה בפלשתים | 30 |
Hǝlⱪ bügün düxmǝnlǝrdin tartiwalƣan oljidin haliƣinini yegǝn bolsa Filistiylǝrning arisidiki ⱪirƣinqiliⱪ tehimu zor bolmasmidi? — dedi.
| ויכו ביום ההוא בפלשתים ממכמש אילנה ויעף העם מאד | 31 |
Axu küni ular Mikmaxtin tartip Filistiylǝrni ⱪoƣlap Ayjalonƣiqǝ urup ⱪirixti; hǝlⱪ tola ⱨerip kǝtkǝnidi.
| ויעש (ויעט) העם אל שלל (השלל) ויקחו צאן ובקר ובני בקר וישחטו ארצה ויאכל העם על הדם | 32 |
Xuning bilǝn hǝlⱪ olja üstigǝ etilip berip, ⱪoy, kala wǝ mozaylarni tutup xu yǝrdila soydi. Andin hǝlⱪ gɵxni ⱪanni adaliwǝtmǝyla yedi.
| ויגידו לשאול לאמר הנה העם חטאים ליהוה לאכל על הדם ויאמר בגדתם גלו אלי היום אבן גדולה | 33 |
Saulƣa hǝwǝr kelip: Mana, hǝlⱪ ⱪanni adaliwǝtmǝyla gɵxni yǝp Pǝrwǝrdigarƣa gunaⱨ ⱪiliwatidu, dǝp eytildi. U: Silǝr Pǝrwǝrdigarƣa asiyliⱪ ⱪildinglar! Əmdi bu yǝrgǝ yenimƣa qong bir taxni domilitip kelinglar, dedi.
| ויאמר שאול פצו בעם ואמרתם להם הגישו אלי איש שורו ואיש שיהו ושחטתם בזה ואכלתם ולא תחטאו ליהוה לאכל אל הדם ויגשו כל העם איש שורו בידו הלילה--וישחטו שם | 34 |
Saul yǝnǝ: Silǝr hǝlⱪning arisiƣa qiⱪip ularƣa: Ⱨǝrbiri ɵz kalisini, ɵz ⱪoyini ⱪeximƣa elip kelip bu yǝrdǝ soyup yesun; lekin gɵxni ⱪanni adaliwǝtmǝy yǝp, Pǝrwǝrdigarƣa gunaⱨ ⱪilmanglar, dǝnglar, dedi. Bu keqǝ hǝlⱪning ⱨǝmmisi ⱨǝrbiri ɵz kalisini elip kelip u yǝrdǝ soydi.
| ויבן שאול מזבח ליהוה אתו החל לבנות מזבח ליהוה | 35 |
Saul bolsa Pǝrwǝrdigarƣa bir ⱪurbangaⱨ yasidi. Bu uning Pǝrwǝrdigarƣa yasiƣan tunji ⱪurbangaⱨi idi.
| ויאמר שאול נרדה אחרי פלשתים לילה ונבזה בהם עד אור הבקר ולא נשאר בהם איש ויאמרו כל הטוב בעיניך עשה ויאמר הכהן נקרבה הלם אל האלהים | 36 |
Saul: — Bu keqidǝ Filistiylǝrning peyigǝ qüxüp, ǝtǝ tang atⱪuqǝ ularni talap ⱨeq birini tirik ⱪoymayli, dedi. Hǝlⱪ: — Nemǝ sanga yahxi kɵrünsǝ xuni ⱪilƣin, dǝp jawab bǝrdi. Lekin kaⱨin sɵz ⱪilip: — Pǝrwǝrdigarning yeniƣa kirip [yolyoruⱪ sorap] qiⱪayli, dedi.
| וישאל שאול באלהים הארד אחרי פלשתים התתנם ביד ישראל ולא ענהו ביום ההוא | 37 |
Saul Hudadin: — Ya Filistiylǝrning kǝynidin qüxüymu? Sǝn ularni Israilning ⱪoliƣa tapxuramsǝn? — dǝp soridi. Lekin u küni U uningƣa ⱨeq jawab bǝrmidi.
| ויאמר שאול--גשו הלם כל פנות העם ודעו וראו--במה היתה החטאת הזאת היום | 38 |
Saul: — I hǝlⱪning ⱨǝmmǝ qongliri, bu yǝrgǝ qiⱪinglar. Bügün kim gunaⱨ ⱪilƣanliⱪini eniⱪlap beⱪinglar.
| כי חי יהוה המושיע את ישראל--כי אם ישנו ביונתן בני כי מות ימות ואין ענהו מכל העם | 39 |
Qünki Israilƣa nusrǝt bǝrgǝn Pǝrwǝrdigarning ⱨayati bilǝn ⱪǝsǝm ⱪilimǝnki, bu gunaⱨ ⱨǝtta oƣlum Yonatanda tepilsimu u jǝzmǝn ɵltürülsun, dedi. Lekin pütkül hǝlⱪtin ⱨeqkim uningƣa jawab bǝrmidi.
| ויאמר אל כל ישראל אתם תהיו לעבר אחד ואני ויונתן בני נהיה לעבר אחד ויאמרו העם אל שאול הטוב בעיניך עשה | 40 |
Andin u pütkül Israilƣa: — Silǝr bir tǝrǝptǝ turunglar, mǝn oƣlum Yonatan yǝnǝ bir tǝrǝptǝ turayli, dedi. Hǝlⱪ uningƣa: — Nemǝ sanga yahxi kɵrünsǝ, xuni ⱪilƣin, dedi.
| ויאמר שאול אל יהוה אלהי ישראל--הבה תמים וילכד יונתן ושאול והעם יצאו | 41 |
Saul Israilning Hudasi Pǝrwǝrdigarƣa: — Bu qǝk bilǝn ǝyni ǝⱨwalni axkara ⱪilƣaysǝn, dedi. Qǝk bolsa Saul bilǝn Yonatanni kɵrsǝtti, hǝlⱪ ⱪutuldi.
| ויאמר שאול--הפילו ביני ובין יונתן בני וילכד יונתן | 42 |
Saul: — Mening bilǝn oƣlum Yonatanning otturisiƣa qǝk taxlanglar, dedi. Xundaⱪ ⱪiliwidi, qǝk Yonatanƣa qiⱪti.
| ויאמר שאול אל יונתן הגידה לי מה עשיתה ויגד לו יונתן ויאמר טעם טעמתי בקצה המטה אשר בידי מעט דבש--הנני אמות | 43 |
Saul Yonatanƣa: — Ⱪilƣiningni manga eytⱪin, dedi. Yonatan uningƣa: — Ⱪolumdiki ⱨasa bilǝn kiqikkinǝ ⱨǝsǝl elip tetip baⱪtim wǝ mana, xuning üqün mǝn ɵlümgǝ mǝⱨkum boldum! — dǝp jawab bǝrdi.
| ויאמר שאול כה יעשה אלהים וכה יוסף כי מות תמות יונתן | 44 |
Saul: — Sǝn qoⱪum ɵlüxüng kerǝk, i Yonatan; undaⱪ ⱪilmisam, Huda manga sening bexingƣa qüxkǝndinmu artuⱪ qüxürsun! — dedi.
| ויאמר העם אל שאול היונתן ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל--חלילה חי יהוה אם יפל משערת ראשו ארצה כי עם אלהים עשה היום הזה ויפדו העם את יונתן ולא מת | 45 |
Lekin hǝlⱪ Saulƣa: — Israilda bu uluƣ nusrǝtni ⱪazanƣan Yonatan ɵltürülǝmdu? Bundaⱪ ix bizdin neri bolƣay! Pǝrwǝrdigarning ⱨayati bilǝn ⱪǝsǝm ⱪilimizki, uning bexidin bir tal qaq yǝrgǝ qüxmǝydu; qünki bügünki ixni u Hudaning yardimi bilǝn ǝmǝlgǝ axurdi, dedi. Xundaⱪ ⱪilip hǝlⱪ Yonatanni ɵlümdin halas ⱪildi.
| ויעל שאול מאחרי פלשתים ופלשתים הלכו למקומם | 46 |
Andin Saul Filistiylǝrni ⱪoƣlaxtin tohtidi; Filistiylǝrmu ɵz jayiƣa ⱪaytip kǝtti.
| ושאול לכד המלוכה על ישראל וילחם סביב בכל איביו במואב ובבני עמון ובאדום ובמלכי צובה ובפלשתים ובכל אשר יפנה ירשיע | 47 |
Xundaⱪ ⱪilip Saul Israilning sǝltǝnitini ɵzining ⱪildi; andin u qɵrisidiki düxmǝnlirigǝ, yǝni Moablar, Ammoniylar, Edomiylar, Zobaⱨdiki padixaⱨlar wǝ Filistiylǝrgǝ ⱨujum ⱪildi. U ⱪaysi tǝrǝpkǝ yüzlǝnsǝ ƣalip kelǝtti.
| ויעש חיל ויך את עמלק ויצל את ישראל מיד שסהו | 48 |
U zor jasarǝt kɵrsitip Amalǝklǝrni urup Israilni bulang-talang ⱪilƣuqilardin ⱪutⱪuzdi.
| ויהיו בני שאול יונתן וישוי ומלכישוע ושם שתי בנתיו--שם הבכירה מרב ושם הקטנה מיכל | 49 |
Saulning oƣulliri Yonatan, Yixwi wǝ Malⱪi-Xua idi; uning ikki ⱪizining ismi bolsa — qongining Merab, kiqikining Miⱪal idi.
| ושם אשת שאול אחינעם בת אחימעץ ושם שר צבאו אבינר בן נר דוד שאול | 50 |
Saulning ayalining ismi Aⱨinoam bolup, u Ahimaazning ⱪizi idi. Saulning ⱪoxunining sǝrdari Abnǝr idi; u Saulning taƣisi Nǝrning oƣli idi.
| וקיש אבי שאול ונר אבי אבנר בן אביאל | 51 |
Saulning atisi Kix wǝ Abnǝrning atisi Nǝr bolsa, ikkisi Abiǝlning oƣulliri idi.
| ותהי המלחמה חזקה על פלשתים כל ימי שאול וראה שאול כל איש גבור וכל בן חיל ויאספהו אליו | 52 |
Saul pütkül ɵmridǝ Filistiylǝr bilǝn ⱪattiⱪ jǝngdǝ bolup turdi. Saul ɵzi ⱨǝrⱪaqan batur ya palwanlarni kɵrsǝ, uni ɵz hizmitigǝ salatti.
