< מלכים א 1 >

והמלך דוד זקן בא בימים ויכסהו בבגדים ולא יחם לו 1
Le roi David était vieux, avancé en âge; on le couvrait de vêtements, sans qu’il pût se réchauffer.
ויאמרו לו עבדיו יבקשו לאדני המלך נערה בתולה ועמדה לפני המלך ותהי לו סכנת ושכבה בחיקך וחם לאדני המלך 2
Ses serviteurs lui dirent: « Que l’on cherche pour mon seigneur le roi une jeune fille vierge; qu’elle se tienne devant le roi et le soigne, et qu’elle couche dans ton sein, et mon seigneur le roi se réchauffera. »
ויבקשו נערה יפה בכל גבול ישראל וימצאו את אבישג השונמית ויבאו אתה למלך 3
On chercha dans tout le territoire d’Israël une jeune fille qui fût belle, et l’on trouva Abisag, la Sunamite, que l’on amena au roi.
והנערה יפה עד מאד ותהי למלך סכנת ותשרתהו והמלך לא ידעה 4
Cette jeune fille était fort belle; elle soigna le roi et le servit; mais le roi ne la connut point.
ואדניה בן חגית מתנשא לאמר אני אמלך ויעש לו רכב ופרשים וחמשים איש רצים לפניו 5
Or Adonias, fils de Haggith, s’élevait dans ses pensées, disant: « C’est moi qui serai roi. » Et il se procura des chars et des chevaux, et cinquante hommes courant devant lui.
ולא עצבו אביו מימיו לאמר מדוע ככה עשית וגם הוא טוב תאר מאד ואתו ילדה אחרי אבשלום 6
Et son père ne lui avait jamais fait de peine dans sa vie en lui disant: « Pourquoi agis-tu ainsi? » En outre, Adonias était très beau de figure, et sa mère l’avait enfanté après Absalom.
ויהיו דבריו--עם יואב בן צרויה ועם אביתר הכהן ויעזרו אחרי אדניה 7
Il y eut des entretiens avec Joab, fils de Sarvia, et avec le prêtre Abiathar; et ils embrassèrent le parti d’Adonias.
וצדוק הכהן ובניהו בן יהוידע ונתן הנביא ושמעי ורעי והגבורים אשר לדוד--לא היו עם אדניהו 8
Mais le prêtre Sadoc, Banaïas, fils de Joïadas, Nathan le prophète, Séméï, Réï et les vaillants hommes de David ne furent pas avec Adonias.
ויזבח אדניהו צאן ובקר ומריא עם אבן הזחלת אשר אצל עין רגל ויקרא את כל אחיו בני המלך ולכל אנשי יהודה עבדי המלך 9
Adonias immola des brebis, des bœufs et des veaux gras près de la pierre de Zohéleth, qui est à côté d’En-Rogel, et il invita tous ses frères, fils du roi, et tous les hommes de Juda, serviteurs du roi.
ואת נתן הנביא ובניהו ואת הגבורים ואת שלמה אחיו--לא קרא 10
Mais il n’invita pas Nathan le prophète, ni Banaïas, ni les vaillants hommes, ni Salomon, son frère.
ויאמר נתן אל בת שבע אם שלמה לאמר הלוא שמעת כי מלך אדניהו בן חגית ואדנינו דוד לא ידע 11
Alors Nathan dit à Bethsabée, mère de Salomon: « N’as-tu pas appris qu’Adonias, fils de Haggith, est devenu roi, sans que notre seigneur David le sache?
ועתה לכי איעצך נא עצה ומלטי את נפשך ואת נפש בנך שלמה 12
Viens donc maintenant, laisse-moi te donner un conseil, afin que tu sauves ta vie et celle de ton fils Salomon.
לכי ובאי אל המלך דוד ואמרת אליו הלא אתה אדני המלך נשבעת לאמתך לאמר כי שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על כסאי ומדוע מלך אדניהו 13
Va, entre chez le roi David, et dis-lui: O roi, mon seigneur, n’as-tu pas fait serment à ta servante en disant: Salomon, ton fils, régnera après moi, et c’est lui qui s’assiéra sur mon trône? Pourquoi donc Adonias est-il devenu roi?
הנה עודך מדברת שם--עם המלך ואני אבוא אחריך ומלאתי את דבריך 14
Et voici, pendant que tu parleras là avec le roi, j’entrerai après toi, et je confirmerai tes paroles. »
ותבא בת שבע אל המלך החדרה והמלך זקן מאד ואבישג השונמית משרת את המלך 15
Bethsabée se rendit auprès du roi, dans sa chambre; le roi était très vieux, et Abisag, la Sunamite, servait le roi.
ותקד בת שבע ותשתחו למלך ויאמר המלך מה לך 16
Bethsabée s’inclina et se prosterna devant lui, et le roi dit: « Que veux-tu? »
ותאמר לו אדני אתה נשבעת ביהוה אלהיך לאמתך כי שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על כסאי 17
Elle lui répondit: « Mon seigneur, tu as fait serment à ta servante par Yahweh, ton Dieu, en disant: Salomon, ton fils, régnera après moi, et c’est lui qui sera assis sur mon trône.
ועתה הנה אדניה מלך ועתה אדני המלך לא ידעת 18
Et maintenant, voici qu’Adonias est devenu roi, et cependant, toi, ô roi mon seigneur, tu l’ignores!
ויזבח שור ומריא וצאן לרב ויקרא לכל בני המלך ולאביתר הכהן וליאב שר הצבא ולשלמה עבדך לא קרא 19
Il a immolé des bœufs, des veaux gras et des brebis en grand nombre; et il a invité tous les fils du roi, le prêtre Abiathar, et Joab, chef de l’armée, mais il n’a pas invité Salomon, ton serviteur.
ואתה אדני המלך עיני כל ישראל עליך להגיד להם--מי ישב על כסא אדני המלך אחריו 20
Cependant, ô roi mon seigneur, tout Israël a les yeux sur toi, pour que tu fasses connaître qui doit s’asseoir sur le trône du roi mon seigneur après lui.
והיה כשכב אדני המלך עם אבתיו והייתי אני ובני שלמה--חטאים 21
Autrement, lorsque le roi mon seigneur sera couché avec ses pères, il arrivera que nous serons, moi et mon fils Salomon, traités comme des criminels. »
והנה עודנה מדברת עם המלך ונתן הנביא בא 22
Comme elle parlait encore avec le roi, voici que Nathan, le prophète, arriva.
ויגידו למלך לאמר הנה נתן הנביא ויבא לפני המלך וישתחו למלך על אפיו ארצה 23
On l’annonça au roi, en disant: « Voici Nathan, le prophète. » Il entra en présence du roi et se prosterna devant lui, le visage contre terre;
ויאמר נתן אדני המלך אתה אמרת אדניהו ימלך אחרי והוא ישב על כסאי 24
et Nathan dit: « O roi, mon seigneur, tu as donc dit: Adonias régnera après moi et il s’assiéra sur mon trône!
כי ירד היום ויזבח שור ומריא וצאן לרב ויקרא לכל בני המלך ולשרי הצבא ולאביתר הכהן והנם אכלים ושתים לפניו ויאמרו יחי המלך אדניהו 25
Car il est descendu aujourd’hui, il a immolé des bœufs, des veaux gras et des brebis en quantité, et il a invité tous les fils du roi, les chefs de l’armée et le prêtre Abiathar. Et voici qu’ils mangent et boivent devant lui, et ils disent: Vive le roi Adonias!
ולי אני עבדך ולצדק הכהן ולבניהו בן יהוידע ולשלמה עבדך--לא קרא 26
Mais il n’a invité ni moi, ton serviteur, ni le prêtre Sadoc, ni Banaïas, fils de Joïadas, ni Salomon, ton serviteur.
אם מאת אדני המלך נהיה הדבר הזה ולא הודעת את עבדיך (עבדך) מי ישב על כסא אדני המלך אחריו 27
Est-ce bien par la volonté de mon seigneur le roi qu’une telle chose a lieu, sans que tu aies fait connaître à tes serviteurs qui doit s’asseoir sur le trône du roi mon seigneur, après lui? »
ויען המלך דוד ויאמר קראו לי לבת שבע ותבא לפני המלך ותעמד לפני המלך 28
Le roi David répondit et dit: « Appelez-moi Bethsabée. » Elle entra devant le roi et se présenta devant le roi.
וישבע המלך ויאמר חי יהוה אשר פדה את נפשי מכל צרה 29
Et le roi fit ce serment: « Vive Yahweh qui m’a délivré de toutes les adversités!
כי כאשר נשבעתי לך ביהוה אלהי ישראל לאמר כי שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על כסאי תחתי כי כן אעשה היום הזה 30
Ce que je t’ai juré par Yahweh, le Dieu d’Israël, en disant: Salomon, ton fils, régnera après moi, et il s’assiéra sur mon trône à ma place, — je le ferai en ce jour. »
ותקד בת שבע אפים ארץ ותשתחו למלך ותאמר--יחי אדני המלך דוד לעלם 31
Bethsabée s’inclina le visage contre terre et se prosterna devant le roi; et elle dit: « Vive à jamais mon seigneur, le roi David! »
ויאמר המלך דוד קראו לי לצדוק הכהן ולנתן הנביא ולבניהו בן יהוידע ויבאו לפני המלך 32
Le roi David dit: « Appelez-moi le prêtre Sadoc, Nathan le prophète, et Banaïas, fils de Joïadas. » Lorsqu’ils furent entrés en présence du roi,
ויאמר המלך להם קחו עמכם את עבדי אדניכם והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי והורדתם אתו אל גחון 33
le roi leur dit: « Prenez avec vous les serviteurs de votre maître, faites monter mon fils Salomon sur ma mule, et vous le ferez descendre à Gihon.
ומשח אתו שם צדוק הכהן ונתן הנביא למלך--על ישראל ותקעתם בשופר ואמרתם יחי המלך שלמה 34
Là, le prêtre Sadoc et Nathan le prophète l’oindront pour roi sur Israël; et vous sonnerez de la trompette et vous direz: Vive le roi Salomon!
ועליתם אחריו ובא וישב על כסאי והוא ימלך תחתי ואתו צויתי להיות נגיד על ישראל ועל יהודה 35
Puis vous remonterez après lui; il viendra s’asseoir sur mon trône, et il régnera à ma place, car c’est lui que j’établis pour être chef d’Israël et de Juda. »
ויען בניהו בן יהוידע את המלך ויאמר אמן כן יאמר יהוה אלהי אדני המלך 36
Banaïas, fils de Joïadas, répondit au roi: « Amen! Qu’ainsi l’ordonne Yahweh, le Dieu de mon seigneur le roi!
כאשר היה יהוה עם אדני המלך כן יהי (יהיה) עם שלמה ויגדל את כסאו מכסא אדני המלך דוד 37
Comme Yahweh a été avec mon seigneur le roi, qu’il soit de même avec Salomon, et qu’il élève son trône au-dessus du trône de mon seigneur le roi David! »
וירד צדוק הכהן ונתן הנביא ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי וירכבו את שלמה על פרדת המלך דוד וילכו אתו על גחון 38
Le prêtre Sadoc descendit avec Nathan le prophète, Banaïas, fils de Joïadas, les Céréthiens et les Phéléthiens, et, ayant fait monter Salomon sur la mule du roi David, ils le menèrent à Gihon.
ויקח צדוק הכהן את קרן השמן מן האהל וימשח את שלמה ויתקעו בשופר ויאמרו כל העם יחי המלך שלמה 39
Le prêtre Sadoc prit dans le tabernacle la corne d’huile, et il oignit Salomon; on sonna de la trompette et tout le peuple dit: « Vive le roi Salomon! »
ויעלו כל העם אחריו והעם מחללים בחללים ושמחים שמחה גדולה ותבקע הארץ בקולם 40
Puis tout le peuple monta après lui. Le peuple jouait de la flûte et se livrait à une grande joie; la terre se fendait au bruit de leurs clameurs.
וישמע אדניהו וכל הקראים אשר אתו והם כלו לאכל וישמע יואב את קול השופר ויאמר מדוע קול הקריה הומה 41
Adonias entendis ce bruit, ainsi que tous les conviés qui étaient avec lui, au moment où ils achevaient leur festin. En entendant le son de la trompette, Joab dit: « Pourquoi ce bruit de la ville en émoi? »
עודנו מדבר והנה יונתן בן אביתר הכהן בא ויאמר אדניהו בא כי איש חיל אתה וטוב תבשר 42
Il parlait encore, et voici que Jonathas, fils de prêtre Abiathar, arriva. Adonias lui dit: « Viens, car tu es un brave et porteur de bonnes nouvelles. »
ויען יונתן ויאמר לאדניהו אבל אדנינו המלך דוד המליך את שלמה 43
Jonathas répondit et dit à Adonias: « Oui, vraiment! notre seigneur le roi David a fait roi Salomon.
וישלח אתו המלך את צדוק הכהן ואת נתן הנביא ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי וירכבו אתו על פרדת המלך 44
Le roi a envoyé avec lui le prêtre Sadoc, Nathan le prophète, Banaïas, fils de Joïadas, les Céréthiens et les Phéléthiens, et ils l’ont fait monter sur la mule du roi.
וימשחו אתו צדוק הכהן ונתן הנביא למלך בגחון ויעלו משם שמחים ותהם הקריה הוא הקול אשר שמעתם 45
Le prêtre Sadoc et Nathan le prophète l’ont oint pour roi à Gihon; de là ils sont remontés remontés joyeux, et la ville est en émoi: c’est là le bruit que vous avez entendu.
וגם ישב שלמה על כסא המלוכה 46
Salomon s’est même assis sur le trône royal.
וגם באו עבדי המלך לברך את אדנינו המלך דוד לאמר ייטב אלהיך (אלהים) את שם שלמה משמך ויגדל את כסאו מכסאך וישתחו המלך על המשכב 47
Et même les serviteurs du roi sont venus pour bénir notre seigneur le roi David, en disant: Que ton Dieu rende le nom de Salomon plus grand que ton nom, et qu’il élève son trône au-dessus de ton trône! Et le roi s’est prosterné sur son lit.
וגם ככה אמר המלך ברוך יהוה אלהי ישראל אשר נתן היום ישב על כסאי--ועיני ראות 48
Et même le roi a parlé ainsi: Béni soit Yahweh, le Dieu d’Israël, qui m’a donné aujourd’hui un successeur sur mon trône, afin que je puisse le voir de mes yeux!»
ויחרדו ויקמו כל הקראים אשר לאדניהו וילכו איש לדרכו 49
Tous les conviés d’Adonias furent saisis de terreur; ils se levèrent et s’en allèrent chacun de son côté.
ואדניהו ירא מפני שלמה ויקם וילך ויחזק בקרנות המזבח 50
Adonias, ayant peur de Salomon, se leva et s’en alla, et il saisit les cornes de l’autel.
ויגד לשלמה לאמר הנה אדניהו ירא את המלך שלמה והנה אחז בקרנות המזבח לאמר ישבע לי כיום המלך שלמה אם ימית את עבדו בחרב 51
On l’annonça à Salomon en ces termes: « Voici qu’Adonias a peur du roi Salomon, et voici qu’il a saisi les cornes de l’autel en disant: Que le roi Salomon me jure aujourd’hui qu’il ne fera pas mourir son serviteur par l’épée! »
ויאמר שלמה--אם יהיה לבן חיל לא יפל משערתו ארצה ואם רעה תמצא בו ומת 52
Salomon dit: « S’il se montre homme brave, il ne tombera pas à terre un de ses cheveux; mais s’il se trouve du mal en lui, il mourra. »
וישלח המלך שלמה ויורדהו מעל המזבח ויבא וישתחו למלך שלמה ויאמר לו שלמה לך לביתך 53
Et le roi Salomon envoya des gens qui le firent descendre d’auprès de l’autel. Et Adonias vint se prosterner devant le roi Salomon; et Salomon lui dit: « Va dans ta maison. »

< מלכים א 1 >