מלכים א 3
| ויתחתן שלמה את פרעה מלך מצרים ויקח את בת פרעה ויביאה אל עיר דוד עד כלתו לבנות את ביתו ואת בית יהוה ואת חומת ירושלם סביב | 1 |
And Solomon made affinity with Pharaoh king of Egypt, and took Pharaoh's daughter, and brought her into the city of David until he had made an end of building his own house, and the house of Jehovah, and the wall of Jerusalem round about.
| רק העם מזבחים בבמות כי לא נבנה בית לשם יהוה עד הימים ההם | 2 |
Only the people sacrificed in the high places, because there was no house built for the name of Jehovah until those days.
| ויאהב שלמה את יהוה ללכת בחקות דוד אביו רק בבמות--הוא מזבח ומקטיר | 3 |
And Solomon loved Jehovah, walking in the statutes of David his father. Only he sacrificed and burnt incense in the high places.
| וילך המלך גבענה לזבח שם כי היא הבמה הגדולה אלף עלות יעלה שלמה על המזבח ההוא | 4 |
And the king went to Gibeon to sacrifice there, for that was the great high place. Solomon offered a thousand burnt offerings upon that altar.
| בגבעון נראה יהוה אל שלמה--בחלום הלילה ויאמר אלהים שאל מה אתן לך | 5 |
In Gibeon Jehovah appeared to Solomon in a dream by night, and God said, Ask what I shall give thee.
| ויאמר שלמה אתה עשית עם עבדך דוד אבי חסד גדול כאשר הלך לפניך באמת ובצדקה ובישרת לבב עמך ותשמר לו את החסד הגדול הזה ותתן לו בן ישב על כסאו כיום הזה | 6 |
And Solomon said, Thou have shown to thy servant David my father great loving kindness, according as he walked before thee in truth, and in righteousness, and in uprightness of heart with thee. And thou have kept for him this great loving kindness, that thou have given him a son to sit on his throne as it is this day.
| ועתה יהוה אלהי אתה המלכת את עבדך תחת דוד אבי ואנכי נער קטן לא אדע צאת ובא | 7 |
And now, O Jehovah my God, thou have made thy servant king instead of David my father. And I am but a little child; I know not how to go out or come in.
| ועבדך--בתוך עמך אשר בחרת עם רב אשר לא ימנה ולא יספר מרב | 8 |
And thy servant is in the midst of thy people which thou have chosen, a great people that cannot be numbered nor counted for multitude.
| ונתת לעבדך לב שמע לשפט את עמך להבין בין טוב לרע כי מי יוכל לשפט את עמך הכבד הזה | 9 |
Give thy servant therefore an understanding heart to judge thy people, that I may discern between good and evil, for who is able to judge this thy great people?
| וייטב הדבר בעיני אדני כי שאל שלמה את הדבר הזה | 10 |
And the speech pleased the Lord, that Solomon had asked this thing.
| ויאמר אלהים אליו יען אשר שאלת את הדבר הזה ולא שאלת לך ימים רבים ולא שאלת לך עשר ולא שאלת נפש איביך ושאלת לך הבין לשמע משפט | 11 |
And God said to him, Because thou have asked this thing, and have not asked for thyself long life, neither have asked riches for thyself, nor have asked the life of thine enemies, but have asked for thyself understanding to discern justice,
| הנה עשיתי כדבריך הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא היה לפניך ואחריך לא יקום כמוך | 12 |
behold, I have done according to thy word. Lo, I have given thee a wise and an understanding heart, so that there has been none like thee before thee, neither after thee shall any arise like thee.
| וגם אשר לא שאלת נתתי לך גם עשר גם כבוד אשר לא היה כמוך איש במלכים כל ימיך | 13 |
And I have also given thee that which thou have not asked, both riches and honor, so that there shall not be any among the kings like thee all thy days.
| ואם תלך בדרכי לשמר חקי ומצותי כאשר הלך דויד אביך--והארכתי את ימיך | 14 |
And if thou will walk in my ways, to keep my statutes and my commandments, as thy father David walked, then I will lengthen thy days.
| ויקץ שלמה והנה חלום ויבוא ירושלם ויעמד לפני ארון ברית אדני ויעל עלות ויעש שלמים ויעש משתה לכל עבדיו | 15 |
And Solomon awoke, and, behold, it was a dream. And he came to Jerusalem, and stood before the ark of the covenant of Jehovah, and offered up burnt offerings, and offered peace offerings, and made a feast to all his servants.
| אז תבאנה שתים נשים זנות--אל המלך ותעמדנה לפניו | 16 |
Then two women who were harlots came to the king, and stood before him.
| ותאמר האשה האחת בי אדני אני והאשה הזאת ישבת בבית אחד ואלד עמה בבית | 17 |
And the one woman said, Oh, my lord, I and this woman dwell in one house. And I was delivered of a child with her in the house.
| ויהי ביום השלישי ללדתי ותלד גם האשה הזאת ואנחנו יחדו אין זר אתנו בבית זולתי שתים אנחנו בבית | 18 |
And it came to pass the third day after I was delivered, that this woman was delivered also. And we were together; there was no stranger with us in the house, except we two in the house.
| וימת בן האשה הזאת לילה אשר שכבה עליו | 19 |
And this woman's child died in the night, because she lay upon it.
| ותקם בתוך הלילה ותקח את בני מאצלי ואמתך ישנה ותשכיבהו בחיקה ואת בנה המת השכיבה בחיקי | 20 |
And she arose at midnight, and took my son from beside me while thy handmaid slept, and laid it in her bosom, and laid her dead child in my bosom.
| ואקם בבקר להיניק את בני והנה מת ואתבונן אליו בבקר והנה לא היה בני אשר ילדתי | 21 |
And when I rose in the morning to give my child suck, behold, it was dead. But when I had looked at it in the morning, behold, it was not my son whom I bore.
| ותאמר האשה האחרת לא כי בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני החי ותדברנה לפני המלך | 22 |
And the other woman said, No, but the living is my son, and the dead is thy son. And the other woman said, No, but the dead is thy son, and the living is my son. Thus they spoke before the king.
| ויאמר המלך--זאת אמרת זה בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני החי | 23 |
Then the king said, The one says, This is my son that lives, and thy son is the dead. And the other says, No, but thy son is the dead, and my son is the living.
| ויאמר המלך קחו לי חרב ויבאו החרב לפני המלך | 24 |
And the king said, Fetch me a sword. And they brought a sword before the king.
| ויאמר המלך גזרו את הילד החי לשנים ותנו את החצי לאחת ואת החצי לאחת | 25 |
And the king said, Divide the living child in two, and give half to the one, and half to the other.
| ותאמר האשה אשר בנה החי אל המלך כי נכמרו רחמיה על בנה ותאמר בי אדני תנו לה את הילוד החי והמת אל תמיתהו וזאת אמרת גם לי גם לך לא יהיה--גזרו | 26 |
Then the woman whose the living child was spoke to the king, for her heart yearned over her son, and she said, Oh, my lord, give her the living child, and by no means kill it. But the other said, It shall be neither mine nor thine. Divide it.
| ויען המלך ויאמר תנו לה את הילוד החי והמת לא תמיתהו היא אמו | 27 |
Then the king answered and said, Give her the living child, and by no means kill it; she is the mother of it.
| וישמעו כל ישראל את המשפט אשר שפט המלך ויראו מפני המלך כי ראו כי חכמת אלהים בקרבו לעשות משפט | 28 |
And all Israel heard of the judgment which the king had judged. And they feared the king, for they saw that the wisdom of God was in him, to do justice.
