מלכים א 20
| ובן הדד מלך ארם קבץ את כל חילו ושלשים ושנים מלך אתו וסוס ורכב ויעל ויצר על שמרון וילחם בה | 1 |
Ben Hadad, o rei da Síria, reuniu todo o seu exército; e havia trinta e dois reis com ele, com cavalos e carruagens. Ele subiu e sitiou Samaria, e lutou contra ela.
| וישלח מלאכים אל אחאב מלך ישראל העירה | 2 |
Ele enviou mensageiros à cidade para Acabe, rei de Israel, e disse-lhe: “Ben Hadad diz:
| ויאמר לו כה אמר בן הדד כספך וזהבך לי הוא ונשיך ובניך הטובים לי הם | 3 |
'Sua prata e seu ouro são meus. Suas esposas também e seus filhos, mesmo os melhores, são meus””.
| ויען מלך ישראל ויאמר כדברך אדני המלך לך אני וכל אשר לי | 4 |
O rei de Israel respondeu: “É de acordo com seu ditado, meu senhor, ó rei”. Eu sou seu, e tudo o que tenho”.
| וישבו המלאכים ויאמרו כה אמר בן הדד לאמר כי שלחתי אליך לאמר כספך וזהבך ונשיך ובניך לי תתן | 5 |
Os mensageiros vieram novamente e disseram: “Ben Hadad diz: 'Enviei de fato a você, dizendo: 'Você me entregará sua prata, seu ouro, suas esposas e seus filhos;
| כי אם כעת מחר אשלח את עבדי אליך וחפשו את ביתך ואת בתי עבדיך והיה כל מחמד עיניך ישימו בידם ולקחו | 6 |
mas enviarei meus servos a você amanhã por esta hora, e eles revistarão sua casa e as casas de seus servos'. O que for agradável aos seus olhos, eles o colocarão na mão e o levarão””.
| ויקרא מלך ישראל לכל זקני הארץ ויאמר דעו נא וראו כי רעה זה מבקש כי שלח אלי לנשי ולבני ולכספי ולזהבי ולא מנעתי ממנו | 7 |
Então o rei de Israel chamou todos os anciãos da terra e disse: “Por favor, repare como este homem procura a maldade; pois ele me enviou para minhas esposas, e para meus filhos, e para minha prata, e para meu ouro; e eu não o neguei”.
| ויאמרו אליו כל הזקנים וכל העם אל תשמע ולוא תאבה | 8 |
Todos os anciãos e todas as pessoas lhe disseram: “Não ouçam e não consintam”.
| ויאמר למלאכי בן הדד אמרו לאדני המלך כל אשר שלחת אל עבדך בראשנה אעשה והדבר הזה לא אוכל לעשות וילכו המלאכים וישבהו דבר | 9 |
Por isso ele disse aos mensageiros de Ben Hadad: “Diga a meu senhor o rei: 'Tudo o que você mandou chamar a seu servo no início eu farei, mas isto eu não posso fazer'”. Os mensageiros partiram e lhe trouxeram a mensagem de volta.
| וישלח אליו בן הדד ויאמר כה יעשון לי אלהים וכה יוספו אם ישפק עפר שמרון לשעלים לכל העם אשר ברגלי | 10 |
Ben Hadad enviou a ele, e disse: “Os deuses fazem isso comigo, e mais ainda, se o pó de Samaria for suficiente para punhados para todas as pessoas que me seguem”.
| ויען מלך ישראל ויאמר דברו אל יתהלל חגר כמפתח | 11 |
O rei de Israel respondeu: “Diga-lhe: 'Não deixe que aquele que coloca sua armadura se vanglorie como aquele que a tira'”.
| ויהי כשמע את הדבר הזה והוא שתה הוא והמלכים בסכות ויאמר אל עבדיו שימו וישימו על העיר | 12 |
Quando Ben Hadad ouviu esta mensagem enquanto bebia, ele e os reis nos pavilhões, ele disse a seus servos: “Preparem-se para atacar! Então, eles se prepararam para atacar a cidade.
| והנה נביא אחד נגש אל אחאב מלך ישראל ויאמר כה אמר יהוה הראית את כל ההמון הגדול הזה הנני נתנו בידך היום וידעת כי אני יהוה | 13 |
Eis que um profeta se aproximou de Acabe, rei de Israel, e disse: “Javé diz: 'Você já viu toda esta grande multidão? Eis que hoje eu a entregarei em suas mãos”. Então você saberá que eu sou Yahweh””.
| ויאמר אחאב במי ויאמר כה אמר יהוה בנערי שרי המדינות ויאמר מי יאסר המלחמה ויאמר אתה | 14 |
Ahab disse: “Por quem?” Ele disse: “Yahweh diz: 'Pelos jovens dos príncipes das províncias'”. Então ele disse: “Quem começará a batalha?” Ele respondeu: “Você”.
| ויפקד את נערי שרי המדינות ויהיו מאתים שנים ושלשים ואחריהם פקד את כל העם כל בני ישראל--שבעת אלפים | 15 |
Depois ele reuniu os jovens dos príncipes das províncias, e eles eram duzentos e trinta e dois. Depois deles, ele reuniu todo o povo, mesmo todos os filhos de Israel, sendo sete mil.
| ויצאו בצהרים ובן הדד שתה שכור בסכות הוא והמלכים שלשים ושנים מלך--עזר אתו | 16 |
Eles saíram ao meio-dia. Mas Ben Hadad estava bebendo embriagado nos pavilhões, ele e os reis, os trinta e dois reis que o ajudaram.
| ויצאו נערי שרי המדינות--בראשנה וישלח בן הדד ויגידו לו לאמר אנשים יצאו משמרון | 17 |
Os jovens dos príncipes das províncias saíram primeiro; e Ben Hadad enviou, e eles lhe disseram, dizendo: “Os homens estão saindo de Samaria”.
| ויאמר אם לשלום יצאו תפשום חיים ואם למלחמה יצאו חיים תפשום | 18 |
Ele disse: “Se eles saíram para a paz, tomem-nos vivos; ou se saíram para a guerra, tomem-nos vivos”.
| ואלה יצאו מן העיר נערי שרי המדינות והחיל אשר אחריהם | 19 |
Assim, estes saíram da cidade, os jovens dos príncipes das províncias e o exército que os acompanhou.
| ויכו איש אישו וינסו ארם וירדפם ישראל וימלט בן הדד מלך ארם על סוס ופרשים | 20 |
Cada um deles matou seu homem. Os sírios fugiram, e Israel os perseguiu. Ben Hadad, o rei da Síria, escapou a cavalo com cavaleiros.
| ויצא מלך ישראל ויך את הסוס ואת הרכב והכה בארם מכה גדולה | 21 |
O rei de Israel saiu e atingiu os cavalos e as carruagens, e matou os sírios com uma grande matança.
| ויגש הנביא אל מלך ישראל ויאמר לו לך התחזק ודע וראה את אשר תעשה כי לתשובת השנה מלך ארם עלה עליך | 22 |
O profeta se aproximou do rei de Israel e lhe disse: “Vai, fortalece-te e planeja o que deves fazer, pois no retorno do ano, o rei da Síria se aproximará de ti”.
| ועבדי מלך ארם אמרו אליו אלהי הרים אלהיהם על כן חזקו ממנו ואולם נלחם אתם במישור--אם לא נחזק מהם | 23 |
Os servos do rei da Síria disseram-lhe: “O deus deles é um deus das colinas; portanto, eles eram mais fortes do que nós. Mas vamos lutar contra eles na planície, e certamente seremos mais fortes do que eles”.
| ואת הדבר הזה עשה הסר המלכים איש ממקמו ושים פחות תחתיהם | 24 |
Faça o seguinte: tire os reis, cada homem de seu lugar, e ponha capitães no lugar deles.
| ואתה תמנה לך חיל כחיל הנפל מאותך וסוס כסוס ורכב כרכב ונלחמה אותם במישור--אם לא נחזק מהם וישמע לקלם ויעש כן | 25 |
Reunir um exército como o exército que você perdeu, cavalo por cavalo e carruagem por carruagem. Lutaremos contra eles na planície, e certamente seremos mais fortes do que eles”. Ele ouviu a voz deles e o fez.
| ויהי לתשובת השנה ויפקד בן הדד את ארם ויעל אפקה למלחמה עם ישראל | 26 |
No retorno do ano, Ben Hadad reuniu os sírios e foi até Aphek para lutar contra Israel.
| ובני ישראל התפקדו וכלכלו וילכו לקראתם ויחנו בני ישראל נגדם כשני חשפי עזים וארם מלאו את הארץ | 27 |
As crianças de Israel foram reunidas e receberam provisões, e foram contra elas. As crianças de Israel acamparam diante deles como dois bandos de cabritos, mas os sírios encheram o país.
| ויגש איש האלהים ויאמר אל מלך ישראל ויאמר כה אמר יהוה יען אשר אמרו ארם אלהי הרים יהוה ולא אלהי עמקים הוא--ונתתי את כל ההמון הגדול הזה בידך וידעתם כי אני יהוה | 28 |
Um homem de Deus aproximou-se e falou ao rei de Israel, e disse: “Javé diz: 'Porque os sírios disseram: 'Javé é um deus das colinas, mas não é um deus dos vales', portanto entregarei toda esta grande multidão em suas mãos, e sabereis que eu sou Javé'”.
| ויחנו אלה נכח אלה שבעת ימים ויהי ביום השביעי ותקרב המלחמה ויכו בני ישראל את ארם מאה אלף רגלי ביום אחד | 29 |
Eles acamparam um em frente ao outro durante sete dias. Então, no sétimo dia a batalha foi unida; e as crianças de Israel mataram cem mil homens de pé dos sírios em um dia.
| וינסו הנותרים אפקה אל העיר ותפל החומה על עשרים ושבעה אלף איש הנותרים ובן הדד נס ויבא אל העיר חדר בחדר | 30 |
Mas os demais fugiram para Aphek, para a cidade; e o muro caiu sobre vinte e sete mil homens que ficaram. Ben Hadad fugiu e entrou na cidade, em uma sala interior.
| ויאמרו אליו עבדיו הנה נא שמענו כי מלכי בית ישראל כי מלכי חסד הם נשימה נא שקים במתנינו וחבלים בראשנו ונצא אל מלך ישראל--אולי יחיה את נפשך | 31 |
Seus servos lhe disseram: “Veja agora, ouvimos dizer que os reis da casa de Israel são reis misericordiosos. Por favor, ponhamos pano de saco em nossos corpos e cordas em nossas cabeças, e vamos até o rei de Israel. Talvez ele salve sua vida”.
| ויחגרו שקים במתניהם וחבלים בראשיהם ויבאו אל מלך ישראל ויאמרו עבדך בן הדד אמר תחי נא נפשי ויאמר העודנו חי אחי הוא | 32 |
Então eles colocaram pano de saco em seus corpos e cordas em suas cabeças, e vieram ao rei de Israel, e disseram: “Seu servo Ben Hadad diz: 'Por favor, deixe-me viver'”. Ele disse: “Ele ainda está vivo? Ele é meu irmão”.
| והאנשים ינחשו וימהרו ויחלטו הממנו ויאמרו אחיך בן הדד ויאמר באו קחהו ויצא אליו בן הדד ויעלהו על המרכבה | 33 |
Agora os homens observaram diligentemente e apressaram-se a tomar esta frase; e disseram: “Seu irmão Ben Hadad”. Então ele disse: “Vá, traga-o”. Então Ben Hadad veio até ele; e ele o fez subir na carruagem.
| ויאמר אליו הערים אשר לקח אבי מאת אביך אשיב וחצות תשים לך בדמשק כאשר שם אבי בשמרון ואני בברית אשלחך ויכרת לו ברית וישלחהו | 34 |
Ben Hadad disse a ele: “As cidades que meu pai tirou de seu pai eu vou restaurar”. Você fará ruas para si mesmo em Damasco, como meu pai fez em Samaria”. “Eu”, disse Ahab, “vou deixá-lo ir com este pacto”. Então, ele fez um pacto com ele e o deixou ir.
| ואיש אחד מבני הנביאים אמר אל רעהו בדבר יהוה--הכיני נא וימאן האיש להכתו | 35 |
Um certo homem dos filhos dos profetas disse a seu companheiro pela palavra de Javé: “Por favor, me golpeie! O homem se recusou a atacá-lo.
| ויאמר לו יען אשר לא שמעת בקול יהוה הנך הולך מאתי והכך האריה וילך מאצלו וימצאהו האריה ויכהו | 36 |
Então ele lhe disse: “Porque você não obedeceu à voz de Javé, eis que, assim que você se afastar de mim, um leão o matará”. Assim que ele se afastou dele, um leão o encontrou e o matou.
| וימצא איש אחר ויאמר הכיני נא ויכהו האיש הכה ופצע | 37 |
Então ele encontrou outro homem, e disse: “Por favor, me golpeie”. O homem o golpeou e o feriu.
| וילך הנביא ויעמד למלך על הדרך ויתחפש באפר על עיניו | 38 |
Então o profeta partiu e esperou pelo rei a propósito, e se disfarçou com sua faixa de cabeça sobre seus olhos.
| ויהי המלך עבר והוא צעק אל המלך ויאמר עבדך יצא בקרב המלחמה והנה איש סר ויבא אלי איש ויאמר שמר את האיש הזה--אם הפקד יפקד והיתה נפשך תחת נפשו או ככר כסף תשקול | 39 |
Quando o rei passou, ele gritou ao rei, e disse: “Seu servo saiu para o meio da batalha; e eis que um homem veio e me trouxe um homem, e disse: 'Guardai este homem! Se de alguma forma ele estiver desaparecido, então sua vida será pela vida dele, ou então você pagará um talento de prata”.
| ויהי עבדך עשה הנה והנה--והוא איננו ויאמר אליו מלך ישראל כן משפטך אתה חרצת | 40 |
Como seu servo estava ocupado aqui e ali, ele tinha desaparecido”. O rei de Israel lhe disse: “Assim será seu julgamento”. Vós mesmo o decidistes”.
| וימהר--ויסר את האפר מעל (מעלי) עיניו ויכר אתו מלך ישראל כי מהנביאים הוא | 41 |
Ele se apressou e tirou a faixa da cabeça de seus olhos; e o rei de Israel reconheceu que ele era um dos profetas.
| ויאמר אליו כה אמר יהוה יען שלחת את איש חרמי מיד--והיתה נפשך תחת נפשו ועמך תחת עמו | 42 |
Ele lhe disse: “Yahweh diz: 'Porque você deixou escapar de sua mão o homem que eu tinha dedicado à destruição, portanto sua vida tomará o lugar de sua vida, e seu povo tomará o lugar de seu povo'”.
| וילך מלך ישראל על ביתו סר וזעף ויבא שמרונה | 43 |
O rei de Israel foi para sua casa amuado e zangado, e veio para Samaria.
