< מלכים א 17 >

ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד אל אחאב חי יהוה אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר--כי אם לפי דברי 1
Elijah the Tishbite, who was one of the settlers of Gilead, said to Ahab, “As the LORD, the God of Israel, lives, before whom I stand, there shall not be dew nor rain these years, but according to my word.”
ויהי דבר יהוה אליו לאמר 2
Then the LORD’s word came to him, saying,
לך מזה ופנית לך קדמה ונסתרת בנחל כרית אשר על פני הירדן 3
“Go away from here, turn eastward, and hide yourself by the brook Cherith, that is before the Jordan.
והיה מהנחל תשתה ואת הערבים צויתי לכלכלך שם 4
You shall drink from the brook. I have commanded the ravens to feed you there.”
וילך ויעש כדבר יהוה וילך וישב בנחל כרית אשר על פני הירדן 5
So he went and did according to the LORD’s word, for he went and lived by the brook Cherith that is before the Jordan.
והערבים מבאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב ומן הנחל ישתה 6
The ravens brought him bread and meat in the morning, and bread and meat in the evening; and he drank from the brook.
ויהי מקץ ימים וייבש הנחל כי לא היה גשם בארץ 7
After a while, the brook dried up, because there was no rain in the land.
ויהי דבר יהוה אליו לאמר 8
The LORD’s word came to him, saying,
קום לך צרפתה אשר לצידון וישבת שם הנה צויתי שם אשה אלמנה לכלכלך 9
“Arise, go to Zarephath, which belongs to Sidon, and stay there. Behold, I have commanded a widow there to sustain you.”
ויקם וילך צרפתה ויבא אל פתח העיר והנה שם אשה אלמנה מקששת עצים ויקרא אליה ויאמר קחי נא לי מעט מים בכלי ואשתה 10
So he arose and went to Zarephath; and when he came to the gate of the city, behold, a widow was there gathering sticks. He called to her and said, “Please get me a little water in a jar, that I may drink.”
ותלך לקחת ויקרא אליה ויאמר לקחי נא לי פת לחם בידך 11
As she was going to get it, he called to her and said, “Please bring me a morsel of bread in your hand.”
ותאמר חי יהוה אלהיך אם יש לי מעוג כי אם מלא כף קמח בכד ומעט שמן בצפחת והנני מקששת שנים עצים ובאתי ועשיתיהו לי ולבני ואכלנהו ומתנו 12
She said, “As the LORD your God lives, I don’t have anything baked, but only a handful of meal in a jar and a little oil in a jar. Behold, I am gathering two sticks, that I may go in and bake it for me and my son, that we may eat it, and die.”
ויאמר אליה אליהו אל תיראי באי עשי כדברך אך עשי לי משם עגה קטנה בראשנה והוצאת לי ולך ולבנך תעשי באחרנה 13
Elijah said to her, “Don’t be afraid. Go and do as you have said; but make me a little cake from it first, and bring it out to me, and afterward make some for you and for your son.
כי כה אמר יהוה אלהי ישראל כד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר עד יום תתן (תת) יהוה גשם--על פני האדמה 14
For the LORD, the God of Israel, says, ‘The jar of meal will not run out, and the jar of oil will not fail, until the day that the LORD sends rain on the earth.’”
ותלך ותעשה כדבר אליהו ותאכל הוא והיא (היא והוא) וביתה ימים 15
She went and did according to the saying of Elijah; and she, he, and her household ate many days.
כד הקמח לא כלתה וצפחת השמן לא חסר--כדבר יהוה אשר דבר ביד אליהו 16
The jar of meal didn’t run out and the jar of oil didn’t fail, according to the LORD’s word, which he spoke by Elijah.
ויהי אחר הדברים האלה חלה בן האשה בעלת הבית ויהי חליו חזק מאד עד אשר לא נותרה בו נשמה 17
After these things, the son of the woman, the mistress of the house, became sick; and his sickness was so severe that there was no breath left in him.
ותאמר אל אליהו מה לי ולך איש האלהים באת אלי להזכיר את עוני ולהמית את בני 18
She said to Elijah, “What have I to do with you, you man of God? You have come to me to bring my sin to memory, and to kill my son!”
ויאמר אליה תני לי את בנך ויקחהו מחיקה ויעלהו אל העליה אשר הוא ישב שם וישכבהו על מטתו 19
He said to her, “Give me your son.” He took him out of her bosom, and carried him up into the room where he stayed, and laid him on his own bed.
ויקרא אל יהוה ויאמר יהוה אלהי--הגם על האלמנה אשר אני מתגורר עמה הרעות להמית את בנה 20
He cried to the LORD and said, “LORD my God, have you also brought evil on the widow with whom I am staying, by killing her son?”
ויתמדד על הילד שלש פעמים ויקרא אל יהוה ויאמר יהוה אלהי תשב נא נפש הילד הזה על קרבו 21
He stretched himself on the child three times, and cried to the LORD and said, “LORD my God, please let this child’s soul come into him again.”
וישמע יהוה בקול אליהו ותשב נפש הילד על קרבו ויחי 22
The LORD listened to the voice of Elijah; and the soul of the child came into him again, and he revived.
ויקח אליהו את הילד וירדהו מן העליה הביתה ויתנהו לאמו ויאמר אליהו ראי חי בנך 23
Elijah took the child and brought him down out of the room into the house, and delivered him to his mother; and Elijah said, “Behold, your son lives.”
ותאמר האשה אל אליהו עתה זה ידעתי כי איש אלהים אתה ודבר יהוה בפיך אמת 24
The woman said to Elijah, “Now I know that you are a man of God, and that the LORD’s word in your mouth is truth.”

< מלכים א 17 >