מלכים א 12

1 וילך רחבעם שכם כי שכם בא כל ישראל להמליך אתו

And Rehoboam went to Shechem, for all Israel came to Shechem to make him king.

2 ויהי כשמע ירבעם בן נבט והוא עודנו במצרים אשר ברח מפני המלך שלמה וישב ירבעם במצרים

And it came to pass, when Jeroboam the son of Nebat heard of it (for he was yet in Egypt where he had fled from the presence of king Solomon, and Jeroboam dwelt in Egypt,

3 וישלחו ויקראו לו ויבאו (ויבא) ירבעם וכל קהל ישראל וידברו אל רחבעם לאמר

and they sent and called him), that Jeroboam and all the assembly of Israel came, and spoke to Rehoboam, saying,

4 אביך הקשה את עלנו ואתה עתה הקל מעבדת אביך הקשה ומעלו הכבד אשר נתן עלינו--ונעבדך

Thy father made our yoke grievous. Now therefore make thou lighter the grievous service of thy father, and his heavy yoke which he put upon us, and we will serve thee.

5 ויאמר אליהם לכו עד שלשה ימים--ושובו אלי וילכו העם

And he said to them, Depart yet for three days, then come again to me. And the people departed.

6 ויועץ המלך רחבעם את הזקנים אשר היו עמדים את פני שלמה אביו בהיתו חי לאמר איך אתם נועצים להשיב את העם הזה דבר

And king Rehoboam took counsel with the old men who had stood before Solomon his father while he yet lived, saying, What counsel give ye to me to return an answer to this people?

7 וידבר (וידברו) אליו לאמר אם היום תהיה עבד לעם הזה ועבדתם ועניתם ודברת אליהם דברים טובים--והיו לך עבדים כל הימים

And they spoke to him, saying, If thou will be a servant to this people this day, and will serve them, and answer them, and speak good words to them, then they will be thy servants forever.

8 ויעזב את עצת הזקנים אשר יעצהו ויועץ את הילדים אשר גדלו אתו אשר העמדים לפניו

But he forsook the counsel of the old men, which they had given him, and took counsel with the young men that grew up with him, who stood before him.

9 ויאמר אליהם מה אתם נועצים ונשיב דבר את העם הזה--אשר דברו אלי לאמר הקל מן העל אשר נתן אביך עלינו

And he said to them, What counsel give ye, that we may return an answer to this people who have spoken to me, saying, Make the yoke that thy father put upon us lighter?

10 וידברו אליו הילדים אשר גדלו אתו לאמר כה תאמר לעם הזה אשר דברו אליך לאמר אביך הכביד את עלנו ואתה הקל מעלינו כה תדבר אליהם קטני עבה ממתני אבי

And the young men that grew up with him spoke to him, saying, Thus shall thou say to this people that spoke to thee, saying, Thy father made our yoke heavy, but make thou it lighter to us; thus shall thou speak to them, My little finger is thicker than my father's loins.

11 ועתה אבי העמיס עליכם על כבד ואני אוסיף על עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים

And now whereas my father burdened you with a heavy yoke, I will add to your yoke. My father chastised you with whips, but I will chastise you with scorpions.

12 ויבו ירבעם וכל העם אל רחבעם ביום השלישי כאשר דבר המלך לאמר שובו אלי ביום השלישי

So Jeroboam and all the people came to Rehoboam the third day, as the king bade, saying, Come to me again the third day.

13 ויען המלך את העם קשה ויעזב את עצת הזקנים אשר יעצהו

And the king answered the people roughly, and forsook the counsel of the old men which they had given him,

14 וידבר אליהם כעצת הילדים לאמר אבי הכביד את עלכם ואני אסיף על עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים

and spoke to them after the counsel of the young men, saying, My father made your yoke heavy, but I will add to your yoke. My father chastised you with whips, but I will chastise you with scorpions.

15 ולא שמע המלך אל העם כי היתה סבה מעם יהוה למען הקים את דברו אשר דבר יהוה ביד אחיה השילני אל ירבעם בן נבט

So the king did not hearken to the people, for it was a thing brought about by Jehovah, that he might establish his word, which Jehovah spoke by Ahijah the Shilonite to Jeroboam the son of Nebat.

16 וירא כל ישראל כי לא שמע המלך אלהם וישבו העם את המלך דבר לאמר מה לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי לאהליך ישראל עתה ראה ביתך דוד וילך ישראל לאהליו

And when all Israel saw that the king did not hearken to them, the people answered the king, saying, What portion have we in David? Neither have we inheritance in the son of Jesse. To your tents, O Israel. Now see to thine own house, David. So Israel departed to their tents.

17 ובני ישראל הישבים בערי יהודה--וימלך עליהם רחבעם

But as for the sons of Israel who dwelt in the cities of Judah, Rehoboam reigned over them.

18 וישלח המלך רחבעם את אדרם אשר על המס וירגמו כל ישראל בו אבן וימת והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלם

Then king Rehoboam sent Adoram who was over the men subject to task work. And all Israel stoned him to death with stones. And king Rehoboam made speed to get up to his chariot, to flee to Jerusalem.

19 ויפשעו ישראל בבית דוד עד היום הזה

So Israel rebelled against the house of David to this day.

20 ויהי כשמע כל ישראל כי שב ירבעם וישלחו ויקראו אתו אל העדה וימליכו אתו על כל ישראל לא היה אחרי בית דוד זולתי שבט יהודה לבדו

And it came to pass, when all Israel heard that Jeroboam was returned, that they sent and called him to the congregation, and made him king over all Israel. There was none that followed the house of David, but only the tribe of Judah.

21 ויבאו (ויבא) רחבעם ירושלם ויקהל את כל בית יהודה ואת שבט בנימן מאה ושמנים אלף בחור עשה מלחמה--להלחם עם בית ישראל להשיב את המלוכה לרחבעם בן שלמה

And when Rehoboam came to Jerusalem, he assembled all the house of Judah, and the tribe of Benjamin, a hundred and eighty thousand chosen men, who were warriors, to fight against the house of Israel, to bring the kingdom again to Rehoboam the son of Solomon.

22 ויהי דבר האלהים אל שמעיה איש האלהים לאמר

But the word of God came to Shemaiah the man of God, saying,

23 אמר אל רחבעם בן שלמה מלך יהודה ואל כל בית יהודה ובנימין ויתר העם לאמר

Speak to Rehoboam the son of Solomon, king of Judah, and to all the house of Judah and Benjamin, and to the rest of the people, saying,

24 כה אמר יהוה לא תעלו ולא תלחמון עם אחיכם בני ישראל שובו איש לביתו--כי מאתי נהיה הדבר הזה וישמעו את דבר יהוה וישבו ללכת כדבר יהוה

Thus says Jehovah, Ye shall not go up, nor fight against your brothers the sons of Israel. Return every man to his house, for this thing is of me. So they hearkened to the word of Jehovah, and returned and went their way according to the word of Jehovah.

25 ויבן ירבעם את שכם בהר אפרים וישב בה ויצא משם ויבן את פנואל

Then Jeroboam built Shechem in the hill-country of Ephraim, and dwelt therein. And he went out from there, and built Penuel.

26 ויאמר ירבעם בלבו עתה תשוב הממלכה לבית דוד

And Jeroboam said in his heart, Now the kingdom will return to the house of David.

27 אם יעלה העם הזה לעשות זבחים בבית יהוה בירושלם ושב לב העם הזה אל אדניהם אל רחבעם מלך יהודה והרגני ושבו אל רחבעם מלך יהודה

If this people go up to offer sacrifices in the house of Jehovah at Jerusalem, then the heart of this people will turn again to their lord, even to Rehoboam king of Judah. And they will kill me, and return to Rehoboam king of Judah.

28 ויועץ המלך--ויעש שני עגלי זהב ויאמר אלהם רב לכם מעלות ירושלם--הנה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים

Whereupon the king took counsel, and made two calves of gold. And he said to them, It is too much for you to go up to Jerusalem. Behold thy gods, O Israel, which brought thee up out of the land of Egypt.

29 וישם את האחד בבית אל ואת האחד נתן בדן

And he set the one in Bethel, and the other he put in Dan.

30 ויהי הדבר הזה לחטאת וילכו העם לפני האחד עד דן

And this thing became a sin, for the people went to worship before the one, even to Dan.

31 ויעש את בית במות ויעש כהנים מקצות העם אשר לא היו מבני לוי

And he made houses of high places, and made priests from among all the people who were not of the sons of Levi.

32 ויעש ירבעם חג בחדש השמיני בחמשה עשר יום לחדש כחג אשר ביהודה ויעל על המזבח--כן עשה בבית אל לזבח לעגלים אשר עשה והעמיד בבית אל את כהני הבמות אשר עשה

And Jeroboam ordained a feast in the eighth month, on the fifteenth day of the month, like the feast that is in Judah, and he went up to the altar. So he did in Bethel, sacrificing to the calves that he had made. And he placed in Bethel the priests of the high places that he had made.

33 ויעל על המזבח אשר עשה בבית אל בחמשה עשר יום בחדש השמיני--בחדש אשר בדא מלבד (מלבו) ויעש חג לבני ישראל ויעל על המזבח להקטיר

And he went up to the altar which he had made in Bethel on the fifteenth day in the eighth month, even in the month which he had devised of his own heart. And he ordained a feast for the sons of Israel, and went up to the altar to burn incense.