מלכים א 12
| וילך רחבעם שכם כי שכם בא כל ישראל להמליך אתו | 1 |
Rehoboam nodhi Shekem, nimar jo-Israel duto nodhi kuno mondo okete ruoth.
| ויהי כשמע ירבעם בן נבט והוא עודנו במצרים אשר ברח מפני המלך שלמה וישב ירבעם במצרים | 2 |
Kane Jeroboam wuod Nebat nowinjo wachni (ne pod en Misri kuma noringo odhiye koa kuom ruoth Solomon), noduogo koa Misri.
| וישלחו ויקראו לו ויבאו (ויבא) ירבעם וכל קהל ישראל וידברו אל רחבעם לאמר | 3 |
Omiyo negioro joote ir Jeroboam mi en kaachiel gi oganda duto mar Israel nodhi ir Rehoboam mi giwachone niya,
| אביך הקשה את עלנו ואתה עתה הקל מעבדת אביך הקשה ומעלו הכבד אשר נתן עלינו--ונעבדך | 4 |
“Wuonu nomiyowa tingʼ mapek, to koro yie iket tingʼ mapekno kod tij achunano obednwa mayot, to wabiro tiyoni.”
| ויאמר אליהם לכו עד שלשה ימים--ושובו אלי וילכו העם | 5 |
Rehoboam nodwoko niya, “Dhiuru kuom ndalo adek bangʼe dwoguru ira.” Bangʼe negia ma gidhi.
| ויועץ המלך רחבעם את הזקנים אשר היו עמדים את פני שלמה אביו בהיתו חי לאמר איך אתם נועצים להשיב את העם הזה דבר | 6 |
Eka Ruoth Rehoboam nonono jodongo manotiyo e bwo wuon-gi Solomon kapod ongima. Nopenjogi niya, “Ere kaka unyalo ngʼadona rieko mondo adwok jogi?”
| וידבר (וידברו) אליו לאמר אם היום תהיה עבד לעם הזה ועבדתם ועניתם ודברת אליהם דברים טובים--והיו לך עבדים כל הימים | 7 |
Negidwoke niya, “Ka kawuono ibiro doko jatich mar jogi mondo itinegi kendo kimiyogi dwoko mowinjore, to gibiro bedo jotichni ndalo duto.”
| ויעזב את עצת הזקנים אשר יעצהו ויועץ את הילדים אשר גדלו אתו אשר העמדים לפניו | 8 |
To Rehoboam nodagi rieko mane jodongo ongʼadone kendo nopimo wach gi mbesene mane odongogo kendo ne tiyone.
| ויאמר אליהם מה אתם נועצים ונשיב דבר את העם הזה--אשר דברו אלי לאמר הקל מן העל אשר נתן אביך עלינו | 9 |
Nopenjogi niya, “Un to uneno nangʼo? Ere kaka dwadwok jogi mawacho ni, ‘Dwok chien tingʼ mapek mane wuonu oketo kuomwa’?”
| וידברו אליו הילדים אשר גדלו אתו לאמר כה תאמר לעם הזה אשר דברו אליך לאמר אביך הכביד את עלנו ואתה הקל מעלינו כה תדבר אליהם קטני עבה ממתני אבי | 10 |
Mbesene mane odongogo nodwoke niya, “Dwok jogo mosekwayi ni, ‘Wuonu noketo tingʼ mapek kuomwa, yie iket tingʼni obed mayot.’ Koro nyisgi ni, ‘Lith lweta matin duongʼ moloyo nungo wuonwa.
| ועתה אבי העמיס עליכם על כבד ואני אוסיף על עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים | 11 |
Wuonwa noketo kuomu tingʼ mapek; an to abiro medo pekne moloyo. Wuonwa nochwadou gi boka, an to abiro chwadou malit makecho ka thomoni.’”
| ויבו ירבעם וכל העם אל רחבעם ביום השלישי כאשר דבר המלך לאמר שובו אלי ביום השלישי | 12 |
Bangʼ ndalo adek Jeroboam kod oganda duto noduogo ir Rehoboam mana kaka ruoth nosewacho niya, “Dwoguru ira bangʼ ndalo adek.”
| ויען המלך את העם קשה ויעזב את עצת הזקנים אשר יעצהו | 13 |
Ruoth nodwoko jogo gi gero. Notamore tiyo gi rieko mane jodongo ongʼadone,
| וידבר אליהם כעצת הילדים לאמר אבי הכביד את עלכם ואני אסיף על עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים | 14 |
moluwo rieko mbesene mowacho niya, “Wuonwa nomiyou tingʼ mapek, an to abiro miyou tingʼ mapek moloyo. Wuonwa nochwadou gi boka an to abiro chwadou malit ka thomoni makecho.”
| ולא שמע המלך אל העם כי היתה סבה מעם יהוה למען הקים את דברו אשר דבר יהוה ביד אחיה השילני אל ירבעם בן נבט | 15 |
Omiyo ruoth ne ok odewo kwayo mar ji, nimar Jehova Nyasaye ema nomiyo mano otimore mondo ochop wach mane Jehova Nyasaye owacho gi dho Ahija ja-Shilo ne Jeroboam wuod Nebat.
| וירא כל ישראל כי לא שמע המלך אלהם וישבו העם את המלך דבר לאמר מה לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי לאהליך ישראל עתה ראה ביתך דוד וילך ישראל לאהליו | 16 |
Kane jo-Israel duto noneno ni ruoth nodagi winjo wachgi, negidwoko ruoth niya, “Wat mane moriwowa kod Daudi, angʼo moriwowa gi wuod Jesse? Doguru e hembeu, yaye jo-Israel! Rituru dhoutu uwegi, yaye oganda Daudi!” Kuom mano jo-Israel nodok e miechgi.
| ובני ישראל הישבים בערי יהודה--וימלך עליהם רחבעם | 17 |
To ni jo-Israel mane odak e mier mag Juda, Rehoboam ne pod jatendgi.
| וישלח המלך רחבעם את אדרם אשר על המס וירגמו כל ישראל בו אבן וימת והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלם | 18 |
Ruoth Rehoboam nooro Adoniram mane jarit joma ichuno mondo oti githuon, to jo-Israel duto nochiele gi kite motho. Kata kamano ruoth Rehoboam nonwangʼo thuolo moidho gache nyaka Jerusalem mondo otony.
| ויפשעו ישראל בבית דוד עד היום הזה | 19 |
Kuom mano Israel nongʼanyo ni joka Daudi nyaka chil kawuono.
| ויהי כשמע כל ישראל כי שב ירבעם וישלחו ויקראו אתו אל העדה וימליכו אתו על כל ישראל לא היה אחרי בית דוד זולתי שבט יהודה לבדו | 20 |
Kane jo-Israel duto nowinjo ni Jeroboam ne osedwogo, ne giorone jaote ma giluonge e chokruok, kendo gikete ruodh jo-Israel duto. Mana dhood Juda kende ema nodongʼ jo-adiera ni od Daudi.
| ויבאו (ויבא) רחבעם ירושלם ויקהל את כל בית יהודה ואת שבט בנימן מאה ושמנים אלף בחור עשה מלחמה--להלחם עם בית ישראל להשיב את המלוכה לרחבעם בן שלמה | 21 |
Kane Rehoboam ochopo Jerusalem, nochoko dhood Juda gi dhood Benjamin, chwo maromo alufu mia achiel gi piero aboro kendo gidhi giked gi jo-Israel mondo gidwok loch ni Rehoboam wuod Solomon pinyruodhe.
| ויהי דבר האלהים אל שמעיה איש האלהים לאמר | 22 |
To wach Nyasaye nobiro ne Shemaya ngʼat Nyasaye niya:
| אמר אל רחבעם בן שלמה מלך יהודה ואל כל בית יהודה ובנימין ויתר העם לאמר | 23 |
“Wachne Rehoboam wuod Solomon ruodh Juda kaachiel gi dhood Juda kod dhood Benjamin gi oganda duto ni,
| כה אמר יהוה לא תעלו ולא תלחמון עם אחיכם בני ישראל שובו איש לביתו--כי מאתי נהיה הדבר הזה וישמעו את דבר יהוה וישבו ללכת כדבר יהוה | 24 |
‘Ma e gima Jehova Nyasaye owacho: Kik udhi utug lweny gi oweteu ma jo-Israel. Doguru e miechu, ngʼato ka ngʼato, nimar ma osetimore nikech an.’” Omiyo negiwinjo wach Jehova Nyasaye mi gidok e miechgi kaka Jehova Nyasaye nochiko.
| ויבן ירבעם את שכם בהר אפרים וישב בה ויצא משם ויבן את פנואל | 25 |
Eka Jeroboam nochielo ohinga motegno molworo Shekem e piny manie wi gode mag Efraim mi nodak kuno. Bangʼe noa kanyo modhi mogero Peniel.
| ויאמר ירבעם בלבו עתה תשוב הממלכה לבית דוד | 26 |
Jeroboam noparo kende owuon mowacho niya, “Loch nyalo dok e lwet dhood Daudi.
| אם יעלה העם הזה לעשות זבחים בבית יהוה בירושלם ושב לב העם הזה אל אדניהם אל רחבעם מלך יהודה והרגני ושבו אל רחבעם מלך יהודה | 27 |
Ka jogi odhi e hekalu mar Jehova Nyasaye man Jerusalem mondo gichiw misengini, to chunygi biro dok ni ruodhgi, ma en Rehoboam ruodh Juda. Gibiro nega mi gidog ni Ruoth Rehoboam.”
| ויועץ המלך--ויעש שני עגלי זהב ויאמר אלהם רב לכם מעלות ירושלם--הנה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים | 28 |
Bangʼ dwaro rieko, ruoth noloso nyiroye ariyo mag dhahabu. Nowacho ni ji niya, “Ok en gima yot mondo udhi Jerusalem. Nyisecheu nika mane ogolou kua Misri, yaye Israel.”
| וישם את האחד בבית אל ואת האחד נתן בדן | 29 |
Achiel noket Bethel to machielo noket Dan.
| ויהי הדבר הזה לחטאת וילכו העם לפני האחד עד דן | 30 |
Kendo gino nodoko richo; nimar ji nodhi kata mana nyaka Dan mondo gilam gimane ni kuno.
| ויעש את בית במות ויעש כהנים מקצות העם אשר לא היו מבני לוי | 31 |
Jeroboam nogero kuonde mitimoe misango mane ni kuonde motingʼore kendo noyiero jodolo kuom ogendini mopogore opogore kata obedo ni ne ok gin jo-Lawi.
| ויעש ירבעם חג בחדש השמיני בחמשה עשר יום לחדש כחג אשר ביהודה ויעל על המזבח--כן עשה בבית אל לזבח לעגלים אשר עשה והעמיד בבית אל את כהני הבמות אשר עשה | 32 |
Nochako nyasi mar sawo chiengʼ mar apar gabich mar dwe mar aboro machal gi nyasi mar sawo mitimo Juda, mi notimo misengini e kendo mar misango. Ma notimo Bethel kotimo misango ni nyiroye mane oseloso. Kendo bende noketo jodolo Bethel e kuonde motingʼore mane oseloso.
| ויעל על המזבח אשר עשה בבית אל בחמשה עשר יום בחדש השמיני--בחדש אשר בדא מלבד (מלבו) ויעש חג לבני ישראל ויעל על המזבח להקטיר | 33 |
Chiengʼ mar apar gabich mar dwe mar aboro, dwe mane oyiero en owuon, notimo misengini e kendo mar misango mane oloso Bethel. Kamano bende noketo nyasi mar sawo ni jo-Israel mi nodhi e kendo mar misango mondo otim misengini.
