מלכים א 11

1 והמלך שלמה אהב נשים נכריות רבות--ואת בת פרעה מואביות עמניות אדמית צדנית חתית

Lekin Sulayman padixaⱨning kɵngli Pirǝwnning ⱪizidin baxⱪa kɵp qǝtǝllik ayallarƣa, jümlidin Moabiy, Ammoniy, Edomiy, Zidoniy, Ⱨittiy ayalliriƣa qüxkǝnidi.

2 מן הגוים אשר אמר יהוה אל בני ישראל לא תבאו בהם והם לא יבאו בכם אכן יטו את לבבכם אחרי אלהיהם--בהם דבק שלמה לאהבה

Pǝrwǝrdigar ǝslidǝ muxu ǝllǝr toƣruluⱪ Israillarƣa: «Ularning ⱪizlirini izdǝp barmanglar, wǝ ularni silǝrningkilǝrgǝ kirgüzmǝnglar; qünki ular kɵngülliringlarni qoⱪum ɵz mǝbudliriƣa azduridu» dǝp agaⱨlandurƣan. Biraⱪ Sulaymanning kɵngli dǝl xularƣa baƣlandi.

3 ויהי לו נשים שרות שבע מאות ופלגשים שלש מאות ויטו נשיו את לבו

Uning yǝttǝ yüz ayali, yǝni hanixi wǝ üq yüz keniziki bar idi; ayalliri uning kɵnglini azdurup buriwǝtkǝnidi.

4 ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו אחרי אלהים אחרים ולא היה לבבו שלם עם יהוה אלהיו כלבב דויד אביו

Xundaⱪ boldiki, Sulayman yaxanƣanda, uning ayalliri uning kɵnglini baxⱪa ilaⱨlarƣa azdurup buruwǝtti; xuning üqün uning kɵngli atisi Dawutningkidǝk Pǝrwǝrdigar Hudasiƣa mutlǝⱪ sadiⱪ bolmidi.

5 וילך שלמה--אחרי עשתרת אלהי צדנים ואחרי מלכם שקץ עמנים

Xunga Sulayman Zidoniylarning mǝbudi Axtarotni, Ammoniylarning yirginqlik mǝbudi Milkomni izdidi;

6 ויעש שלמה הרע בעיני יהוה ולא מלא אחרי יהוה כדוד אביו

Xuning bilǝn Sulayman Pǝrwǝrdigarning nǝziridǝ rǝzillik ⱪildi; u atisi Dawut Pǝrwǝrdigarƣa ǝgǝxkǝndǝk izqilliⱪ bilǝn ǝgǝxmidi.

7 אז יבנה שלמה במה לכמוש שקץ מואב בהר אשר על פני ירושלם ולמלך שקץ בני עמון

Andin Sulayman Yerusalem aldidiki edirliⱪta Moabiylarning yirginqlik mǝbudi Kemox ⱨǝm Ammoniylarning yirginqlik mǝbudi Milkom üqün bir «yuⱪiri jay»ni yasidi;

8 וכן עשה לכל נשיו הנכריות מקטירות ומזבחות לאלהיהן

xuningdǝk ɵzining mǝbudliriƣa huxbuy yaⱪidiƣan wǝ ⱪurbanliⱪ ⱪilidiƣan ⱨǝrbir yat ǝllik ayali üqünmu u xundaⱪ ⱪildi;

9 ויתאנף יהוה בשלמה כי נטה לבבו מעם יהוה אלהי ישראל הנראה אליו פעמים

Xunga Pǝrwǝrdigar Sulaymandin rǝnjidi; gǝrqǝ U uningƣa ikki ⱪetim kɵrüngǝn bolsimu, xundaⱪla uningƣa dǝl muxu ix toƣruluⱪ, yǝni baxⱪa ilaⱨlarni izdimǝslikini tapiliƣan bolsimu, uning kɵngli Israilning Hudasi Pǝrwǝrdigardin aynip kǝtti; u Pǝrwǝrdigarning tapiliƣiniƣa ǝmǝl ⱪilmidi.

10 וצוה אליו על הדבר הזה לבלתי לכת אחרי אלהים אחרים ולא שמר את אשר צוה יהוה

11 ויאמר יהוה לשלמה יען אשר היתה זאת עמך ולא שמרת בריתי וחקתי אשר צויתי עליך--קרע אקרע את הממלכה מעליך ונתתיה לעבדך

Xuning üqün Pǝrwǝrdigar Sulaymanƣa mundaⱪ dedi: — «Sǝn xundaⱪ ⱪiliwerip, Mening sanga buyruƣan ǝⱨdǝm bilǝn bǝlgilirimni tutmiƣining üqün, Mǝn jǝzmǝn padixaⱨliⱪni sǝndin yirtiwetip hizmǝtkaringƣa berimǝn.

12 אך בימיך לא אעשנה למען דוד אביך מיד בנך אקרענה

Lekin atang Dawutning wǝjidin sening ɵz künliringdǝ Mǝn xundaⱪ ⱪilmaymǝn, bǝlki oƣlungning ⱪolidin uni yirtiwetimǝn.

13 רק את כל הממלכה לא אקרע שבט אחד אתן לבנך למען דוד עבדי ולמען ירושלם אשר בחרתי

Lekin pütün padixaⱨliⱪni uningdin yirtiwǝtmǝymǝn, bǝlki ⱪulum Dawutning wǝjidin wǝ Ɵzüm talliƣan Yerusalem üqün oƣlungƣa bir ⱪǝbilini ⱪaldurup ⱪoyimǝn».

14 ויקם יהוה שטן לשלמה את הדד האדמי מזרע המלך הוא באדום

Əmma Pǝrwǝrdigar Sulaymanƣa bir düxmǝn, yǝni Edomluⱪ Ⱨadadni ⱪozƣidi, u kixi Edomning padixaⱨining nǝslidin idi.

15 ויהי בהיות דוד את אדום בעלות יואב שר הצבא לקבר את החללים ויך כל זכר באדום

Əslidǝ Dawut Edom bilǝn [jǝng ⱪilƣan] waⱪitta, ⱪoxunning sǝrdari Yoab Edomning ⱨǝmmǝ ǝrlirini yoⱪatⱪanidi (qünki Edomdiki ⱨǝmmǝ ǝrlǝrni yoⱪatⱪuqǝ, Yoab bilǝn barliⱪ Israillar u yǝrdǝ altǝ ay turƣanidi); u ɵltürülgǝnlǝrni kɵmgili qiⱪⱪanda

16 כי ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל עד הכרית כל זכר באדום

17 ויברח אדד הוא ואנשים אדמיים מעבדי אביו אתו--לבוא מצרים והדד נער קטן

Ⱨadad atisining birnǝqqǝ Edomiy hizmǝtqiliri bilǝn Misirƣa ⱪeqip kǝtkǝnidi. Ⱨadad u qaƣda kiqik bala idi.

18 ויקמו ממדין ויבאו פארן ויקחו אנשים עמם מפארן ויבאו מצרים אל פרעה מלך מצרים ויתן לו בית ולחם אמר לו וארץ נתן לו

Ular Midiyan zeminidin qiⱪip Paranƣa kǝldi. Ular Parandin birnǝqqǝ adǝmni elip ɵzlirigǝ ⱪoxup Misirƣa, yǝni Misirning padixaⱨi Pirǝwnning ⱪexiƣa kǝldi. Pirǝwn uningƣa bir ɵy tǝⱪsim ⱪilip, ozuⱪ-tülükmu tǝminlidi ⱨǝmdǝ bir parqǝ yǝrnimu uningƣa tǝⱪdim ⱪildi.

19 וימצא הדד חן בעיני פרעה מאד ויתן לו אשה את אחות אשתו אחות תחפניס הגבירה

Ⱨadad Pirǝwnning nǝziridǝ kɵp iltipat tapⱪan bolup, u ɵz hotunining singlisini, yǝni Taⱨpǝnǝs hanixning singlisini uningƣa hotun ⱪilip bǝrdi.

20 ותלד לו אחות תחפניס את גנבת בנו ותגמלהו תחפנס בתוך בית פרעה ויהי גנבת בית פרעה בתוך בני פרעה

Taⱨpǝnǝsning singlisi uningƣa bir oƣul, Genubatni tuƣup bǝrdi. Taⱨpǝnǝs Pirǝwnning ordisida uni ɵzi qong ⱪildi. Andin Genubat Pirǝwnning ailisi, yǝni Pirǝwnning oƣulliri arisida turdi.

21 והדד שמע במצרים כי שכב דוד עם אבתיו וכי מת יואב שר הצבא ויאמר הדד אל פרעה שלחני ואלך אל ארצי

Ⱨadad Misirda: «Dawut ata-bowilirining arisida uhlap ⱪaldi» wǝ «Ⱪoxunning sǝrdari Yoabmu ɵldi» dǝp angliƣanda Pirǝwngǝ: — Mening ɵz yurtumƣa beriximƣa ijazǝt ⱪilƣayla, dedi.

22 ויאמר לו פרעה כי מה אתה חסר עמי והנך מבקש ללכת אל ארצך ויאמר לא כי שלח תשלחני

Pirǝwn uningƣa: — Sening ɵz yurtumƣa baray degining nemǝ degining, mening ⱪeximda sanga nemǝ kǝmlik ⱪilidu? — dedi. U jawabǝn: — Ⱨeq nǝrsǝ kǝm ǝmǝs, ǝmma nemila bolmisun meni kǝtkili ⱪoyƣayla, dedi.

23 ויקם אלהים לו שטן את רזון בן אלידע אשר ברח מאת הדדעזר מלך צובה--אדניו

Huda Sulaymanƣa yǝnǝ bir düxminini ⱪozƣidi; u bolsa ƣojisi, yǝni Zobaⱨning padixaⱨi Ⱨadad’ezǝrning yenidin ⱪeqip kǝtkǝn Eliadaning oƣli Rǝzon idi.

24 ויקבץ עליו אנשים ויהי שר גדוד בהרג דוד אתם וילכו דמשק וישבו בה וימלכו בדמשק

Dawut [Zobaⱨliⱪlarni] ⱪǝtl ⱪilƣanda Rǝzon ulardin bir top adǝmni ɵzigǝ toplap ularning sǝrdari boldi. Andin keyin bular Dǝmǝxⱪⱪǝ berip u yǝrdǝ turup, Dǝmǝxⱪ üstidin ⱨɵküm sürdi.

25 ויהי שטן לישראל כל ימי שלמה ואת הרעה אשר הדד ויקץ בישראל וימלך על ארם

Xuning bilǝn Ⱨadad Israilƣa awariqilik tuƣdurƣandin baxⱪa, Rǝzon Sulaymanning barliⱪ künliridǝ Israilning düxmini idi; u Israilni ɵq kɵrǝtti, ɵzi Suriyǝ üstidǝ padixaⱨ idi.

26 וירבעם בן נבט אפרתי מן הצרדה ושם אמו צרועה אשה אלמנה עבד לשלמה וירם יד במלך

Sulaymanning Yǝroboam degǝn bir hizmǝtkari bar idi. U Zǝrǝdaⱨdin kǝlgǝn Əfraimiy Nibatning oƣli bolup, anisi Zǝruaⱨ isimlik bir tul ayal idi. Yǝroboammu padixaⱨⱪa ⱪarxi qiⱪti.

27 וזה הדבר אשר הרים יד במלך שלמה בנה את המלוא--סגר את פרץ עיר דוד אביו

Uning padixaⱨⱪa ⱪarxi qiⱪixtiki sǝwǝbi mundaⱪ idi: Sulayman Millo ⱪǝl’ǝsini yasiƣanda, atisi Dawutning xǝⱨiridiki sepilning bir bɵsükini yasawatatti;

28 והאיש ירבעם גבור חיל וירא שלמה את הנער כי עשה מלאכה הוא ויפקד אתו לכל סבל בית יוסף

Yǝroboam ⱪawul ⱪǝysǝr yigit idi; Sulayman yigitning ixqan wǝ qaⱪⱪan ikǝnlikini kɵrüp, uni Yüsüpning jǝmǝtigǝ buyrulƣan ixning üstigǝ ⱪoydi.

29 ויהי בעת ההיא וירבעם יצא מירושלם וימצא אתו אחיה השילני הנביא בדרך והוא מתכסה בשלמה חדשה ושניהם לבדם בשדה

Xu künlǝrdǝ Yǝroboam Yerusalemdin qiⱪiwatⱪanda, uni izdǝwatⱪan Xiloⱨluⱪ Ahiyaⱨ pǝyƣǝmbǝr uni yolda uqratti. Ahiyaⱨ yipyengi bir tonni kiywalƣanidi. Ikkisi dalada yalƣuz ⱪalƣanda

30 ויתפש אחיה בשלמה החדשה אשר עליו ויקרעה--שנים עשר קרעים

Ahiyaⱨ üstidiki tonni ⱪoliƣa elip, uni yirtip on ikki parqǝ ⱪilip

31 ויאמר לירבעם קח לך עשרה קרעים כי כה אמר יהוה אלהי ישראל הנני קרע את הממלכה מיד שלמה ונתתי לך את עשרה השבטים

Yǝroboamƣa mundaⱪ dedi: — «Ɵzünggǝ on parqini alƣin; qünki Israilning Hudasi Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝydu: — «Mana, padixaⱨliⱪni Sulaymanning ⱪolidin yirtiwetip on ⱪǝbilini sanga berimǝn.

32 והשבט האחד יהיה לו--למען עבדי דוד ולמען ירושלם העיר אשר בחרתי בה מכל שבטי ישראל

Biraⱪ Ⱪulum Dawutning wǝjidin wǝ Yerusalem, yǝni Israilning ⱨǝmmǝ ⱪǝbililiridin talliƣan xǝⱨǝr üqün bir ⱪǝbilǝ uningƣa ⱪalidu.

33 יען אשר עזבוני וישתחוו לעשתרת אלהי צדנין לכמוש אלהי מואב ולמלכם אלהי בני עמון ולא הלכו בדרכי לעשות הישר בעיני וחקתי ומשפטי--כדוד אביו

— Qünki ular Meni taxlap Zidoniylarning ayal mǝbudi Axtarotⱪa, Moabiylarning mǝbudi Kemoxⱪa wǝ Ammoniylarning mǝbudi Milkomƣa sǝjdǝ ⱪilip, uning atisi Dawutning ⱪilinƣinidǝk ⱪilmay, Mening bǝlgilimilirim bilǝn ⱨɵkümlirimgǝ ǝmǝl ⱪilmay, nǝzirimdǝ durus bolƣanni ⱪilmidi, Mening yollirimda mangmidi;

34 ולא אקח את כל הממלכה מידו כי נשיא אשתנו כל ימי חייו למען דוד עבדי אשר בחרתי אתו אשר שמר מצותי וחקתי

lekin pütkül padixaⱨliⱪni uning ⱪolidin tartiwalmaymǝn; qünki Mǝn talliƣan, Ɵz ǝmrlirim wǝ bǝlgilimilirimni tutⱪan ⱪulum Dawutni dǝp, uning ɵmrining barliⱪ künliridǝ uni ⱨɵküm sürgüqi ⱪilip ⱪaldurimǝn.

35 ולקחתי המלוכה מיד בנו ונתתיה לך את עשרת השבטים

Əmma padixaⱨliⱪni uning oƣlining ⱪolidin tartip elip, sanga berimǝn, yǝni on ⱪǝbilini berimǝn.

36 ולבנו אתן שבט אחד--למען היות ניר לדויד עבדי כל הימים לפני בירושלם העיר אשר בחרתי לי לשום שמי שם

Lekin Mening namimning xu yǝrdǝ boluxiƣa Ɵzüm talliƣan xǝⱨǝr Yerusalemda, Mening aldimda ⱪulum Dawut üqün ⱨǝmixǝ yoruⱪ bir qiraƣ bolsun dǝp, uning oƣliƣa bir ⱪǝbilini berǝy.

37 ואתך אקח--ומלכת בכל אשר תאוה נפשך והיית מלך על ישראל

Mǝn seni tallap, seni barliⱪ haliƣan yǝrlǝr üstidǝ ⱨɵküm sürgüzimǝn, sǝn Israilƣa padixaⱨ bolisǝn.

38 והיה אם תשמע את כל אשר אצוך והלכת בדרכי ועשית הישר בעיני לשמור חקותי ומצותי כאשר עשה דוד עבדי--והייתי עמך ובניתי לך בית נאמן כאשר בניתי לדוד ונתתי לך את ישראל

Wǝ xundaⱪ boliduki, ǝgǝr sǝn ⱨǝmmǝ buyruƣanlirimni anglap, Mening yollirimda mengip, nǝzirimdǝ durus bolƣanni ⱪilip, ⱪulum Dawut ⱪilƣandǝk Mening bǝlgilirim bilǝn ǝmrlirimni tutsang, ǝmdi Mǝn sǝn bilǝn billǝ bolimǝn wǝ Dawutⱪa bir jǝmǝt tikliginimdǝk, sangimu mustǝⱨkǝm bir jǝmǝt tiklǝymǝn wǝ Israilni sanga tǝⱪdim ⱪilimǝn.

39 ואענה את זרע דוד למען זאת--אך לא כל הימים

Dawutning nǝslini xu ixlar tüpǝylidin harlap pǝs ⱪilimǝn, lekin mǝnggülük ǝmǝs»».

40 ויבקש שלמה להמית את ירבעם ויקם ירבעם ויברח מצרים אל שישק מלך מצרים ויהי במצרים עד מות שלמה

Xuning üqün Sulayman Yǝroboamni ɵltürüxkǝ pursǝt izdǝytti. Lekin Yǝroboam ⱪeqip Misirning padixaⱨi Xixakning ⱪexiƣa bardi; Sulayman ɵlgüqǝ u Misirda turdi.

41 ויתר דברי שלמה וכל אשר עשה וחכמתו--הלוא הם כתבים על ספר דברי שלמה

Sulaymanning baxⱪa ixliri, uning ⱨǝmmǝ ⱪilƣan ǝmǝlliri wǝ uning danaliⱪi bolsa «Sulaymanning Əmǝlliri» degǝn kitabⱪa pütülgǝn ǝmǝsmidi?

42 והימים אשר מלך שלמה בירושלם על כל ישראל--ארבעים שנה

Sulaymanning Yerusalemda Israilning üstidǝ ⱨɵküm sürgǝn waⱪti ⱪiriⱪ yil boldi.

43 וישכב שלמה עם אבתיו ויקבר בעיר דוד אביו וימלך רחבעם בנו תחתיו

Sulayman ata-bowilirining arisida uhlidi wǝ atisi Dawutning xǝⱨiridǝ dǝpnǝ ⱪilindi. Andin oƣli Rǝⱨoboam ornida padixaⱨ boldi.