דברי הימים א 21
| ויעמד שטן על ישראל ויסת את דויד למנות את ישראל | 1 |
Xǝytan Israillarƣa zǝrbǝ berix üqün, Dawutni Israillarni sanaⱪtin ɵtküzüxkǝ eziⱪturdi.
| ויאמר דויד אל יואב ואל שרי העם לכו ספרו את ישראל מבאר שבע ועד דן והביאו אלי ואדעה את מספרם | 2 |
Xunga Dawut Yoabⱪa wǝ hǝlⱪning yolbaxqiliriƣa: «Silǝr Bǝǝr-Xebadin Danƣiqǝ arilap Israillarni sanaⱪtin ɵtküzüp kelip mening bilǝn kɵrüxünglar, ularning sanini bilǝy» dedi.
| ויאמר יואב יוסף יהוה על עמו כהם מאה פעמים--הלא אדני המלך כלם לאדני לעבדים למה יבקש זאת אדני למה יהיה לאשמה לישראל | 3 |
Lekin Yoab jawabǝn: —«Pǝrwǝrdigar Ɵz hǝlⱪini ⱨazir mǝyli ⱪanqilik bolsun, yüz ⱨǝssǝ axuruwǝtkǝy. Lekin i hojam padixaⱨim, ularning ⱨǝmmisi ɵzüngning hizmitingdǝ turuwatⱪanlar ǝmǝsmu? Hojam bu ixni zadi nemǝ dǝp tǝlǝp ⱪilidu? Hojam Israilni nemixⱪa gunaⱨⱪa muptila ⱪilidila?» — dedi.
| ודבר המלך חזק על יואב ויצא יואב ויתהלך בכל ישראל ויבא ירושלם | 4 |
Lekin padixaⱨning sɵzi Yoabning sɵzini besip qüxti; xunga Yoab qiⱪip pütün Israil zeminini arilap Yerusalemƣa ⱪaytip kǝldi.
| ויתן יואב את מספר מפקד העם אל דויד ויהי כל ישראל אלף אלפים ומאה אלף איש שלף חרב ויהודה ארבע מאות ושבעים אלף איש שלף חרב | 5 |
Yoab sanaⱪtin ɵtküzülgǝn hǝlⱪning sanini Dawutⱪa mǝlum ⱪildi; pütün Israilda ⱪolida ⱪiliq kɵtürǝlǝydiƣan adǝmlǝr bir milyon bir yüz ming; Yǝⱨudalardin ⱪolida ⱪiliq kɵtürǝlǝydiƣan adǝmlǝr tɵt yüz yǝtmix ming bolup qiⱪti.
| ולוי ובנימן לא פקד בתוכם כי נתעב דבר המלך את יואב | 6 |
Biraⱪ Lawiylar bilǝn Binyaminlarla sanaⱪⱪa kirmidi; qünki padixaⱨning bu buyruⱪi Yoabning nǝziridǝ yirginqlik idi.
| וירע בעיני האלהים על הדבר הזה ויך את ישראל | 7 |
Huda bu ixni yaman kɵrgǝqkǝ, Israillarƣa zǝrbǝ bǝrdi.
| ויאמר דויד אל האלהים חטאתי מאד אשר עשיתי את הדבר הזה ועתה העבר נא את עוון עבדך כי נסכלתי מאד | 8 |
Dawut Hudaƣa: «Mǝn bu ixni ⱪilip qong gunaⱨ ɵtküzüptimǝn; ǝmdi mǝnki ⱪulungning bu ⱪǝbiⱨlikini kǝqürüxingni tilǝymǝn, qünki mǝn tolimu ǝhmiⱪanǝ ix ⱪiptimǝn» — dedi.
| וידבר יהוה אל גד חזה דויד לאמר | 9 |
Pǝrwǝrdigar Dawutning aldin kɵrgüqisi bolƣan Gadⱪa:
| לך ודברת אל דויד לאמר כה אמר יהוה שלוש אני נטה עליך בחר לך אחת מהנה ואעשה לך | 10 |
Sǝn berip Dawutⱪa eytip: «Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝyduki, Mǝn sanga üq bala-ⱪazani aldingda ⱪoyimǝn; xuningdin birini talliwal, Mǝn xuni bexinglarƣa qüxürimǝn» degin, — dedi.
| ויבא גד אל דויד ויאמר לו כה אמר יהוה קבל לך | 11 |
Xuning bilǝn Gad Dawutning yeniƣa kelip: «Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝydu:
| אם שלוש שנים רעב ואם שלשה חדשים נספה מפני צריך וחרב אויביך למשגת ואם שלשת ימים חרב יהוה ודבר בארץ ומלאך יהוה משחית בכל גבול ישראל ועתה ראה מה אשיב את שלחי דבר | 12 |
«Ⱪeni talliƣin: Ya üq yil aqarqiliⱪta ⱪelixtin, ya üq ay düxmǝnlǝrning aldidin ⱪeqip, yawliring tǝripidin ⱪoƣlap ⱪiliqlinixidin wǝ yaki üq kün Pǝrwǝrdigarning ⱪiliqining uruxi — yǝni waba kesilining zeminda tarⱪilixi, Pǝrwǝrdigarning Pǝrixtisining Israilning pütün qegrisini harab ⱪilixidin birini talliƣin». Əmdi oylinip kɵr, bir nemǝ degin; mǝn meni ǝwǝtküqigǝ nemǝ dǝp jawap berǝy?» dedi.
| ויאמר דויד אל גד צר לי מאד אפלה נא ביד יהוה כי רבים רחמיו מאד וביד אדם אל אפל | 13 |
Dawut Gadⱪa: «Mǝn bǝk ⱪattiⱪ tǝngliktǝ ⱪaldim; ǝmdi Pǝrwǝrdigarning ⱪoliƣa qüxǝy dǝymǝn, qünki U tolimu xǝpⱪǝtliktur. Pǝⱪǝt insanlarning ⱪoliƣa qüxmisǝm, dǝymǝn» dedi.
| ויתן יהוה דבר בישראל ויפל מישראל שבעים אלף איש | 14 |
Xu sǝwǝblik Pǝrwǝrdigar Israilƣa waba tarⱪatti; Israillardin yǝtmix ming adǝm ɵldi.
| וישלח האלהים מלאך לירושלם להשחיתה וכהשחית ראה יהוה וינחם על הרעה ויאמר למלאך המשחית רב עתה הרף ידך ומלאך יהוה עמד עם גרן ארנן היבוסי | 15 |
Huda Yerusalemni wǝyran ⱪilip taxlax üqün bir Pǝrixtini ǝwǝtti; u wǝyran ⱪiliwatⱪanda, Pǝrwǝrdigar ǝⱨwalni kɵrüp ɵzi qüxürgǝn bu bala-ⱪazadin puxayman ⱪilip ⱪaldi-dǝ, wǝyran ⱪilƣuqi Pǝrixtigǝ: «Bǝs! Əmdi ⱪolungni tart!» dedi. U qaƣda Pǝrwǝrdigarning Pǝrixtisi Yǝbusiy Ornanning haminining yenida turatti.
| וישא דויד את עיניו וירא את מלאך יהוה עמד בין הארץ ובין השמים וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלם ויפל דויד והזקנים מכסים בשקים על פניהם | 16 |
Dawut bexini kɵtürüp, Pǝrwǝrdigarning Pǝrixtisining asman bilǝn yǝrning ariliⱪida, ⱪolidiki ƣilaptin suƣurƣan ⱪiliqini Yerusalemƣa tǝnglǝp turƣanliⱪini kɵrdi. Dawut bilǝn aⱪsaⱪallarning ⱨǝmmisi bɵz rǝhtkǝ oralƣan ⱨalda yǝrgǝ düm yiⱪildi.
| ויאמר דויד אל האלהים הלא אני אמרתי למנות בעם ואני הוא אשר חטאתי והרע הרעותי ואלה הצאן מה עשו יהוה אלהי תהי נא ידך בי ובבית אבי ובעמך לא למגפה | 17 |
Dawut Hudaƣa: «Hǝlⱪning sanini elip qiⱪixni buyruƣuqi mǝn ǝmǝsmu? Gunaⱨ ⱪilip bu rǝzillik ɵtküzgüqi mǝndurmǝn; bu bir pada ⱪoylar bolsa, zadi nemǝ ⱪildi? Aⱨ, Pǝrwǝrdigar Hudayim, ⱪolung Ɵz hǝlⱪinggǝ ǝmǝs, bǝlki manga wǝ mening jǝmǝtimgǝ qüxkǝy, wabani Ɵz hǝlⱪingning üstigǝ qüxürmigǝysǝn!» dedi.
| ומלאך יהוה אמר אל גד לאמר לדויד כי יעלה דויד להקים מזבח ליהוה בגרן ארנן היבסי | 18 |
Pǝrwǝrdigarning Pǝrixtisi Gadⱪa: Sǝn berip Dawutⱪa eytⱪin, u Yǝbusiy Ornanning haminiƣa qiⱪip Pǝrwǝrdigarƣa bir ⱪurbangaⱨ salsun, dewidi,
| ויעל דויד בדבר גד אשר דבר בשם יהוה | 19 |
Dawut Gadning Pǝrwǝrdigarning namida eytⱪini boyiqǝ xu yǝrgǝ qiⱪti.
| וישב ארנן וירא את המלאך וארבעת בניו עמו מתחבאים וארנן דש חטים | 20 |
U qaƣda Ornan buƣday tepiwatatti; Ornan burulup Pǝrixtini kɵrüp, ɵzi tɵt oƣli bilǝn mɵküwalƣanidi.
| ויבא דויד עד ארנן ויבט ארנן וירא את דויד ויצא מן הגרן וישתחו לדויד אפים ארצה | 21 |
Dawut Ornanning yeniƣa kǝlgǝndǝ, u bexini kɵtürüp Dawutni kɵrüp, hamandin qiⱪip kǝldi-dǝ, bexini yǝrgǝ tǝgküdǝk egip Dawutⱪa tǝzim ⱪildi.
| ויאמר דויד אל ארנן תנה לי מקום הגרן ואבנה בו מזבח ליהוה בכסף מלא תנהו לי ותעצר המגפה מעל העם | 22 |
Dawut Ornanƣa: «Hǝlⱪ iqidǝ taralƣan wabani tosup ⱪelix üqün, muxu hamanni wǝ ǝtrapidiki yǝrni manga setip bǝrsǝng, bu yǝrdǝ Pǝrwǝrdigarƣa atap bir ⱪurbangaⱨ salay dǝymǝn. Sǝn toluⱪ baⱨa ⱪoyup bu yeringni manga setip bǝrsǝng» dedi.
| ויאמר ארנן אל דויד קח לך ויעש אדני המלך הטוב בעיניו ראה נתתי הבקר לעלות והמורגים לעצים והחטים למנחה--הכל נתתי | 23 |
— Alsila, ƣojam padixaⱨimning ⱪandaⱪ ⱪilƣusi kǝlsǝ xundaⱪ ⱪilƣay; ⱪarisila, ⱪurbanliⱪ ⱪilixⱪa kalilarni berǝy, haman tepidiƣan tirnilarni otun ⱪilip ⱪalisila, buƣdayni ax ⱨǝdiyǝsigǝ ixlǝtsilǝ; bularning ⱨǝmmisini mǝn ɵzlirigǝ tuttum, dedi Ornan Dawutⱪa.
| ויאמר המלך דויד לארנן לא כי קנה אקנה בכסף מלא כי לא אשא אשר לך ליהוה והעלות עולה חנם | 24 |
«Yaⱪ», — dedi Dawut Ornanƣa, — «ⱪandaⱪla bolmisun mǝn toluⱪ baⱨasi boyiqǝ setiwalimǝn; qünki mǝn seningkini eliwelip Pǝrwǝrdigarƣa atisam bolmaydu, bǝdǝl tɵlimǝy kɵydürmǝ ⱪurbanliⱪni ⱨǝrgiz sunmaymǝn».
| ויתן דויד לארנן במקום שקלי זהב משקל שש מאות | 25 |
Xuning bilǝn Dawut altǝ yüz xǝkǝl altunni ɵlqǝp Ornanƣa berip u yǝrni setiwaldi.
| ויבן שם דויד מזבח ליהוה ויעל עלות ושלמים ויקרא אל יהוה ויענהו באש מן השמים על מזבח העלה | 26 |
Dawut u yǝrgǝ Pǝrwǝrdigarƣa atap bir ⱪurbangaⱨ saldi wǝ kɵydürmǝ ⱪurbanliⱪ wǝ inaⱪliⱪ ⱪurbanliⱪi sunup, Pǝrwǝrdigarƣa nida ⱪildi; Pǝrwǝrdigar uning tiligini ⱪobul kɵrüp, jawabǝn asmandin kɵydürmǝ ⱪurbanliⱪ ⱪurbangaⱨiƣa ot qüxürdi.
| ויאמר יהוה למלאך וישב חרבו אל נדנה | 27 |
Pǝrwǝrdigar Pǝrixtisini buyruwidi, U ⱪiliqini ⱪaytidin ƣilipiƣa saldi.
| בעת ההיא--בראות דויד כי ענהו יהוה בגרן ארנן היבוסי ויזבח שם | 28 |
U qaƣda, Dawut Pǝrwǝrdigarning Yǝbusiylardin bolƣan Ornanning haminida uning tilikigǝ jawab bǝrgǝnlikini kɵrüp, xu yǝrdǝ ⱪurbanliⱪ sunuxⱪa baxlidi.
| ומשכן יהוה אשר עשה משה במדבר ומזבח העולה--בעת ההיא בבמה בגבעון | 29 |
U qaƣda, Musa qɵldǝ yasatⱪan Pǝrwǝrdigarning qediri wǝ kɵydürmǝ ⱪurbanliⱪ ⱪurbangaⱨi Gibeonning egizlikidǝ idi;
| ולא יכל דויד ללכת לפניו לדרש אלהים כי נבעת--מפני חרב מלאך יהוה | 30 |
lekin Dawut Pǝrwǝrdigarning Pǝrixtisining ⱪiliqidin ⱪorⱪup, u yǝrning aldiƣa berip Hudadin yol soraxⱪa jür’ǝt ⱪilalmaytti.
