< דברי הימים א 21 >

ויעמד שטן על ישראל ויסת את דויד למנות את ישראל 1
Satanás se levantou contra Israel, e levou David a fazer um censo de Israel.
ויאמר דויד אל יואב ואל שרי העם לכו ספרו את ישראל מבאר שבע ועד דן והביאו אלי ואדעה את מספרם 2
David disse a Joab e aos príncipes do povo: “Vai, conta Israel de Beersheba até Dan; e traz-me notícias, para que eu possa saber quantos são”.
ויאמר יואב יוסף יהוה על עמו כהם מאה פעמים--הלא אדני המלך כלם לאדני לעבדים למה יבקש זאת אדני למה יהיה לאשמה לישראל 3
Joab disse: “Que Yahweh faça de seu povo cem vezes mais pessoas do que elas são. Mas, meu senhor, o rei, não são todos eles servos de meu senhor? Por que meu senhor exige isto? Por que ele será uma causa de culpa para Israel”?
ודבר המלך חזק על יואב ויצא יואב ויתהלך בכל ישראל ויבא ירושלם 4
Nevertheless a palavra do rei prevaleceu contra Joab. Portanto, Joabe partiu e foi por todo Israel, depois veio a Jerusalém.
ויתן יואב את מספר מפקד העם אל דויד ויהי כל ישראל אלף אלפים ומאה אלף איש שלף חרב ויהודה ארבע מאות ושבעים אלף איש שלף חרב 5
Joabe deu a David a soma do censo do povo. Todos aqueles de Israel eram um milhão e cem mil homens que desembainharam uma espada; e em Judá eram quatrocentos e setenta mil homens que desembainharam uma espada.
ולוי ובנימן לא פקד בתוכם כי נתעב דבר המלך את יואב 6
Mas ele não contou Levi e Benjamim entre eles, pois a palavra do rei era abominável a Joabe.
וירע בעיני האלהים על הדבר הזה ויך את ישראל 7
Deus estava descontente com esta coisa; por isso, ele atingiu Israel.
ויאמר דויד אל האלהים חטאתי מאד אשר עשיתי את הדבר הזה ועתה העבר נא את עוון עבדך כי נסכלתי מאד 8
David disse a Deus: “Eu pequei muito, porque fiz esta coisa. Mas agora ponha de lado, peço-lhe, a iniqüidade de seu servo, pois fiz muito loucamente”.
וידבר יהוה אל גד חזה דויד לאמר 9
Yahweh falou com Gad, o vidente de David, dizendo:
לך ודברת אל דויד לאמר כה אמר יהוה שלוש אני נטה עליך בחר לך אחת מהנה ואעשה לך 10
“Vá e fale com David, dizendo: 'Yahweh diz: “Eu lhe ofereço três coisas. Escolha uma delas, para que eu possa fazer isso com você”””.
ויבא גד אל דויד ויאמר לו כה אמר יהוה קבל לך 11
Então Gad veio a David e lhe disse: “Javé diz: 'Faça sua escolha:
אם שלוש שנים רעב ואם שלשה חדשים נספה מפני צריך וחרב אויביך למשגת ואם שלשת ימים חרב יהוה ודבר בארץ ומלאך יהוה משחית בכל גבול ישראל ועתה ראה מה אשיב את שלחי דבר 12
ou três anos de fome; ou três meses para ser consumido antes de seus inimigos, enquanto a espada de seus inimigos o domina; ou então três dias da espada de Javé, mesmo a pestilência na terra, e o anjo de Javé destruindo por todas as fronteiras de Israel. Agora, portanto, considere que resposta devo dar àquele que me enviou”.
ויאמר דויד אל גד צר לי מאד אפלה נא ביד יהוה כי רבים רחמיו מאד וביד אדם אל אפל 13
David disse a Gad: “Estou em apuros. Deixe-me cair, eu rezo, nas mãos de Yahweh, pois suas misericórdias são muito grandes. Não me deixem cair nas mãos do homem”.
ויתן יהוה דבר בישראל ויפל מישראל שבעים אלף איש 14
Então Javé enviou uma pestilência sobre Israel, e setenta mil homens de Israel caíram.
וישלח האלהים מלאך לירושלם להשחיתה וכהשחית ראה יהוה וינחם על הרעה ויאמר למלאך המשחית רב עתה הרף ידך ומלאך יהוה עמד עם גרן ארנן היבוסי 15
Deus enviou um anjo a Jerusalém para destruí-lo. Quando ele estava prestes a destruir, Javé viu, e se arrependeu do desastre, e disse ao anjo destruidor: “Basta”. Agora retire sua mão”. O anjo de Javé estava parado junto à eira de Ornan, o jebuseu.
וישא דויד את עיניו וירא את מלאך יהוה עמד בין הארץ ובין השמים וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלם ויפל דויד והזקנים מכסים בשקים על פניהם 16
David levantou os olhos e viu o anjo de Javé de pé entre a terra e o céu, com uma espada desembainhada na mão estendida sobre Jerusalém. Então David e os anciãos, vestidos de pano de saco, caíram de cara.
ויאמר דויד אל האלהים הלא אני אמרתי למנות בעם ואני הוא אשר חטאתי והרע הרעותי ואלה הצאן מה עשו יהוה אלהי תהי נא ידך בי ובבית אבי ובעמך לא למגפה 17
David disse a Deus: “Não fui eu quem ordenou que o povo fosse contado? Fui eu mesmo que pequei e fiz muito mal; mas essas ovelhas, o que elas fizeram? Por favor, deixe sua mão, ó Yahweh meu Deus, estar contra mim e contra a casa de meu pai; mas não contra seu povo, que eles devem ser atormentados”.
ומלאך יהוה אמר אל גד לאמר לדויד כי יעלה דויד להקים מזבח ליהוה בגרן ארנן היבסי 18
Então o anjo de Yahweh ordenou a Gad que dissesse a David que David deveria subir e levantar um altar para Yahweh na eira de Ornan, o jebusita.
ויעל דויד בדבר גד אשר דבר בשם יהוה 19
David subiu ao dizer de Gad, que ele falou em nome de Yahweh.
וישב ארנן וירא את המלאך וארבעת בניו עמו מתחבאים וארנן דש חטים 20
Ornan voltou atrás e viu o anjo; e seus quatro filhos que estavam com ele se esconderam. Agora Ornan estava debulhando o trigo.
ויבא דויד עד ארנן ויבט ארנן וירא את דויד ויצא מן הגרן וישתחו לדויד אפים ארצה 21
Quando David chegou a Ornan, Ornan olhou e viu David, e saiu da eira, e se curvou diante de David com seu rosto no chão.
ויאמר דויד אל ארנן תנה לי מקום הגרן ואבנה בו מזבח ליהוה בכסף מלא תנהו לי ותעצר המגפה מעל העם 22
Então David disse a Ornan: “Venda-me o lugar desta eira, para que eu possa construir um altar para Yahweh sobre ela”. Vendê-lo-eis a mim pelo preço total, para que a praga possa ser impedida de afligir o povo”.
ויאמר ארנן אל דויד קח לך ויעש אדני המלך הטוב בעיניו ראה נתתי הבקר לעלות והמורגים לעצים והחטים למנחה--הכל נתתי 23
Ornan disse a David: “Tome para si e deixe meu senhor, o rei, fazer o que é bom aos seus olhos”. Eis que eu dou os bois para as ofertas queimadas, e os instrumentos de debulha para a madeira, e o trigo para a oferta de farinha”. Eu dou tudo”.
ויאמר המלך דויד לארנן לא כי קנה אקנה בכסף מלא כי לא אשא אשר לך ליהוה והעלות עולה חנם 24
O rei David disse a Ornan: “Não, mas certamente vou comprá-lo pelo preço total. Pois não aceitarei o que é seu por Yahweh, nem oferecerei uma oferta queimada que não me custa nada”.
ויתן דויד לארנן במקום שקלי זהב משקל שש מאות 25
Então David deu a Ornan seiscentos shekels de ouro em peso para o local.
ויבן שם דויד מזבח ליהוה ויעל עלות ושלמים ויקרא אל יהוה ויענהו באש מן השמים על מזבח העלה 26
David construiu ali um altar para Yahweh, e ofereceu holocaustos e ofertas de paz, e chamou Yahweh; e respondeu-lhe do céu pelo fogo sobre o altar de holocaustos.
ויאמר יהוה למלאך וישב חרבו אל נדנה 27
Então Yahweh comandou o anjo, e ele colocou sua espada de volta em sua bainha.
בעת ההיא--בראות דויד כי ענהו יהוה בגרן ארנן היבוסי ויזבח שם 28
Naquele tempo, quando David viu que Yahweh tinha respondido a ele na eira de Ornan, o jebusita, então ele se sacrificou lá.
ומשכן יהוה אשר עשה משה במדבר ומזבח העולה--בעת ההיא בבמה בגבעון 29
Pois o tabernáculo de Iavé, que Moisés fez no deserto, e o altar de holocausto, estavam naquela época no alto de Gibeon.
ולא יכל דויד ללכת לפניו לדרש אלהים כי נבעת--מפני חרב מלאך יהוה 30
Mas Davi não podia ir diante dele para perguntar a Deus, pois tinha medo por causa da espada do anjo de Iavé.

< דברי הימים א 21 >