דברי הימים א 21
| ויעמד שטן על ישראל ויסת את דויד למנות את ישראל | 1 |
And Satan stood up against Israel, and provoked David to number Israel.
| ויאמר דויד אל יואב ואל שרי העם לכו ספרו את ישראל מבאר שבע ועד דן והביאו אלי ואדעה את מספרם | 2 |
And David said to Joab and to the rulers of the people, Go, number Israel from Beersheba even to Dan; and bring the number of them to me, that I may know it.
| ויאמר יואב יוסף יהוה על עמו כהם מאה פעמים--הלא אדני המלך כלם לאדני לעבדים למה יבקש זאת אדני למה יהיה לאשמה לישראל | 3 |
And Joab answered, The LORD make his people an hundred times so many more as they be: but, my lord the king, are they not all my lord’s servants? why then does my lord require this thing? why will he be a cause of trespass to Israel?
| ודבר המלך חזק על יואב ויצא יואב ויתהלך בכל ישראל ויבא ירושלם | 4 |
Nevertheless the king’s word prevailed against Joab. Why Joab departed, and went throughout all Israel, and came to Jerusalem.
| ויתן יואב את מספר מפקד העם אל דויד ויהי כל ישראל אלף אלפים ומאה אלף איש שלף חרב ויהודה ארבע מאות ושבעים אלף איש שלף חרב | 5 |
And Joab gave the sum of the number of the people to David. And all they of Israel were a thousand thousand and an hundred thousand men that drew sword: and Judah was four hundred three score and ten thousand men that drew sword.
| ולוי ובנימן לא פקד בתוכם כי נתעב דבר המלך את יואב | 6 |
But Levi and Benjamin counted he not among them: for the king’s word was abominable to Joab.
| וירע בעיני האלהים על הדבר הזה ויך את ישראל | 7 |
And God was displeased with this thing; therefore he smote Israel.
| ויאמר דויד אל האלהים חטאתי מאד אשר עשיתי את הדבר הזה ועתה העבר נא את עוון עבדך כי נסכלתי מאד | 8 |
And David said to God, I have sinned greatly, because I have done this thing: but now, I beseech you, do away the iniquity of your servant; for I have done very foolishly.
| וידבר יהוה אל גד חזה דויד לאמר | 9 |
And the LORD spoke to Gad, David’s seer, saying,
| לך ודברת אל דויד לאמר כה אמר יהוה שלוש אני נטה עליך בחר לך אחת מהנה ואעשה לך | 10 |
Go and tell David, saying, Thus says the LORD, I offer you three things: choose you one of them, that I may do it to you.
| ויבא גד אל דויד ויאמר לו כה אמר יהוה קבל לך | 11 |
So Gad came to David, and said to him, Thus says the LORD, Choose you
| אם שלוש שנים רעב ואם שלשה חדשים נספה מפני צריך וחרב אויביך למשגת ואם שלשת ימים חרב יהוה ודבר בארץ ומלאך יהוה משחית בכל גבול ישראל ועתה ראה מה אשיב את שלחי דבר | 12 |
Either three years’ famine; or three months to be destroyed before your foes, while that the sword of your enemies overtakes you; or else three days the sword of the LORD, even the pestilence, in the land, and the angel of the LORD destroying throughout all the coasts of Israel. Now therefore advise yourself what word I shall bring again to him that sent me.
| ויאמר דויד אל גד צר לי מאד אפלה נא ביד יהוה כי רבים רחמיו מאד וביד אדם אל אפל | 13 |
And David said to Gad, I am in a great strait: let me fall now into the hand of the LORD; for very great are his mercies: but let me not fall into the hand of man.
| ויתן יהוה דבר בישראל ויפל מישראל שבעים אלף איש | 14 |
So the LORD sent pestilence on Israel: and there fell of Israel seventy thousand men.
| וישלח האלהים מלאך לירושלם להשחיתה וכהשחית ראה יהוה וינחם על הרעה ויאמר למלאך המשחית רב עתה הרף ידך ומלאך יהוה עמד עם גרן ארנן היבוסי | 15 |
And God sent an angel to Jerusalem to destroy it: and as he was destroying, the LORD beheld, and he repented him of the evil, and said to the angel that destroyed, It is enough, stay now your hand. And the angel of the LORD stood by the threshing floor of Ornan the Jebusite.
| וישא דויד את עיניו וירא את מלאך יהוה עמד בין הארץ ובין השמים וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלם ויפל דויד והזקנים מכסים בשקים על פניהם | 16 |
And David lifted up his eyes, and saw the angel of the LORD stand between the earth and the heaven, having a drawn sword in his hand stretched out over Jerusalem. Then David and the elders of Israel, who were clothed in sackcloth, fell on their faces.
| ויאמר דויד אל האלהים הלא אני אמרתי למנות בעם ואני הוא אשר חטאתי והרע הרעותי ואלה הצאן מה עשו יהוה אלהי תהי נא ידך בי ובבית אבי ובעמך לא למגפה | 17 |
And David said to God, Is it not I that commanded the people to be numbered? even I it is that have sinned and done evil indeed; but as for these sheep, what have they done? let your hand, I pray you, O LORD my God, be on me, and on my father’s house; but not on your people, that they should be plagued.
| ומלאך יהוה אמר אל גד לאמר לדויד כי יעלה דויד להקים מזבח ליהוה בגרן ארנן היבסי | 18 |
Then the angel of the LORD commanded Gad to say to David, that David should go up, and set up an altar to the LORD in the threshing floor of Ornan the Jebusite.
| ויעל דויד בדבר גד אשר דבר בשם יהוה | 19 |
And David went up at the saying of Gad, which he spoke in the name of the LORD.
| וישב ארנן וירא את המלאך וארבעת בניו עמו מתחבאים וארנן דש חטים | 20 |
And Ornan turned back, and saw the angel; and his four sons with him hid themselves. Now Ornan was threshing wheat.
| ויבא דויד עד ארנן ויבט ארנן וירא את דויד ויצא מן הגרן וישתחו לדויד אפים ארצה | 21 |
And as David came to Ornan, Ornan looked and saw David, and went out of the threshing floor, and bowed himself to David with his face to the ground.
| ויאמר דויד אל ארנן תנה לי מקום הגרן ואבנה בו מזבח ליהוה בכסף מלא תנהו לי ותעצר המגפה מעל העם | 22 |
Then David said to Ornan, Grant me the place of this threshing floor, that I may build an altar therein to the LORD: you shall grant it me for the full price: that the plague may be stayed from the people.
| ויאמר ארנן אל דויד קח לך ויעש אדני המלך הטוב בעיניו ראה נתתי הבקר לעלות והמורגים לעצים והחטים למנחה--הכל נתתי | 23 |
And Ornan said to David, Take it to you, and let my lord the king do that which is good in his eyes: see, I give you the oxen also for burnt offerings, and the threshing instruments for wood, and the wheat for the meat offering; I give it all.
| ויאמר המלך דויד לארנן לא כי קנה אקנה בכסף מלא כי לא אשא אשר לך ליהוה והעלות עולה חנם | 24 |
And king David said to Ornan, No; but I will truly buy it for the full price: for I will not take that which is your for the LORD, nor offer burnt offerings without cost.
| ויתן דויד לארנן במקום שקלי זהב משקל שש מאות | 25 |
So David gave to Ornan for the place six hundred shekels of gold by weight.
| ויבן שם דויד מזבח ליהוה ויעל עלות ושלמים ויקרא אל יהוה ויענהו באש מן השמים על מזבח העלה | 26 |
And David built there an altar to the LORD, and offered burnt offerings and peace offerings, and called on the LORD; and he answered him from heaven by fire on the altar of burnt offering.
| ויאמר יהוה למלאך וישב חרבו אל נדנה | 27 |
And the LORD commanded the angel; and he put up his sword again into the sheath thereof.
| בעת ההיא--בראות דויד כי ענהו יהוה בגרן ארנן היבוסי ויזבח שם | 28 |
At that time when David saw that the LORD had answered him in the threshing floor of Ornan the Jebusite, then he sacrificed there.
| ומשכן יהוה אשר עשה משה במדבר ומזבח העולה--בעת ההיא בבמה בגבעון | 29 |
For the tabernacle of the LORD, which Moses made in the wilderness, and the altar of the burnt offering, were at that season in the high place at Gibeon.
| ולא יכל דויד ללכת לפניו לדרש אלהים כי נבעת--מפני חרב מלאך יהוה | 30 |
But David could not go before it to inquire of God: for he was afraid because of the sword of the angel of the LORD.
