< דברי הימים א 16 >

ויביאו את ארון האלהים ויציגו אתו בתוך האהל אשר נטה לו דויד ויקריבו עלות ושלמים לפני האלהים 1
Då dei hadde ført Guds kista inn, sette dei henne i tjeldet som David hadde sett upp åt henne; deretter bar dei fram brennoffer og takkoffer for Guds åsyn.
ויכל דויד מהעלות העלה והשלמים ויברך את העם בשם יהוה 2
Og då David hadde ofra brennofferet og takkofferet, velsigna han folket i Herrens namn.
ויחלק לכל איש ישראל מאיש ועד אשה--לאיש ככר לחם ואשפר ואשישה 3
Og til kvar og ein av alle israelitarne, både kar og kvinna, skifte han ut ein brødleiv, eit stykke kjøt og ei rosinkaka.
ויתן לפני ארון יהוה מן הלוים--משרתים ולהזכיר ולהודות ולהלל ליהוה אלהי ישראל 4
Og han sette sume levitar til å gjera tenesta framfor Herrens kista, at dei skulde prisa, takka og lova Herren, Israels Gud.
אסף הראש ומשנהו זכריה יעיאל ושמירמות ויחיאל ומתתיה ואליאב ובניהו ועבד אדם ויעיאל בכלי נבלים ובכנרות ואסף במצלתים משמיע 5
Asaf var den fremste, og Zakarja næst etter honom, og so Je’iel, Semiramot, Jehiel og Mattitja, Eliab, Benaja, Obed-Edom og Je’iel med harpor og cithrar, og Asaf skulde slå på cymblar.
ובניהו ויחזיאל הכהנים--בחצצרות תמיד לפני ארון ברית האלהים 6
Men prestarne Benaja og Jahaziel skulde standa stendigt med trompetarne sine framfor Guds sambandskista.
ביום ההוא אז נתן דויד בראש להדות ליהוה--ביד אסף ואחיו 7
Den dagen var det at David fyrst fastsette den skipnaden at dei ved Asaf og brørne hans skulde prisa Herren på denne visi:
הודו ליהוה קראו בשמו-- הודיעו בעמים עלילתיו 8
«Prisa Herren, kalla på hans namn! Forkynn millom folkeslagi hans storverk!
שירו לו זמרו לו-- שיחו בכל נפלאתיו 9
Syng for honom, syng honom lov! Tala um alle hans under!
התהללו בשם קדשו-- ישמח לב מבקשי יהוה 10
Rosa dykk av hans heilage namn, hjarta glede seg hjå deim som søkjer Herren!
דרשו יהוה ועזו-- בקשו פניו תמיד 11
Spør etter Herren og hans magt, søk hans åsyn alltid!
זכרו נפלאתיו אשר עשה-- מפתיו ומשפטי פיהו 12
Kom i hug hans under som han hev gjort, hans undergjerningar og domsordi frå hans munn,
זרע ישראל עבדו-- בני יעקב בחיריו 13
de etterkomarar av Israel, hans tenar, søner åt Jakob, hans utvalde.
הוא יהוה אלהינו-- בכל הארץ משפטיו 14
Han er Herren, vår Gud; yver all jordi gjeng hans domar.
זכרו לעולם בריתו-- דבר צוה לאלף דור 15
Kom æveleg i hug hans pakt, det ord han sette fast for tusund ætter,
אשר כרת את אברהם-- ושבועתו ליצחק 16
den pakt han gjorde med Abraham, og hans eid til Isak!
ויעמידה ליעקב לחק-- לישראל ברית עולם 17
Han gjorde det til ein rett for Jakob, for Israel til ein æveleg pakt,
לאמר לך אתן ארץ כנען-- חבל נחלתכם 18
med di han sagde: «Deg vil eg gjeva Kana’ans land til arvlut, »
בהיותכם מתי מספר-- כמעט וגרים בה 19
då de var ein liten flokk, få og framande der.
ויתהלכו מגוי אל גוי-- ומממלכה אל עם אחר 20
Og dei vandra frå folk til folk, frå eitt rike til eit anna folk.
לא הניח לאיש לעשקם-- ויוכח עליהם מלכים 21
Han let ikkje nokon få gjera valdsverk mot deim, og han refste kongar for deira skuld:
אל תגעו במשיחי-- ובנביאי אל תרעו 22
«Rør ikkje deim eg hev salva, og gjer ikkje vondt med mine profetar!»
שירו ליהוה כל הארץ-- בשרו מיום אל יום ישועתו 23
Syng for Herren, all jordi! Forkynn frå dag til dag hans frelsa!
ספרו בגוים את כבודו-- בכל העמים נפלאתיו 24
Fortel millom heidningar hans æra, millom alle folkeslag hans under!
כי גדול יהוה ומהלל מאד-- ונורא הוא על כל אלהים 25
For Herren er stor og mykje lovsungen, og skræmeleg er han framfor alle gudar.
כי כל אלהי העמים אלילים-- ויהוה שמים עשה 26
For alle gudar hjå folki er avgudar; men Herren hev gjort himmelen.
הוד והדר לפניו-- עז וחדוה במקמו 27
Høgd og herlegdom er for hans åsyn, styrke og gleda er på hans stad.
הבו ליהוה משפחות עמים-- הבו ליהוה כבוד ועז 28
Gjev Herren, de folkeætter, gjev Herren æra og magt!
הבו ליהוה כבוד שמו שאו מנחה ובאו לפניו-- השתחוו ליהוה בהדרת קדש 29
Gjev Herren hans namns æra, tak gåvor med og kom for hans åsyn, tilbed Herren i heilagt skrud!
חילו מלפניו כל הארץ-- אף תכון תבל בל תמוט 30
Skjelv for hans åsyn, all jordi! Jordriket stend fast; det let seg ikkje rikka.
ישמחו השמים ותגל הארץ-- ויאמרו בגוים יהוה מלך 31
Himmelen glede seg, og jordi fagne seg, og dei skal segja millom heidningarne: «Herren er konge.»
ירעם הים ומלואו-- יעלץ השדה וכל אשר בו 32
Havet dure og alt som i det er! Marki frygde seg og alt det som på marki er!
אז ירננו עצי היער מלפני יהוה--כי בא לשפוט את הארץ 33
Då fegnast trei i skogen for Herrens åsyn; for han kjem og skal døma jordi.
הודו ליהוה כי טוב-- כי לעולם חסדו 34
Prisa Herren, for han er god, for æveleg varer hans miskunn!
ואמרו--הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך 35
Og seg: «Frels oss, du vår Frelse-Gud, og samla oss og fria oss ut frå heidningarne, so me kann prisa ditt heilage namn, rosa oss av ditt lov!»
ברוך יהוה אלהי ישראל-- מן העולם ועד העלם ויאמרו כל העם אמן-- והלל ליהוה 36
Lova vere Herren, Israels Gud, frå æva og til æva!» Og alt folket sagde amen og lova Herren.
ויעזב שם לפני ארון ברית יהוה לאסף ולאחיו לשרת לפני הארון תמיד--לדבר יום ביומו 37
Og der, framfor Herrens sambandskista, gav han Asaf og brørne hans det yrket, at dei stendigt skulde gjera tenesta framfor kista, soleis som det var fastsett for kvar dag.
ועבד אדם ואחיהם ששים ושמונה ועבד אדם בן ידיתון וחסה לשערים 38
Men Obed-Edom og brørne deira var åtte og seksti i tal, og Obed-Edom Jeditunsson og Hosa sette han til dørvaktarar.
ואת צדוק הכהן ואחיו הכהנים לפני משכן יהוה--בבמה אשר בגבעון 39
Og pesten Sadok og brørne hans, prestarne, sette han framfor Herrens hus på offerhaugen i Gibeon,
להעלות עלות ליהוה על מזבח העלה תמיד--לבקר ולערב ולכל הכתוב בתורת יהוה אשר צוה על ישראל 40
at dei stendigt skulde ofra åt Herren brennoffer på brennofferaltaret, morgon og kveld, og gjera alt det som var fyresagt i Herrens lov, som han hadde sett for Israel.
ועמהם הימן וידותון ושאר הברורים אשר נקבו בשמות--להדות ליהוה כי לעולם חסדו 41
Og i lag med deim var Heman og Jedutun og dei andre utvalde som var nemnde, at dei skulde lova Herren, av di hans miskunn varer æveleg.
ועמהם הימן וידותון חצצרות ומצלתים למשמיעים וכלי שיר האלהים ובני ידותון לשער 42
Og trompetarne og cymblarne åt spelemennerne vart gøymde hjå Heman og Jedutun, og like eins andre spelgogner som høyrde gudstenesta til. Og Jedutuns-sønerne gjorde han til dørvaktarar.
וילכו כל העם איש לביתו ויסב דויד לברך את ביתו 43
Deretter gjekk heile lyden heim, kvar til sitt; men David snudde heim att, vilde helsa på husfolket sitt.

< דברי הימים א 16 >