דברי הימים א 16

1 ויביאו את ארון האלהים ויציגו אתו בתוך האהל אשר נטה לו דויד ויקריבו עלות ושלמים לפני האלהים

De førte saa Guds Pagts Ark ind og stillede den midt i det Telt, David havde rejst den; og de ofrede Brændofre og Takofre for Guds Aasyn.

2 ויכל דויד מהעלות העלה והשלמים ויברך את העם בשם יהוה

Og da David var færdig med Brændofrene og Takofrene, velsignede han Folket i HERRENS Navn

3 ויחלק לכל איש ישראל מאיש ועד אשה--לאיש ככר לחם ואשפר ואשישה

og uddelte til hver enkelt Israelit, baade Mand og Kvinde, en Brødskive, et Stykke Kød og en Rosinkage.

4 ויתן לפני ארון יהוה מן הלוים--משרתים ולהזכיר ולהודות ולהלל ליהוה אלהי ישראל

Foran HERRENS Ark stillede han nogle af Leviterne til at gøre Tjeneste og til at takke, love og prise HERREN, Israels Gud;

5 אסף הראש ומשנהו זכריה יעיאל ושמירמות ויחיאל ומתתיה ואליאב ובניהו ועבד אדם ויעיאל בכלי נבלים ובכנרות ואסף במצלתים משמיע

Asaf var Leder, og næst efter ham kom Zekarja, saa Uzziel, Sjemiramot, Jehiel, Mattitja, Eliab, Benaja, Obed-Edom og Je'iel med Harper og Citre, medens Asaf lod Cymblerne klinge,

6 ובניהו ויחזיאל הכהנים--בחצצרות תמיד לפני ארון ברית האלהים

og Præsterne Benaja og Jahaziel stadig blæste i Trompeterne foran Guds Pagts Ark.

7 ביום ההוא אז נתן דויד בראש להדות ליהוה--ביד אסף ואחיו

Den Dag, ved den Lejlighed, overdrog David for første Gang Asaf og hans Brødre at lovsynge HERREN.

8 הודו ליהוה קראו בשמו-- הודיעו בעמים עלילתיו

Pris HERREN, paakald hans Navn, gør hans Gerninger kendte blandt Folkeslag!

9 שירו לו זמרו לו-- שיחו בכל נפלאתיו

Syng og spil til hans Pris, tal om alle hans Undere,

10 התהללו בשם קדשו-- ישמח לב מבקשי יהוה

ros jer af hans hellige Navn, eders Hjerte glæde sig, I, som søger HERREN,

11 דרשו יהוה ועזו-- בקשו פניו תמיד

spørg efter HERREN og hans Magt, søg bestandig hans Aasyn;

12 זכרו נפלאתיו אשר עשה-- מפתיו ומשפטי פיהו

kom i Hu de Undere, han øved, hans Tegn og hans Munds Domme,

13 זרע ישראל עבדו-- בני יעקב בחיריו

I, hans Tjener, Israels Sæd, hans udvalgte, Jakobs Sønner!

14 הוא יהוה אלהינו-- בכל הארץ משפטיו

Han, HERREN, er vor Gud, hans Domme naar ud over Jorden;

15 זכרו לעולם בריתו-- דבר צוה לאלף דור

han ihukommer for evigt sin Pagt, i tusind Slægter sit Tilsagn,

16 אשר כרת את אברהם-- ושבועתו ליצחק

Pagten, han slutted med Abraham, Eden, han tilsvor Isak:

17 ויעמידה ליעקב לחק-- לישראל ברית עולם

han holdt dem i Hævd som Ret for Jakob, en evig Pagt for Israel,

18 לאמר לך אתן ארץ כנען-- חבל נחלתכם

idet han sagde: »Dig giver jeg Kana'ans Land som eders Arvelod.«

19 בהיותכם מתי מספר-- כמעט וגרים בה

Da de kun var en liden Hob, kun faa og fremmede der,

20 ויתהלכו מגוי אל גוי-- ומממלכה אל עם אחר

og vandred fra Folk til Folk, fra et Rige til et andet,

21 לא הניח לאיש לעשקם-- ויוכח עליהם מלכים

tillod han ingen at volde dem Men, men tugted for deres Skyld Konger:

22 אל תגעו במשיחי-- ובנביאי אל תרעו

»Rør ikke mine Salvede, gør ikke mine Profeter ondt!«

23 שירו ליהוה כל הארץ-- בשרו מיום אל יום ישועתו

Syng for HERREN, al Jorden, fortæl om hans Frelse Dag efter Dag;

24 ספרו בגוים את כבודו-- בכל העמים נפלאתיו

kundgør hans Ære blandt Folkene, hans Undere blandt alle Folkeslag!

25 כי גדול יהוה ומהלל מאד-- ונורא הוא על כל אלהים

Thi stor og højlovet er HERREN, forfærdelig over alle Guder;

26 כי כל אלהי העמים אלילים-- ויהוה שמים עשה

thi alle Folkeslagenes Guder er Afguder, HERREN er Himlens Skaber.

27 הוד והדר לפניו-- עז וחדוה במקמו

For hans Aasyn er Højhed og Hæder, Pris og Fryd i hans Helligdom.

28 הבו ליהוה משפחות עמים-- הבו ליהוה כבוד ועז

Giv HERREN, I Folkeslags Slægter, giv HERREN Ære og Pris,

29 הבו ליהוה כבוד שמו שאו מנחה ובאו לפניו-- השתחוו ליהוה בהדרת קדש

giv HERREN hans Navns Ære, bring Gaver og kom for hans Aasyn, tilbed HERREN i helligt Skrud,

30 חילו מלפניו כל הארץ-- אף תכון תבל בל תמוט

bæv for hans Aasyn, al Jorden! Han grundfæsted Jorden, den rokkes ikke.

31 ישמחו השמים ותגל הארץ-- ויאמרו בגוים יהוה מלך

Himlen glæde sig Jorden juble, det lyde blandt Folkene: »HERREN har vist, han er Konge!«

32 ירעם הים ומלואו-- יעלץ השדה וכל אשר בו

Havet med dets Fylde bruse, Marken juble og alt, hvad den bærer.

33 אז ירננו עצי היער מלפני יהוה--כי בא לשפוט את הארץ

Da fryder sig Skovens Træer for HERRENS Aasyn, thi han kommer, han kommer at dømme Jorden.

34 הודו ליהוה כי טוב-- כי לעולם חסדו

Lov HERREN, thi han er god, og hans Miskundhed varer evindelig!

35 ואמרו--הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך

Og sig: »Frels os, vor Frelses Gud, saml os og fri os fra Folkene, at vi maa love dit hellige Navn; med Stolthed synge din Pris!«

36 ברוך יהוה אלהי ישראל-- מן העולם ועד העלם ויאמרו כל העם אמן-- והלל ליהוה

Lovet være HERREN, Israels Gud, fra Evighed og til Evighed! Da sagde hele Folket: »Amen!« og: »Lov HERREN!«

37 ויעזב שם לפני ארון ברית יהוה לאסף ולאחיו לשרת לפני הארון תמיד--לדבר יום ביומו

Saa lod han Asaf og hans Brødre blive der foran HERRENS Pagts Ark for altid at gøre Tjeneste foran Arken efter hver Dags Behov;

38 ועבד אדם ואחיהם ששים ושמונה ועבד אדם בן ידיתון וחסה לשערים

og Obed-Edom, Jedituns Søn, og Hosa med deres Brødre, i alt otte og tresindstyve, lod han blive som Dørvogtere.

39 ואת צדוק הכהן ואחיו הכהנים לפני משכן יהוה--בבמה אשר בגבעון

Men Præsten Zadok og hans Brødre Præsterne lod han blive foran HERRENS Bolig paa Offerhøjen i Gibeon

40 להעלות עלות ליהוה על מזבח העלה תמיד--לבקר ולערב ולכל הכתוב בתורת יהוה אשר צוה על ישראל

for daglig, baade Aften og Morgen, at ofre HERREN Brændofre paa Brændofferalteret ganske som det er foreskrevet i den Lov, HERREN havde paalagt Israel;

41 ועמהם הימן וידותון ושאר הברורים אשר נקבו בשמות--להדות ליהוה כי לעולם חסדו

og sammen med dem Heman og Jedutun og de øvrige før nævnte udvalgte Mænd til at love HERREN med Ordene »thi hans Miskundhed varer evindelig!«

42 ועמהם הימן וידותון חצצרות ומצלתים למשמיעים וכלי שיר האלהים ובני ידותון לשער

Og de havde hos sig Trompeter og Cymbler til dem, der spillede, og Instrumenter til Guds Sange; men Jedutuns Sønner var Dørvogtere.

43 וילכו כל העם איש לביתו ויסב דויד לברך את ביתו

Derpaa gik alt Folket hver til sit, og David vendte hjem for at velsigne sit Hus.