דברי הימים א 14

1 וישלח חירם (חורם) מלך צר מלאכים אל דויד ועצי ארזים וחרשי קיר וחרשי עצים--לבנות לו בית

And Hiram king of Tyre sent messengers to David, and timber of cedars, with masons and carpenters, to build him a house.

2 וידע דויד כי הכינו יהוה למלך על ישראל כי נשאת למעלה מלכותו בעבור עמו ישראל

And David perceived that Jehovah had established him king over Israel, for his kingdom was highly exalted, because of his people Israel.

3 ויקח דויד עוד נשים בירושלם ויולד דויד עוד בנים ובנות

And David took more wives at Jerusalem: and David begot more sons and daughters.

4 ואלה שמות הילודים אשר היו לו בירושלם שמוע ושובב נתן ושלמה

And these are the names of the children which he had in Jerusalem: Shammua, and Shobab, Nathan, and Solomon,

5 ויבחר ואלישוע ואלפלט

and Ibhar, and Elishua, and Elpelet,

6 ונגה ונפג ויפיע

and Nogah, and Nepheg, and Japhia,

7 ואלישמע ובעלידע ואליפלט

and Elishama, and Beeliada, and Eliphelet.

8 וישמעו פלשתים כי נמשח דויד למלך על כל ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דויד וישמע דויד ויצא לפניהם

And the Philistines heard that David was anointed king over all Israel, and all the Philistines went up to seek David; and David heard [of it], and went out against them.

9 ופלשתים באו ויפשטו בעמק רפאים

And the Philistines came and spread themselves in the valley of Rephaim.

10 וישאל דויד באלהים לאמר--האעלה על פלשתיים (פלשתים) ונתתם בידי ויאמר לו יהוה עלה ונתתים בידך

And David inquired of God saying, Shall I go up against the Philistines, and wilt thou give them into my hand? And Jehovah said to him, Go up; and I will give them into thy hand.

11 ויעלו בבעל פרצים ויכם שם דויד ויאמר דויד פרץ האלהים את אויבי בידי כפרץ מים על כן קראו שם המקום ההוא--בעל פרצים

And they came up to Baal-perazim, and David smote them there; and David said, God has broken in upon mine enemies by my hand, as the breaking forth of waters. Therefore they called the name of that place Baal-perazim.

12 ויעזבו שם את אלהיהם ויאמר דויד וישרפו באש

And they left their gods there; and David commanded, and they were burned with fire.

13 ויסיפו עוד פלשתים ויפשטו בעמק

And the Philistines yet again spread themselves in the valley.

14 וישאל עוד דויד באלהים ויאמר לו האלהים לא תעלה אחריהם הסב מעליהם ובאת להם ממול הבכאים

And David inquired again of God; and God said to him, Go not up after them; turn round them and come upon them opposite the mulberry-trees.

15 ויהי כשמעך את קול הצעדה בראשי הבכאים--אז תצא במלחמה כי יצא האלהים לפניך להכות את מחנה פלשתים

And it shall be, when thou hearest the sound of marching in the tops of the mulberry-trees, that then thou shalt go out to battle; for God will have gone forth before thee to smite the army of the Philistines.

16 ויעש דויד כאשר צוהו האלהים ויכו את מחנה פלשתים מגבעון ועד גזרה

And David did as God commanded him; and they smote the army of the Philistines from Gibeon even to Gezer.

17 ויצא שם דויד בכל הארצות ויהוה נתן את פחדו על כל הגוים

And the fame of David went out into all lands; and Jehovah brought the fear of him upon all the nations.