< Mataio 14 >

1 I A wa la, lohe ae la o Herode ke alii kiaaina i ke kaulana o Iesu,
כאשר שמע הורדוס (שר הרובע של המדינה) על ישוע,
2 I aku la ia i kaua poe kauwa, O Ioane Bapetite keia; ua ala mai ia mai ka make mai; nolaila i hanaia'i na hana mana e ia.
אמר לאנשיו:”אין ספק שהאיש הזה הוא יוחנן המטביל! יוחנן קם לתחייה, ולכן הוא מסוגל לחולל את כל הנסים האלה.“
3 No ka mea, hopu aku la o Herode ia Ioane a paa, a hahao aku la ia ia iloko o ka halepaahao, no Herodia ka wahine a Pilipo a kona hoahanau.
הורדוס אמר דברים אלה משום שזמן מה קודם לכן אסר את יוחנן וכבל אותו בכלא, על־פי דרישת אשתו הורודיה שהייתה בעבר אשת אחיו פיליפוס,
4 No ka mea, i olelo aku o Ioane ia Herode, Aole ou pono ke lawe ia ia nau.
משום שיוחנן אמר להורדוס שאסור לו להתחתן אתה.
5 Manao iho la ia e pepehi ia ia, a makau ae la ia i na kanaka; no ka mea, manao iho la lakou, he kaula ia.
הורדוס רצה להרוג את יוחנן, אולם פחד ממהומות ומרידות, כי העם חשב את יוחנן לנביא.
6 Aia malamaia'i ka la hanau o Herode, haa mai la ke kaikamahine a Herodia iwaena o lakou, a lealea iho la o Herode.
אולם במסיבת יום הולדתו של הורדוס רקדה לפניו בת הורודיה ריקוד שמצא־חן בעיניו מאוד,
7 Nolaila, hoohiki mai la ia, e haawi mai ia ia i kana mea e noi aku ai.
והוא הבטיח בשבועה לתת לה כל מה שתרצה.
8 A hoeueuia mai oia e kona makuwahine, i aku la ia, O ke poo o Ioane Bapetite kau e haawi mai ai ia'u maluna o ke pa.
לפי דרישת אמה ביקשה הנערה שיביאו לפניה על מגש את ראשו של יוחנן המטביל.
9 Miuamina iho la ke alii; aka, no kona hoohiki ana, a no ka poe hoaai e noho pu ana me ia, kena aku la ia e haawiia mai.
המלך הצטער, אולם לא רצה להפר את שבועתו, ולא רצה לאבד את יוקרתו בעיני אורחיו. משום כך נתן הורדוס את ההוראות הדרושות,
10 Hoouna aku la ia, a oki iho la i ke poo o Ioane iloko o ka halepaahao.
וראשו של יוחנן נכרת בבית הסוהר
11 A laweia mai la kona poo maluna o ke pa, a haawiia mai ia i ua kaikamahino la, a nana ia i lawe aku i kona makuwahine.
והובא על מגש לבתה של הורודיה, אשר נתנה אותו לאמה.
12 Kii aku la kana poe haumana i ke kino, a kanu iho la; a hele mai la lakou a hai mai la ia Iesu.
תלמידי יוחנן באו וביקשו את גופתו, ולאחר שקברו אותו הלכו לישוע וסיפרו לו מה שקרה.
13 A lohe ae la o Iesu, holo kaawale aku la ia ma ka moku i kahi nehelehele, a lohe ae la na kanaka, hahai wawae aku la lakou ia ia, mailoko mai o na kulanakauhale.
כששמע ישוע מה שקרה, הפליג לבדו בסירה למקום מבודד, אולם ההמונים גילו אותו, ולכן עזבו את כפריהם והלכו אחריו לאורך חוף הים.
14 A pae aku la Iesu, ike aku la ia i na Kanaka he nui loa, haehae ke aloha ia lakou, a hoola iho la ia i ko lakou poe mai.
ישוע ירד מהסירה, וכשראה את האנשים הרבים שחיכו לו, ריחם עליהם וריפא את החולים שביניהם.
15 A ahiahi ae la, hele mai la kana poe haumana io na la, i aku la, He wahi waonahele keia, a ua hala ae nei ka hora; e hoihoi aku oe i ua poe kanaka nei, i hele lakou i na kauhale, e kuai i ai na lakou.
לפנות ערב ניגשו אליו תלמידיו ואמרו:”אמור לכל האנשים האלה שילכו לקנות אוכל בכפרים שבאזור, כי השעה מאוחרת ובמקום השומם הזה אין מה לאכול.“
16 I mai la o Iesu ia lakou, Aole e pono no lakou ke hele aku, na oukou e haawi aku i ai na lakou.
אולם ישוע השיב להם:”אין צורך. אתם תאכילו אותם.“
17 I aku la lakou ia ia, Elima wale no popo berena a makou, a me na ia elua.
”מה?“קראו התלמידים בתמיהה.”יש לנו רק חמש ככרות לחם ושני דגים.“
18 I mai la o Iesu, E lawe mai oukou ia mau mea i o'u nei.
”הביאו אותם לכאן“, הורה ישוע.
19 Kauoha aku la ia i na kanaka e noho iho ilalo ma ka weuweu, lalau aku la ia i na popo berena elima, a me na ia elua, nana ae la ia i ka lani, hoomaikai aku la, wawahi iho la; haawi aku la i ka berena i na haumana, na na haumana hoi i haawi aku ia mau mea i ka poe kanaka.
הוא ציווה על האנשים לשבת על הדשא, לאחר מכן לקח את חמש ככרות הלחם ואת שני הדגים, הביט לשמים, ביקש מאלוהים שיברך את האוכל, פרס את הלחם ונתן לתלמידיו שיחלקו לעם.
20 Ai iho la lakou a pau, a maona; a hoiliili mai la lakou i na hakina i koe a piha ae la na hinai he umikumamalua.
כולם אכלו עד ששבעו, וכשאספו לבסוף את הפירורים שנשארו, מילאו שנים־עשר סלים.
21 O ka poe i ai, elima paha tausani kanaka lakou, he okoa na wahine a me na kamalii.
באותו ערב היו שם כחמשת־אלפים גברים מלבד הנשים והילדים!
22 A koi koke aku la Iesu i kana mau haumana e ee iluna o ka moku, a e holo e mamua ma kela kapa, ia ia e hoihoi aku ai i ka poe kanaka.
לאחר מכן אמר ישוע לתלמידיו להיכנס לסירה ולחצות את הים, בעוד שהוא עצמו נשאר להיפרד מהקהל ולפזר אותם הביתה.
23 A pau ka poe kanaka i ka hoihoiia'ku e ia, pii aku la ia, oia wale no, i kekahi mauna e pule ai: a hiki mai ke ahiahi, oia wale no malaila.
לאחר ששלח ישוע את האנשים עלה על גבעה להתפלל. עם רדת הלילה, כשהתלמידים היו בסירה וישוע היה לבדו על החוף, פרצה סערה עזה והתלמידים נאבקו נגד הרוח החזקה והגלים הגבוהים.
24 A o ua moku la, mawaena ia o ka loko e luliia'na e na ale, no ka mea, mamua mai ka makani.
25 I ka ha o ka wati o ka po, hele mai la Iesu io lakou la, e hele ana maluna o ka loko.
בערך בשעה ארבע לפנות בוקר בא ישוע לקראתם, כשהוא פוסע על־פני המים.
26 Ike aku la na haumana ia ia e hele ana maluna o ka loko, hopohopo iho la lakou, i ae la, He uhane ia! a hooho aku la lakou i ka makau.
התלמידים המבוהלים צעקו מפחד, כי חשבו שהוא רוח רפאים.
27 Olelo koke mai la o Iesu ia lakou, E hoolana oukou, owau no keia, mai makau.
ישוע דיבר אליהם מיד והרגיע אותם:”אל תפחדו, זה אני!“
28 Olelo aku la o Petero ia ia, E ka Haku, a o oe no ia, e olelo mai oe ia'u e hele aku iou la maluna o ka wai.
”אדון, אם זה באמת אתה, “קרא אליו שמעון פטרוס,”צווה עלי ללכת לקראתך על־פני המים!“
29 I mai la kela, E hele mai. Iho iho la o Petero mai luna o ka moku, a hele aku la ia maluna o ka wai e halawai me Iesu.
”בסדר“, ענה ישוע.”בוא!“ופטרוס ירד מן הסירה והחל ללכת על־פני המים לקראת ישוע.
30 A ike aku la ia i ka makani ikaika, makau iho la ia; a i ka hoomaka ana e poho iho, kahea aku la ia, i aku la, E ka Haku, e hoola mai ia'u.
אולם כשהביט פטרוס בגלים הגבוהים שסבבוהו נבהל והחל לטבוע.”הצל אותי, אדון!“צעק פטרוס.
31 Kikoo koke mai la Iesu i kona lima, paa mai la ia ia, i mai la, E ka mea paulele kapekepeke, heaha kau mea i kanalua ai?
מיד הושיט ישוע את ידו וחילץ את פטרוס.”חסר־אמונה אתה!“הוכיח אותו ישוע.”מדוע פקפקת?“
32 A ee mai la laua maluna o ka moku, malie iho la ka makani.
כשעלו ישוע ופטרוס לסירה פסקה הרוח.
33 Hele mai la ka poe maluna o ka moku, moe iho la lakou imua ona, i aku la, He oiaio o oe no ke Keiki a ke Akua.
התלמידים האחרים ישבו שם המומים ונדהמים.”אתה באמת בן האלוהים!“קראו.
34 Holo aku la lakou, a hiki aku la i ka aina o Genesareta.
הם המשיכו בדרכם ועגנו בחוף גניסרת.
35 A ike mai la ia ia na kanaka o ia wahi, kii aku la lakou ma ia aina a puni, a lawe mai la i ka poe mai a pau io na la;
אנשי המקום הכירו אותו מיד, והפיצו את דבר בואו בכל האזור. תוך זמן קצר הובאו אליו חולים רבים כדי שירפא אותם.
36 Nonoi mai la lakou ia ia e hoopa wale mai i ka lepa o kona aahu; a o ka poe a pau i hoopa mai, ua ola lakou.
החולים ביקשו מישוע שירשה להם רק לגעת בכנף בגדו, וכל מי שנגע בו נרפא.

< Mataio 14 >