Mareko 2
1 A MAHOPE iho o ia mau la, hele hou aku la no o Iesu i Kaperenauma, a loheia'e la kona noho ana iloko o ka hale.
| כעבור ימים אחדים חזר ישוע לכפר־נחום, ומיד נפוצו שמועות על בואו בכל העיר. |
2 A hoakoakoa koke ia mai la na kanaka he nui loa, aole loa he wahi kaawale iki, aole no hoi ma ka ipuka, a hai mai la ia i ka olelo ia lakou.
| הבית שבו התארח התמלא במהרה עד אפס מקום. אפילו החצר הייתה מלאה אנשים, עד שלא היה מקום לאף אדם נוסף, וישוע לימד אותם את כתבי־הקודש. |
3 Hele mai la lakou io na la, e halihali pu mai ana i kekahi mai lolo, i kaikaiia e na mea eha.
| בין הקהל בחצר היו ארבעה אנשים שנשאו אדם משותק על אלונקה. |
4 Aole hiki ia lakou ke komo aku io na la, no ka paapu i kanaka, nolaila wawahi lakou maluna o ka hale, ma kona wahi; a hemo ia lakou, alaila kuu iho la lakou i kahi moe i moe iho ai ka mai lolo.
| בגלל הקהל הרב הם לא יכלו להיכנס לתוך הבית ולדבר עם ישוע. לכן הם טיפסו על הגג, הזיזו רעפים אחדים ממקומם והורידו את האלונקה אל אמצע החדר, אל המקום שבו עמד ישוע. |
5 Ike mai la Iesu i ko lakou manaoio, olelo iho la ia i ua lolo la, E ke kamaiki, ua kalaia kou hewa.
| כשראה ישוע את אמונתם, פנה אל האיש המשותק ואמר:”בני, נסלחו לך חטאיך!“ |
6 E noho ana kekahi poe kakauolelo malaila, a ohumu iho la lakou iloko o ko lakou naau;
| היו כמה מורי הלכה שנכחו במקום, ואלה אמרו בלבם: |
7 No ke aha la oia nei e olelo ai i na olelo hoino? Owai la ka meae hiki ai ke kala i ka hala, o ke Akua wale no?
| ”מה הוא מגדף? למי הוא חושב את עצמו, לאלוהים? הרי רק אלוהים יכול לסלוח על חטאים!“ |
8 I ko Iesu ike koke ana ma kona naau, ua ohumu malu lakou pela, i aku la oia ia lakou, No ke aha la oukou e ohumu nei i keia mau mea iloko o ko oukou naau?
| ישוע ידע את מחשבותיהם ולכן שאל:”מדוע דברי מטרידים אתכם? |
9 Mahea ka hiki pono o ka olelo i ka mai lolo, Ua kalaia kou hewa; a o ka olelo paha, E ala'e, e kaikai i kou wahi moe, a e hele?
| לי, המשיח, יש סמכות לסלוח חטאים עלי־אדמות. אני אוכיח לכם שאני לא רק מדבר, אלא גם עושה – מיד תראו כיצד אני מרפא את האיש הזה.“ |
10 Aka, i ike oukou, he mana ko ke Keiki a ke kanaka ke kala aku i ka hala ma ka honua nei, (i ae la ia i ka mai lolo, )
11 Ke olelo aku nei au ia oe, E ala mai, e kaikai i kou wahi moe, a e hoi aku i kou hale.
| הוא פנה אל האיש המשותק ופקד עליו:”קום! קפל את האלונקה שלך ולך לביתך, כי נרפאת!“ |
12 Ala koke ae la ia, kaikai ae la i kona wahi moe, a hele aku la iwaho, imua o lakou a pau; nolaila, mahalo aku la lakou a pau, hoonani aku la i ke Akua, i iho la, Akahi na kakou i ike i keia.
| האיש קפץ על רגליו, קיפל את האלונקה ופילס לו דרך בתוך הקהל הנדהם. כולם היללו את אלוהים מעומק לבם וקראו בפליאה:”אף פעם לא ראינו דבר כזה!“ |
13 Hele hou aku la ia ma kapa o ka moanawai; a hele mai la na kanaka a pau io na la, a ao mai la oia ia lakou.
| ישוע יצא שוב לחוף הים. אנשים רבים התאספו סביבו והוא לימד אותם. |
14 A i kona hele ana'e, ike iho la oia ia Levi a Alapaio, e noho ana i kahi auhau, i mai la ia ia, E hahai mai oe ia'u. Ku ae la ia, a hahai aku la ia ia.
| כאשר התהלך על החוף פגש את לוי, בנו של חלפי, יושב בבית־המכס.”בוא אתי, “הזמינו ישוע,”בוא והיה תלמיד שלי.“לוי עזב את בית־המכס והלך עם ישוע. |
15 Eia kekahi, i kona noho ana i ka aina iloko o kona hale, he nui loa na lunaauhau a me na mea lawehala i noho pu me Iesu a me kana poe haumana; no ka mea, ua nui loa ka poe i hahai mamuli ona.
| באותו ערב הזמין לוי לארוחה בביתו את גובי־המכס מהעבודה ואנשים רגילים מהרחוב, כדי שתהיה להם הזדמנות לפגוש את ישוע ותלמידיו (אנשים רבים רצו לפגוש את ישוע פנים אל פנים ולדבר איתו). |
16 A ike aku la ka poe kakauolelo, a me ka poe Parisaio ia ia e ai pu ana me ua lunaauhau, a me na lawehala, ninau ae la lakou i kana poe haumana, No ko aha la oia neie ai pu ai a inu pu hoi me na lunaauhau a me na lawehala?
| אחדים מהסופרים והפרושים ראו את ישוע אוכל בחברת אנשים בעלי שם רע.”כיצד הוא יכול לאכול עם האנשים האלה?“שאלו את תלמידיו. |
17 Lohe ae la Iesu, i aku la oia ia lakou, Aole no ka poe ola ke kahuna lapaau, no ka poe mai no ia. I hele mai nei au e ao aku i ka poe lawehala e mihi, aole i ka poe pono.
| ישוע שמע את שאלתם והשיב:”החולים זקוקים לרופא ולא הבריאים. לא באתי לקרוא לצדיקים לחזור בתשובה, כי אם לחוטאים.“ |
18 He poe hookeai na haumana a Ioane, a me na Parisaio; a hele mai la lakou, ninau mai la ia ia, No ke aha la e hookeai ai na haumana a Ioane, a me na Parisaio, aole hoi hookeai kau poe haumana?
| תלמידי יוחנן ותלמידי הפרושים נהגו לצום, כנהוג במסורת היהודית. יום אחד באו מספר אנשים אל ישוע ושאלו אותו מדוע תלמידיו אינם צמים כמו כולם. |
19 Ninau aku la Iesu ia lakou, E hiki anei i na hoa o ke kanemare ke hookeai i ka wa e noho pu ana ke kanemare me lakou? I ka wa e noho pu ana ke kanemare me lakou, aole e hiki ia lakou ke hookeai.
| השיב להם ישוע:”האם ייתכן שידידי החתן יסרבו לאכול במסיבת חתונתו? האם ייתכן שיתאבלו בזמן שהחתן נמצא אתם? |
20 Aka, e hiki mai ana no na la e laweia'ku ai ke kanemare, mai o lakou aku, alaila lakou e hookeai ai, i kela la.
| אולם יבוא יום שהחתן יילקח מהם, ואז הם יצומו. |
21 Aole no kekahi e pinai i ka apana lole hou, ma ka lole kahiko, o haehaeia ka mea kahiko, e ka mea hou i pinaiia, a nui aku ka nahae.
| למה הדבר הזה דומה? לאדם התופר טלאי מבד חדש על בגד ישן ובלה; מה יקרה? הטלאי מהבד החדש יינתק ויגדיל את החור בבגד. |
22 Aole no hoi kekahi i ukuhi i ka waina hou iloko o ka hue ili kahiko, o nahae na hue i ka waina hou, a kahe aku ka waina, a pau pu na hue, aka, e ukuhiia no ka waina hou iloko o na hoe hou.
| הדבר דומה גם לאדם הממלא יין חדש בתוך חביות רקובות. הרי היין יבקע את החביות ויישפך החוצה. יין חדש יש לשמור בחביות חדשות.“ |
23 Eia kekahi, i kona hele ana iwaena o na mahinaai i ka la Sabati, ako aku na haumana ana i na huhui palaoa, i ko lakou hele ana.
| באחת השבתות הלכו ישוע ותלמידיו דרך שדה תבואה, והתלמידים קטפו שיבולים ואכלו את הגרעינים. |
24 I mai la ka poe Parisaio ia ia, No ke aha la e hana nei lakou, i ka la Sabati, i ka mea ku ole ma ka pono?
| ”ראה מה הם עושים!“התנפלו הפרושים על ישוע.”מדוע הם קוטפים שיבולים בשבת? הלא הם עוברים על חוקי התורה ומחללים את השבת!“ |
25 I aku la oia ia lakou, Aole anei oukou i heluhelu i ka mea a Davida i hana'i i kona wa i haiki ai i ka pololi, a me ka poe me ia?
| ”האם מעולם לא קראתם מה עשה דוד המלך?“השיב להם ישוע.”כאשר דוד המלך ואנשיו היו רעבים הם נכנסו לאוהל מועד – בימי אביתר הכוהן – ואכלו את לחם הפנים שהיה מיועד לכוהנים בלבד. הלא גם זה היה בניגוד לחוקי התורה. |
26 I kona komo ana iloko o ka hale o ke Akua, i ka wa o Abiatara, ke kahuna nui, a ai iho la i ka berena hoike, i ka mea ku pono ole ke ai, na na kahuna wale no, a haawi ae la no hoi na ka poe me ia.
27 I mai la ia ia lakou, ua hanaia ka la Sabati no kekanaka, aole ke kanaka no ka Sabati.
| דעו לכם כי השבת ניתנה למען בני־האדם, ולא בני־האדם למען השבת. |
28 Nolaila, o ke Keiki a ke kanaka, oia ka Haku o ka la Sabati.
| ובן האדם הוא אדון השבת.“ |
