< Luka 4 >

1 HELE aku la hoi Iesu, mai Ioredane aku me ka piha i ka Uhane Hemolele, a alakaiia e ka Uhane i ka waonahele;
ישוע חזר מן הירדן מלא רוח הקודש, והרוח הובילה אותו אל המדבר –
2 A hoowalewaleia i na la hookahi kanaha, e ka diabolo. Aole ia i paina ia mau la: a hala ae la ia mau la, a mahope iho, pololi iho la ia.
שם ניסה אותו השטן במשך ארבעים יום. במשך כל אותו זמן לא אכל ישוע דבר, ובתום ימי הניסיון היה רעב מאוד.
3 Olelo ae la ka diabolo ia ia, Ina o oe ke Keiki a ke Akua, e olelo iho oe i keia pohaku e lilo i berena.
”אם אתה באמת בן־אלוהים, “אמר לו השטן,”צווה על האבן הזאת להפוך ללחם!“
4 Olelo ae la Iesu ia ia, i ae la, Ua palapalaia, Aole i ka berena wale no e ola'i ke kanaka, aka, i ka olelo a pau a ke Akua.
אולם ישוע השיב:”כתוב:’לא על הלחם לבדו יחיה האדם, (כי על כל מוצא פי ה)‘. “
5 Alakai ae la ka diabolo ia ia i kekahi mauna kiekie, hoike hoi ia ia i na aupuni a pau o ke ao nei, i ke sekoua hookahi.
לאחר מכן העלה השטן את ישוע, בחזיון רגעי הראה לו את כל המדינות המפוארות שבעולם ואמר:
6 A olelo ae la ka diabolo ia ia, E haawi aku wau ia oe i keia mana a pau a me ka nani o ia mau mea; no ka mea, ua haawiia mai ia ia'u, a e haawi aku hoi au ia mea no ka'u mea e makemake ai;
”אני אתן לך את כל הממלכות המפוארות האלה ואת כבודן – כי לי נמסר השלטון ורשאי אני לתת אותו למי שארצה – אבל בתנאי אחד: עליך לכרוע ברך ולהשתחוות לפני.“
7 Nolaila, ina e hoomana mai oe ia'u, e lilo no ia mea a pau ia oe.
8 Olelo hou Iesu ia ia, i ae la, E hele pela mahope o'u, e Satana; no ka mea, ua palapalaia, E hoomana oe i ka Haku, i kou Akua, oia wale no kau e malama aku ai.
אולם ישוע השיב לו:”אך כתוב:’לה׳ אלוהיך תשתחווה, ואותו לבדו תעבוד‘. “
9 A alakai hou ae la ka diabolo ia ia, i Ierusalema, a hooku ia ia maluna o kahi oioi o ka luakini, i ae la ia ia, Ina o oe ke Keiki a ke Akua, e lele iho oe ilalo mai laila iho;
השטן לקח את ישוע לירושלים, העלהו על גג בית־המקדש ואמר:”אם אתה באמת בן־אלוהים, קפוץ למטה!
10 No ka mea, ua palapalaia, E kauoha oia i kona poe anela nou e malama ia oe;
הרי כתוב בתנ״ך:’כי מלאכיו יצווה לך לשמרך…
11 A ma ko lakou mau lima e hapai ae lakou ia oe, o kuia kou wawae i ka pohaku.
על כפיים ישאונך פן תיגוף באבן רגלך‘. “
12 Olelo ae la Iesu, i ae la ia ia, Ua oleloia hoi, Mai hoao oe i ka Haku, i kou Akua.
”אולם כתוב:’לא תנסה את ה׳ אלוהיך‘, “השיב לו ישוע.
13 A hooki ae la ka diabolo ia hoao ana a pau, hele aku la ia mai ona aku la ia wa.
כאשר סיים השטן לנסות את ישוע עזב אותו לנפשו עד לעת מועד.
14 A hoi aku la o Iesu ma ka mana o ka Uhane, i Galilaia; a kui aku la kona kaulana ia aina a puni.
לאחר מכן חזר ישוע לגליל כשהוא מלא בכוח רוח הקודש, ועד מהרה התפרסם בכל האזור.
15 Ao mai la oia iloko o ko lakou mau halehalawai, me ka hoonaniia ku e na mea a pau.
ישוע לימד את העם בבתי־הכנסת וכולם הללו ושיבחו אותו.
16 A hiki hoi ia i Nazareta i kona wahi i hanaiia'i, komo ia, mamuli o kana hana mau i ka la Sabati, iloko o ka halehalawai, a ku iluna ia e heluhelu.
ישוע בא אל נצרת – העיר שבה בילה את ילדותו – ובשבת הלך כמנהגו לבית־הכנסת. כשקם על רגליו כדי לקרוא את ההפטרה,
17 A haawiia ae la ia ia ka buke a Isaia ke kaula, a wehe ae la ia i ka buke, loaa ia ia kahi i palapalaia'i;
הגישו לו את ספר ישעיהו. ישוע פתח את המגילה וקרא בקול:
18 Maluna iho nei o'u ka Uhane o Iehova, no ka mea, ua poni mai la oia ia'u e hai aku i ka euanelio i ka poe ilihune; ua hoouna mai kela ia'u e lapaau i ka poe ehaeha ma ka naau, a e hai aku i ka hoola ana i ka poe pio, a me ka ike hou ana i ka poe makapo, a e hookuu i ka poe i hooluhihewaia,
”רוח ה׳ עלי, יען משח ה׳ אותי לבשר ענוים; שלחני לחבש לנשברי לב, לקרוא לשבוים דרור ולאסורים – פְּקַח־קוֹחַ;
19 A e hai aku hoi i ka makahiki e aloha mai ai ka Haku.
לקרוא שנת רצון לה׳.“
20 Hoopaa iho la ia i ka buke, hoihoi ae la i ke kahu, noho iho la ilalo; a kau aku la na maka o ka poe a pau iloko o ka halehalawai maluna ona.
ישוע גלל את המגילה, החזירה לחזן וישב במקומו. כל באי בית־הכנסת נעצו בו את עיניהם בציפייה,
21 A hoomaka oia e olelo mai ia lakou, O keia palapala i komo ae nei i ko oukou mau pepeiao, ua hookoia i neia la.
וישוע הוסיף:”היום התקיימו דברי הפסוקים האלה בקרבכם!“
22 Olelo maikai ae la lakou a pau nona, me ka mahalo i na olelo lokomaikai ana i olelo mai ai; ninau iho la, Aole anei keia o ke keiki a Iosepa?
כולם הקשיבו לדבריו והתפלאו על דברי החן והחוכמה שיצאו מפיו.”איך ייתכן הדבר?“שאלו איש את רעהו.”האין זה בנו של יוסף?“
23 Olelo mai la oia ia lakou, E hoopili mai auanei oukou ia'u i keia hua olelo nane, E ke kahuna, e hoola oe ia oe iho. O na mea i hanaia ma Kaperenauma a makou i lohe ai, e hana hou hoi oe ma kou aina nei.
ישוע ענה להם:”ודאי תאמרו לי:’רופא, רפא תחילה את עצמך!‘או במילים אחרות:’מדוע אינך מחולל כאן, בעיר מולדתך, את הניסים והנפלאות שחוללת בכפר־נחום?‘
24 A olelo hou ia, He oiaio ka'u e olelo aku nei, Aohe kaula i mahaloia ma kona aina iho.
אני אומר לכם: אין נביא בעירו! את הנביא מכבדים בכל מקום חוץ מאשר בביתו ובין בני־עמו.
25 Ke hai aku nei au ia, oukou i ka olelo oiaio, nui no na wahinekanemake iloko o ka Iseraela i na la o Elia, i ka wa i paa ai ka lani ekolu makahiki a me na malama eono, a nui ka wi a puni ka aina:
”בימי אליהו הנביא לא ירד גשם במשך שלוש וחצי שנים, והבצורת גרמה לרעב גדול בכל הארץ. למרות שהיו בישראל אלמנות רבות שרעבו ללחם,
26 Aole hoi o Elia i hoounaia'ku i kekahi o lakou, i kahi wahinekanemake i Sarepeta ma Sidona.
לא שלח אלוהים את אליהו אל אף אחת מהן! אלוהים שלח את אליהו רק אל אלמנה לא יהודיה בעיירה צרפת שבצידון.
27 Nui wale ka poe lepero iloko o ka Iseraela i ka wa o Elisai ke kaula, aole hoi kekahi o lakou i hoomaemaeia, aka, o Naamana no Suria.
או קחו לדוגמה את אלישע; אף כי בימי אלישע הנביא היו מצורעים רבים בישראל, הוא לא ריפא איש מהם, אלא דווקא את נעמן הארמי.“
28 Ukiuki loa ae la ko loko o ka halehalawai a pau i ko lakou lohe ana ia mau mea,
דברי ישוע עוררו את זעמם.
29 Ku ae la lakou iluna, kipaku aku la lakou ia ia iwaho o ke kulanakauhale, alakai aku la lakou ia ia i ke kuemakapali o ka puu i kukuluia'i ko lakou kulanakauhale, e kiola iho ia ia ilalo.
הם קפצו מכיסאותיהם ודחפו אותו אל מחוץ לעיר, אל פסגת ההר שעליו נבנתה נצרת, במטרה להשליכו במדרון.
30 Aka, maalo ae la oia iwaena konu o lakou, hele aku la no ia.
אולם ישוע התחמק מהם והלך לדרכו.
31 A hele hoi ia i Kaperenauma i kekahi kulanakauhale i Galilaia, a ao mai la ia lakou i na la Sabati.
לאחר מכן הלך ישוע לכפר־נחום שבגליל, ומדי שבת לימד בבית־הכנסת.
32 Kahaha iho la ka naau o lakou i kana ao ana; no ka mea, he mana ko kana olelo.
גם כאן נדהמו השומעים, כי ישוע דיבר בסמכות בלתי רגילה.
33 A iloko o ka halehalawai he kanaka ia ia kekahi uhane daimonio haukae, a kahea no ia me ka leo nui,
פעם כשלימד ישוע בבית־הכנסת צעק לפתע איש אחד אחוז רוח שד טמא:
34 I aku la, Ea! Heaha kau ia makou nei, e Iesu, no Nazareta? Ua hele mai anei oe e luku ia makou? Ua ike no au ia oe, o ka mea hemolele no oe a ke Akua.
”מדוע אתה מטריד אותנו, ישוע מנצרת, האם באת להשמיד את השדים? אני מכיר אותך; אתה בנו הקדוש של אלוהים!“
35 Papa mai la Iesu ia ia, i mai la, Hamau, a e puka mai hoi iwaho ona. A hoohina iho la ka daimonio ia ia iwaenakonu, alaila puka mai no ia iwaho ona, aole i hana eha ia ia.
ישוע נזף בשד וציווה עליו:”שתוק וצא החוצה!“השד השליך את האיש על הרצפה לעיני כולם, ויצא ממנו בלי לפגוע בו שוב.
36 Mahalo iho la lakou a pau, a olelo kekahi i kekahi, i ae la, Heaha keia olelo! No ka mea, ua kauoha ikaika aku oia i na uhane haukae me ka mana, a ua puka mai no lakou iwaho.
כולם נדהמו ושאלו איש את רעהו במבוכה:”מה המיוחד בדברי האיש הזה עד כי אפילו שדים מצייתים לו?“
37 Kui aku la kona kaulana ia wahi aku ia wahi aku, ma ia aina a puni.
עד מהרה התפרסם סיפור המעשה בכל האזור.
38 A hele ia iwaho o ka halehalawai, komo aku la ia iloko o ka hale o Simona; ua loohia ka makuahonoaiwahine o Simona e ke kuni nui; nonoi aku la lakou ia Iesu nona.
לאחר שעזב ישוע את בית־הכנסת, הלך לביתו של שמעון וראה את חמותו של שמעון קודחת מחום.”אנא, רפא אותה“, התחננו לפניו כולם.
39 Ku ae la o Iesu iluna ma ona la, papa iho la i ke kuni; haalele iho la ke kuni ia ia. Ala ae la ia wahine iluna, a lawelawe na lakou.
ישוע עמד ליד מיטתה וגער בקדחת. מיד ירד החום, והיא קמה ממיטתה והכינה להם אוכל.
40 A i ke komo ana a ka la, o ka poe a pau no lakou na mea mai i kela mai i keia mai, halihali mai la ia lakou io Iesu la; a kau iho la oia i kona mau lima maluna o lakou a pau, a hoola iho la ia lakou.
עם שקיעת השמש הביאו תושבי הסביבה אל ישוע חברים ובני משפחה שחלו במחלות שונות. ישוע הניח את ידיו עליהם וריפא אותם.
41 A hemo mai la na daimonio iwaho o na mea he lehulehu e kahea ana me ka olelo, O oe no ka Mesia, ke Keiki a ke Akua. A papa aku la oia ia lakou, aole i ae aku ia lakou e olelo; no ka mea, ua ike no lakou, oia ka Mesia.
ישוע גם גירש שדים מאנשים רבים, ובצאתם נהגו השדים לקרוא בקול:”אתה הוא בן־האלוהים!“אולם ישוע השתיק אותם, בגלל שהם ידעו שהוא המשיח.
42 A ao ae la, hele aku la i kahi nahelehele; a imi aku la na kanaka ia ia, a hiki io na la, kaohi iho la lakou ia ia e haalele ole oia ia lakou.
למחרת, השכם בבוקר, הלך ישוע למקום שומם כדי להתבודד. המוני העם חיפשו אותו בכל מקום, וכשמצאו אותו התחננו לפניו:”אנא, אל תעזוב אותנו; הישאר איתנו בכפר־נחום.“
43 Olelo mai la oia ia lakou, he pono hoi no'u, e hai aku i ka euanelio no ke aupuni o ke Akua i na kulanakauhale e ae; no ka mea, nolaila wau i hoounaia'i.
אולם ישוע השיב להם:”עלי לבשר את דבר מלכות האלוהים גם בערים אחרות, כי זוהי מטרת שליחותי.“
44 A ao mai la hoi oia iloko o na halehalawai o Galilaia.
וישוע המשיך ללמד בבתי־הכנסת השונים שבאזור יהודה.

< Luka 4 >