Luka 24
1 A I ka la mua o ka hebedoma, i ka wanaao, hele aku la na mau wahine la me kekahi poe, i ka luakupapau, e hali aku ana i na mea ala a lakou i hoomakaukau ai.
| ביום ראשון השכם בבוקר לקחו הנשים את המרקחת שהכינו והלכו אל הקבר. |
2 Ike ae la lakou i ka pohaku ua olokaaia'e mai ka luakupapau ae.
| בהגיען אל המקום גילו כי האבן הגדולה שסתמה את פתח הקבר הוזזה ממקומה. |
3 Komo iho la lakou iloko, aole hoi i loaa ia lakou ke kino o ka Haku o Iesu.
| הן נכנסו פנימה, אך לא מצאו את גופתו של האדון ישוע. |
4 A i ko lakou haohao nui ana ia mea, aia hoi, elua kanaka e ku mai ana io lakou la me na kapa alohilohi.
| הנשים היו במבוכה גדולה ולא הבינו מה קרה. לפתע נגלו אליהן שני אנשים לבושים גלימות מבריקות ונוצצות. |
5 Weliweli iho la hoi lakou, a kulou iho la ke alo i ka lepo; i mai la laua ia lakou, No ke aha la oukou e imi ai i ka mea ola iwaena o ka poe make!
| בפחד רב השתחוו הנשים לפני השניים.”מדוע אתן מחפשות את החי בין המתים?“שאלו השניים. |
6 Aole oia maanei; aka, ua ala ae nei ia. E hoomanao i kana i olelo mai ai ia oukou, ia ia ma Galilaia,
| ”הוא אינו נמצא כאן, הוא קם לתחייה! זיכרו שעוד בהיותו בגליל סיפר לכן שעל בן־האדם להימסר לידי אנשים רשעים, שיצלבו אותו, אבל ביום השלישי יקום לתחייה!“ |
7 I ka i ana, E haawiia'ku no ke Keiki a ke kanaka iloko o na lima o kanaka hewa, a e make ia ma ke kea, a i ke kolu o ka la e ala hou mai.
8 Alaila hoomanao lakou i kana olelo;
| הנשים נזכרו בדברי ישוע |
9 A hoi mai la lakou mai ka luakupapau mai, hoike mai la lakou ia mau mea i ka poe umikumamakahi, a i na mea e ae o lakou a pau.
| ומיהרו לשוב העירה, כדי לספר את החדשות לאחד־עשר התלמידים ולכל השאר. |
10 O Maria Magedalene, a me Ioana, a me Maria ka makuwahine o Iakobo, a me na wahine e ae me lakou, o lakou ka poe i hai mai ia mau mea i ka poe lunaolelo.
| (אלה הנשים שהלכו אל הקבר: מרים המגדלית, יוחנה, מרים אמו של יעקב ואחרות). |
11 A ua like hoi ka lakou olelo, i ko lakou nei manao, me he mea ole la, aole hoi i manao lakou he oiaio.
| אולם דברי הנשים נשמעו באוזניהם כסיפור דמיוני, והם לא האמינו להן. |
12 Ku ae la o Petero iluna, a nolo aku la i ka luakupapau, kulou ia Halo, a ike aku la i ka lole olona wale no e waiho ana, hele hoi ia mai laila aku e haohao aua i ka mea i hanaia.
| אך פטרוס קם ורץ אל הקבר. בהביטו פנימה ראה את התכריכים מונחים במקומם, אך הגופה לא הייתה שם. הוא לא הבין מה קרה ועזב את המקום. |
13 Aia hoi, elua o lakou e hele ana ia la, i ke kulanakauhale i mamao kanaono setadia aku mai Ierusalema aku, o Emausa ka inoa.
| באותו יום הלכו שניים מתלמידיו של ישוע בדרך המובילה לעמאוס – כפר המרוחק כאחד עשר ק״מ מירושלים. |
14 A kamailio iho la laua ia mau mea a pau i hanaia.
| בעודם משוחחים ביניהם על מות ישוע, |
15 Eia kekahi, i ko laua kamailio ana me ke kuka pu, hiki mai la o Iesu, a hele pu aku la me laua.
| הופיע לפתע ישוע עצמו ונלווה אליהם. |
16 A ua hoopaaia ko laua mau maka aole i hoomaopopo laua ia ia.
| אך השניים לא הכירוהו, כי עיניהם היו אחוזות. |
17 Olelo mai la oia ia laua, Heaha keia mau mea a olua e kamailio nei i ko olua hele ana me ke kaumahat
| ”על מה אתם משוחחים?“שאל אותם ישוע. השניים נעצרו, וישוע ראה שפניהם הביעו צער וכאב. |
18 Olelo aku la kekahi o laua, o Keleopa kona inoa, i aku la. O oe wale no anei ka malihini ma Ierusalema, aole i ike i na mea i hanaia malaila i keia mau la?
| אחד מהשניים, קליופס שמו, השיב:”אתה ודאי האדם היחיד בכל ירושלים שאינו יודע מה קרה בעיר בימים האחרונים.“ |
19 Ninau mai la oia ia laua, Na mea hea! Hai aku la laua ia ia, No Iesu o Nazareta, he kanaka kaula ia, he mana i ka hana a me ka olelo, imua o ko Akua, a me na kanaka a pau.
| ”מה קרה בעיר?“שאל ישוע.”אנחנו מתכוונים לישוע מנצרת“, הסבירו השניים.”ישוע היה נביא שחולל נסים ונפלאות, ומורה חכם בעיני אלוהים ובעיני העם. |
20 A ua haawi aku la na kahuna nui a me na'lii o makou ia ia e hoahewaia'e e make ia, a ua kau ae la lakou ia ia ma ke kea.
| אבל ראשי הכוהנים ורבים ממנהיגנו אסרו אותו ומסרוהו לידי הרומאים, כדי שיגזרו עליו דין מוות, ואלה צלבו אותו. |
21 Aka, ua hoolana makou i ka manao ana, oia ka mea nana e hoola i ka Iseraela, O ia mau mea, a, eia hoi ke kolu o ka la, mai ka hana ana mai ia mau mea;
| ואילו אנחנו חשבנו וקיווינו שהוא המשיח העתיד לגאול את עם־ישראל. כל מה שסיפרנו לך קרה לפני שלושה ימים, |
22 A ua pihoihoi makou i kekahi mau wahine o makou, ua hele aku lakou i kakahiaka nui nei i ka luakupapau;
| אך בזאת לא תם הסיפור! מספר נשים מקבוצתנו הלכו הבוקר אל הקבר, וכשחזרו היה בפיהן סיפור בלתי רגיל. הנשים סיפרו כי גופתו של ישוע נעלמה, וכי פגשו בקבר שני מלאכים שאמרו להן כי ישוע חי! |
23 Aole hoi i loaa ia lakou kona kino, a hoi mai, hai mai la lakou, ua ikeia e lakou na anela, na mea i olelo mai, ua ola ia.
24 A ua hele aku kekahi mau mea o makou i ka luakupapau, ike aku la hoi e like me ka mea a ua wahiue i olelo mai ai, aole hoi i ike ia ia.
| כמה מאנשינו מיהרו אל הקבר כדי לבדוק את דברי הנשים, ונוכחו שהן צדקו; גופתו של ישוע באמת נעלמה.“ |
25 Olelo mai la oia ia laua, E na mea manao ole, e, na mea uaau manaoio ole i na mea a pau a na kaula i olelo mai ai;
| ”כסילים!“קרא ישוע.”האם כל־כך קשה לכם להאמין לדברי הנביאים בכתבי־הקודש? |
26 Aole anei e pono ka Mesia ke hanaia pela, a komo aku i kona nani?
| האם לא ניבאו הנביאים באופן ברור שהמשיח יסבול את העינויים הנוראים האלה, לפני שיתגלה כבודו והדרו?“ |
27 Alaila wehewehe mai la oia i na palapala hemolele ia laua, mai a Mose mai a pau na kaula i na mea a pau i kakauia nona iho.
| לאחר מכן הוא ציטט להם פסוקים מן התנ״ך והסביר להם את כל מה שנאמר עליו בכתובים, החל מבראשית וכלה בדברי הנביאים. |
28 A kokoke aku la lakou i ke kauhale i kahi o laua e hele ai, hoohele loa aku la no hoi ia.
| בינתיים התקרבו השלושה לעמאוס – הכפר שאליו היו מועדות פניהם. ישוע נראה כעומד להמשיך בדרכו, |
29 Kaohi iho la laua ia ia, i aku la, E noho me maua, no ka mea, ua ahiahi, a ua kokoke pau keia la. A komo ae la ia a noho pu iho la me laua.
| אולם השניים הפצירו בו ללון בביתם, כי הייתה שעת ערב, וישוע נענה להזמנתם. |
30 Eia kekahi, i kona noho ana e ai me laua, lalau iho la ia i ka berena, hoomaikai aku la, a wawahi iho la, a haawi mai la ia laua.
| כשהתיישבו לאכול ברך ישוע על הלחם, פרס אותו והגישו להם. |
31 Alaila weheia'e la ko laua mau maka, a hoomaopopo iho la laua ia ia: a nalo koke aku la no hoi ia mai o laua aku.
| לפתע כאילו נפקחו עיניהם, והם הכירו את ישוע. באותו רגע הוא נעלם מעיניהם. |
32 A olelo ae la kekahi i kekahi, Aole anei i mehana ko kaua naau iloko o kaua, i kona kamailio ana me kaua ma ke alanui, a i kona hoomoakaka ana mai i ka palapala hemolele?
| השניים החלו לספר זה לזה כיצד התרגשו בשעה שישוע דיבר אליהם וביאר להם את הכתוב בתנ״ך. |
33 Ia hora no, ku ae la laua iluna a hoi mai la i Ierusalema, ike mai la laua i ka poe he umikumamakahi ua akoakoa, a me kekahi poe pu me lakou;
| בלי לאבד זמן קמו השניים וחזרו לירושלים, שם מצאו את אחד־עשר התלמידים ואחרים מתלמידי ישוע אשר קיבלו את פניהם בקריאה: |
34 I aku la lakou, Ua ala hou ka Haku, a ua ikeia oia e Simona.
| ”האדון באמת קם לתחייה! הוא נגלה לפטרוס!“ |
35 A hai mai la laua i na mea i hanaia ma ke alanui, a me kona maopopo ana ia laua i ka wawahi berena ana.
| השניים מעמאוס סיפרו כיצד נגלה ישוע גם אליהם כשהלכו בדרך, וכיצד הכירו אותו כשפרס את הלחם. |
36 A i ko lakou kamailio ana ia mau mea, ku iho la Iesu iwaena konu o lakou, a olelo mai la oia ia lakou, Aloha oukou!
| בשעה שדיברו הופיע ישוע בחדר ואמר:”שלום לכם!“ |
37 A makau iho la lakou me ka weliweli, e manao ana he uhane ka mea a lakou i ike ai.
| הופעתו הבהילה אותם, כי חשבו שרוח רפאים לפניהם! |
38 A olelo mai la oia ia lakou, No ke aha la oukou e makau ai? No ke aha la hoi e kupu ai ka haohao ana iloko o ko oukou mau naau?
| ”מדוע נבהלתם?“שאל ישוע.”מדוע אינכם מאמינים שאני הוא העומד לפניכם? |
39 E nana mai oukou i ko'u mau lima a me ko'u mau wawae, owau no keia; e lawelawe ia'u i maopopo ia oukou, no ka mea, aohe io a me na iwi ko ka uhane, e like me ko'u a oukou e ike nei.
| הביטו בידי! הביטו ברגלי! אתם יכולים לראות ללא ספק שאני הוא העומד לפניכם! געו בי והיווכחו שאינני רוח, שהרי לרוח אין בשר ועצמות כפי שיש לי!“ |
40 A i kana olelo ana pela, hoike mai la oia ia lakou i kona mau lima a me kona mau wawae.
| בשעה שדיבר הראה להם ישוע את נקבי המסמרים בידיו ואת הפצעים ברגליו. |
41 A i ko lakou manaoio ole ana no ka olioli, a me ka pihoihoi ana, ninau mid la oia ia lakou, He wahi ai anei ka oukou maanei?
| על אף שמחתם הרבה עדיין הטילו התלמידים ספק ולא האמינו. משום כך שאל אותם ישוע:”האם יש לכם כאן משהו לאכול?“ |
42 Haawi aku la hoi lakou ia ia i kauwahi ia i koalaia, a i kauwahi waihona meli.
| הם הגישו לו חתיכת דג צלוי, |
43 Lalau iho la oia ia, a ai iho la ma ko lakou alo.
| וישוע אכל את הדג לנגד עיניהם. |
44 Olelo mai la hoi oia ia lakou, Eia na olelo a'u i olelo aku ai ia oukou, i ko'u noho ana me oukou, e pono e hookoia na mea a pau i kakauia ma ke kanawai o Mose, a ma na kaula, a ma na halelu, no'u.
| לאחר מכן אמר ישוע:”האם אינכם זוכרים שעוד בהיותי אתכם סיפרתי לכם שכל מה שאמרו עלי משה, הנביאים ובתהלים חייב להתקיים?“ |
45 Alaila wehewehe iho la oia i ko lakou manao i hoomaopopo lakou i na palapala hemolele,
| ישוע פתח את לבם כדי שסוף סוף יבינו את הכתובים, |
46 A olelo mai la oia ia lakou, Pela i palapalaia'i, e pela hoi e pono ai ka Mesia ke make, a e ala hou mai i ke kolu o ka la, mai waena mai o ka poe make;
| והוסיף:”עוד לפני זמן רב נכתב שעל המשיח להתענות, למות ולקום לתחייה ביום השלישי. |
47 A e haiia'ku hoi ka mihi a me ke kala ana i ka hala ma kona inoa mawaena o na lahuikanaka a pau, e hoomaka ana ma Ierusalema.
| ועוד כתוב כי דבר אלוהים יצא אל כל העמים, החל מירושלים, וכי כל מי שיאמין בי ויחזור בתשובה יסלחו לו חטאיו. |
48 O oukou hoi na mea e hoike i keia mau mea.
| אתם עדים לקיום הנבואות האלה. |
49 Eia hoi, e hooili ana au maluna o oukou i ka mea a ko'u Makua i olelo hoopomaikai iho ai; aka, e noho oukou ma Ierusalema, a hoolakoia mai oukou me ka mana noluna mai.
| עתה אני עומד לשלוח אליכם את אשר הבטיח אבי. הישארו כאן בירושלים עד שיבוא רוח הקודש וימלא אתכם בכוח ובגבורה מן השמים.“ |
50 Alaila alakai oia ia lakou iwaho a hiki i Betania, hapai ae la i kona mau lima, a hoomaikai mai la ia lakou.
| לאחר מכן הוא הוביל אותם אל בית־עניה, שם נשא את ידיו אל השמים וברך אותם. |
51 Eia hoi kekahi, i kona hoomaikai ana ia lakou, ua hookaawaleia'e la ia mai o lakou ae, a laweia aku la iluna i ka lani.
| תוך כדי ברכתו נפרד מהם ישוע ועלה השמיימה. |
52 Hoomana aku la lakou ia ia, a hoi mai la i Ierusalema, me ka olioli nui.
| התלמידים השתחוו לו וחזרו לירושלים מלאי שמחה, |
53 A, maloko o ka luakini lakou i kela la a i keia la, e hoolea ana, a e hoomaikai ana i ke Akua. Amene
| ואת כל זמנם בילו בבית־המקדש כשהם מהללים ומברכים את האלוהים. |
