Luka 18
1 A LAILA ao mai la oia ia lakou ma ka olelonane, he pono ke pule mau, aole e hoonawauwali.
| ישוע סיפר לתלמידיו משל, כדי להדגיש לפניהם את הצורך להתפלל תמיד ולא לוותר. |
2 I mai la ia, Ma kekahi kulanakauhale he lunakanawai, aole ia i makau i ke Akua, aole hoi i manao i kanaka.
| ”בעיר אחת היה שופט, “פתח ישוע,”אשר לא כיבד את אלוהים ולא ירא מפניו, ואף לא חיבב את העם. |
3 A ma kela kulanakauhale kekahi wahinekanemake; a hele mai la ia io na la, i mai la, E hoopono mai oe ia'u i ko'u enemi.
| ”באותה עיר גרה אישה אלמנה, אשר באה אל השופט לעיתים קרובות והתחננה לפניו שישפוט בצדק בינה לבין יריבה המתנכל לה. |
4 Aole ae la hoi ia i makemake ia manawa; a mahope iho, i iho la oia iloko ona, Aole o'u makau i ke Akua, aole o'u manao i kanaka;
| זמן מה התעלם השופט מבקשתה עד שנמאסה עליו, ואמר בלבו:’אמנם איני ירא את אלוהים ואף איני מכבד את בני האדם, |
5 Aka hoi, no ko noi nui ana mai o keia wahinekanemake ia'u, e hoopono aku au ia ia nei, o hooluhi mai ia ia'u i kona hele pinepine ana mai.
| אולם מוטב שאצדיק את האישה הזאת במשפטה, שאם לא כן היא תמשיך להטריד אותי ולא תעזוב אותי במנוחה‘. “ |
6 I mai la hoi ka Haku, E lohe oukou i ka mea a ka lunakanawai pono ole i olelo mai ai.
| האדון המשיך:”שמעו מה שאומר השופט הרשע. אם אפילו שופט רשע זה נענה לתחינות האישה, |
7 A o ke Akua hoi, aole anei ia e hoopono mai i kona poe i waeia, ka poe kahea ia ia i ke ao a me ka po, me ka ahanui hoi ia lakou?
| האם אינכם חושבים שאלוהים ישפוט בצדק את בניו המתפללים אליו יומם ולילה? האם יתמהמה בעניינם? |
8 Ke hai aku nei au ia oukou, e hoopono koke mai no oia ia lakou. Aka hoi, i ka hiki ana mai o ke Keiki a ke kanaka, e ike anei oia ma ka honua ia manaoio?
| אלוהים יענה לתפילתם במהרה ויוציא את הצדק לאור. אולם כשבן־האדם יחזור, האם ימצא אמונה בארץ?“ |
9 Alaila olelo mai la oia i keia olelonane i kekahi poe i manao ia lakou iho he maikai, a hoowahawaha aku ia hai.
| ישוע סיפר משל נוסף. הפעם היה המשל מכוון אל הגאוותנים החושבים את עצמם לצדיקים גמורים ומזלזלים באחרים: |
10 Hele ae la na kanaka elua i ka luakini e pule; he Parisaio kekahi, a he lunaauhau kekahi.
| ”שני אנשים באו להתפלל בבית־המקדש. האחד היה פרוש גאה וצדיק בעיני עצמו, והשני היה גובה מכס רמאי. |
11 Ku aku la ka Parisaio oia iho no, a pule aku la penei, E ke Akua, ke aloha aku nei au ia oe, no ka mea, aole au e like me na kanaka e, ka poe hookaha, ka poe pono ole, ka poe moe kolohe, aole hoi me keia lunaauhau.
| הפרוש הגאה התפלל כך:’אני מודה לך אלוהים על שאיני חוטא ככל האחרים, ובמיוחד שאיני חוטא כמו גובה־המכס הזה העומד כאן במקדש. מעולם לא רימיתי, לא עשקתי ולא נאפתי. |
12 Elua ko'u hookeai ana i ka hebedoma hookahi, ua haawi hoi au i ka hapaumi o ko'u waiwai a pau.
| אני צם פעמיים בשבוע ונותן לך, אלוהים, מעשר מכל רווחי‘. |
13 A o ka lunaauhau hoi, ku mamao aku la ia, aole hoi i leha iki kona mau maka i ka lani, aka, papai iho la ia ma kona umauma iho, i aku la, E ke Akua, e aloha mai oe ia'u i ka mea i hewa.
| ”לעומתו המוכס הרמאי שעמד במרחק מה, לא העז להרים את עיניו כשהתפלל, אלא הכה על חזהו בחרטה וקרא:’אלוהים, סלח לי. רחם על חוטא שכמוני‘. |
14 Ke hai aku nei au ia oukou, Oia ka mea i iho i kona hale me ka hoaponoia, aole kela: no ka mea, o ka mea i hookiekie ae ia ia iho, oia ke hoohaahaaia; a o ka mea i hoohaahaa ia ia iho, oia ke hookiekieia'e.
| אני אומר לכם, גובה־המכס ההוא הלך לביתו נקי מחטא, ולא כן הפרוש! כי מי שמכבד את עצמו יושפל ומי שמשפיל את עצמו יכובד.“ |
15 Alaila lawe ae la lakou i na kamalii uuku ia ia e hoopa oia ia lakou; a ike ka poe haumana, papa aku la lakou ia lakou la.
| יום אחד הביאו כמה אמהות את ילדיהן אל ישוע כדי שיברך אותם, אבל התלמידים לא הניחו להם לגשת אליו. |
16 Aka, kahea mai la Iesu ia lakou e hele mat, i mai la, E ae aka i na kamalii e hele mai io'a net, mai hoole aka ia lakou; no ka mea, no ka poe me neia ke aupuni o ke Akua.
| ישוע קרא אליו את התלמידים ואמר:”תנו לילדים לבוא אלי ואל תמנעו מהם, כי לכאלה שייכת מלכות האלוהים. |
17 He oiaio ka'u e olelo aka nei ia oukou, O ka mea aole i hoolauna i ke aupuni o ke Akua me he keiki uuku la, aole loa oia e komo ilaila.
| אני אומר לכם: מי שלא מקבל את מלכות האלוהים כמו ילד, לא יוכל להיכנס אליה.“ |
18 Alaila ninau aka la kekahi alii ia ia, E ke Kumu maikai, heaha ka'u e hana'i i loaa mai ai ia'u ke ola pau ole. (aiōnios g166)
| איש מכובד אחד שאל את ישוע:”רבי הטוב, מה עלי לעשות כדי לזכות בחיי נצח?“ (aiōnios g166) |
19 A i mai la o Iesu ia ia, No ke aha la oe i kapa mai ai ia'u he maikai? Hookahi wale no mea maikai, o ke Akua.
| ”מדוע אתה קורא לי טוב?“שאל ישוע.”רק אלוהים טוב. |
20 Ua ike hoi oe i na kanawai; Mai moe kolohe oe; Mai pepehi kanaka oe; Mai aihue oe; Mai hoike wahahee oe; E malama i kou makuakane a me kou makuwahine.
| אך בתשובה לשאלתך, הרי אתה מכיר את המצוות: לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, לא תענה ברעך עד שקר, כבד את אביך ואת אמך.“ |
21 A i aku la oia, Ua malama au i keia mau mea a pau mai kuu wa kamalii mai.
| ”את כל המצוות האלה אני שומר מילדותי“, השיב האיש. |
22 A lohe ae la o Iesu ia, i mai la oia ia ia, Hookahi au mea hemahema; e kuai lilo aku i kou waiwai a pau, a e haawi i ka poe ilihune, a e loaa ia oe ka waiwai ma ka lani; alaila e hele mai a hahai mai ia'u.
| ”עליך לעשות עוד דבר אחד“, אמר לו ישוע.”מכור את כל מה שיש לך ותן את הכסף לעניים – כך תאגור לך אוצר בשמים. אחר כך בוא אחרי.“ |
23 A lohe ae la oia ia mea, minamina loa iho la ia; no ka mea, he nui loa kona waiwai.
| כאשר שמע האיש את דברי ישוע הלך משם בצער רב, כי היה עשיר מאוד. |
24 Ike ae la hoi Iesu i kona minamina loa ana, i mai la ia Ane hiki ole i ka poe waiwai ke komo iloko o ke aupuni o ke Akua?
| ישוע ליווה בעיניו את האיש ואמר לתלמידיו:”לאדם עשיר קשה מאוד להיכנס למלכות האלוהים. |
25 E hiki i ke kamelo ke komo e i ka puka o ke kuikele mamua o ke komo ana o ke kanaka waiwai iloko o ke aupuni o ke Akua.
| קל יותר לגמל לעבור דרך חור המחט מאשר לאיש עשיר להיכנס למלכות האלוהים.“ |
26 I iho la hoi ka poe e lohe ana, E hiki hoi ia wai la ke hoolaia?
| ”אם כל־כך קשה להיכנס למלכות האלוהים, מי, אם כן, יוכל להיוושע?“שאלו השומעים. |
27 I mai la hoi Iesu, O na mea hiki ole i kanaka, e hiki no ia i ke Akua.
| השיב להם ישוע:”אלוהים יכול לעשות את מה שבני־האדם אינם יכולים!“ |
28 Alaila i aku la o Petero, Eia hoi, oa haalele makou i na mea a pau, a oa hahai aka ia oe.
| ”אנחנו עזבנו הכול והלכנו אחריך!“אמר פטרוס לישוע. |
29 I mai la hoi oia ia lakou, He oiaio ka'u a olelo aku nei ia oukou, O ka mea i haalele i ka hale, a me na makua, a me na hoahanau, a me ka wahine, a me na keiki no ke aupuni o ke Akua,
| ”כן, “השיב ישוע,”וכל מי שעזב את ביתו, אשתו, אחיו, הוריו או ילדיו למען מלכות האלוהים, |
30 E loaa hou no ia ia he nui wale i keia ao, a me ke ola pau ole i kela ao aku. (aiōn g165, aiōnios g166)
| יקבל בתמורה כפל כפליים בעולם הזה וחיי נצח בעולם הבא.“ (aiōn g165, aiōnios g166) |
31 A lawe ae la oia i ka umikumamalua, i mai la ia lakou, Eia hoi, e pii ana kakou i Ierusalema, a e hookoia na mea a pau i kakauia e ka poe kaula no ke Keiki a ke kanaka.
| ישוע קיבץ סביבו את שנים־עשר תלמידיו ואמר:”כידוע לכם אנחנו הולכים עכשיו לירושלים. כשנגיע לשם יתקיים כל מה שהנביאים אמרו על בן־האדם. |
32 No ka mea, e haawiia'ku oia i kanaka e, a e hoomaewaewaia mai, a e hoomaauia mai, a e kuhaia mai hoi:
| ימסרו אותו לידי הגויים אשר יתעללו בו, ילעגו לו, ירקו בפניו, |
33 A e hahau mai lakou ia ia, a e pepehi mai ia ia a make; a i ke kolu o ka la, e ala hou mai ia.
| יצליפו עליו בשוטים וימיתו אותו; אבל ביום השלישי יקום לתחייה.“ |
34 Aka, aole lakou i hoomaopopo ia mau mea; ua hunaia hoi ia lakou keia olelo, aole lakou i ike i ke ano o na mea i oleloia mai
| התלמידים לא הבינו את דבריו שהיו סתומים עבורם. |
35 Eia kekahi, i kona hookkoke ana i Ieriko, e noho ana kekahi makapo ma kapa alanui e nonoi ana.
| בהתקרבם ליריחו ישב עיוור אחד בצד הדרך וקיבץ נדבות. |
36 A lohe ae la i ka ahakanaka e hele ae ana, ninau mai la ia i ke ano o ia mea.
| קולות האנשים הרבים שעברו על פניו עוררו את סקרנותו, ולכן שאל:”מה מתרחש כאן?“ |
37 Hai aku la no hoi lakou ia ia, e maalo ana'e o Iesu no Nazareta.
| ”ישוע מנצרת עובר לפניך!“השיבו לו. |
38 Alaila kahea ae la ia, i ae la, E Iesu ke Keiki a Davida, e aloha mai oa ia'u!
| מששמע זאת העיוור החל לצעוק:”ישוע בן־דוד, רחם עלי!“ |
39 A o ka poe e hele mua ana, papa iho la lakou ia ia e noho malie. Aka, kahea nui hou ae la ia, E ke Keiki a Davida, o aloha mai oe ia'u.
| האנשים שהלכו לפני ישוע גערו בעיוור וניסו להשתיקו, אך ללא הצלחה. צעקותיו הלכו וגברו:”בן־דוד, רחם עלי!“ |
40 Ku malie iho la hoi o Iesu, hookina ae la e kaiia mai io na la; a kokoke aku la, ninau mai oia ia ia,
| קריאותיו הנואשות של העיוור הגיעו לאוזניו של ישוע והוא עצר.”הביאו אלי את האיש“, ציווה ישוע. כשהתקרב אליו העיוור שאל אותו ישוע: |
41 I mai la, He aha kou makemake e hana aku ai au ia oe? I aku la hoi oia, I ike au, e ka Haku.
| ”מה אתה רוצה שאעשה למענך?“”אדוני, אני רוצה לראות!“התחנן העיוור. |
42 A i mai la o Iesu ia ia, E ike oe, ua ola oe i kou manaoio.
| ”ראייתך ניתנה לך!“השיב ישוע.”אמונתך ריפאה אותך.“ |
43 A ike koke iho la no ia, a hahai aku la oia ia ia, me ka hoonani aku i ke Akua: a o ka poe kanaka a pau e ike ana, hoolea aku la lakou i ke Akua.
| מיד שבה אליו ראייתו והוא הלך אחרי ישוע, מהלל ומשבח את האלוהים. גם שאר האנשים שראו את הפלא הללו ושיבחו את האלוהים. |
