ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח |
ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה--הלא גם בנו דבר וישמע יהוה |
והאיש משה ענו מאד--מכל האדם אשר על פני האדמה |
ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם |
וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם |
ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם--יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו |
לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא |
פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה |
ויחר אף יהוה בם וילך |
והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת |
ויאמר אהרן אל משה בי אדני--אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו |
אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו |
ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה |
ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה--הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף |
ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים |
ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן |