איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות |
בני ציון היקרים המסלאים בפז--איכה נחשבו לנבלי חרש מעשה ידי יוצר |
גם תנין (תנים) חלצו שד היניקו גוריהן בת עמי לאכזר כי ענים (כיענים) במדבר |
דבק לשון יונק אל חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם |
האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות |
ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים |
זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם |
חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ |
טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזבו מדקרים מתנובת שדי |
ידי נשים רחמניות--בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי |
כלה יהוה את חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ותאכל יסדתיה |
לא האמינו מלכי ארץ וכל (כל) ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם |
מחטאות נביאיה עונת כהניה השפכים בקרבה דם צדיקים |
נעו עורים בחוצות נגאלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבשיהם |
סורו טמא קראו למו סורו סורו אל תגעו--כי נצו גם נעו אמרו בגוים לא יוספו לגור |
פני יהוה חלקם לא יוסיף להביטם פני כהנים לא נשאו זקנים (וזקנים) לא חננו |
עודינה (עודינו) תכלינה עינינו אל עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל גוי לא יושע |
צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצנו מלאו ימינו כי בא קצנו |
קלים היו רדפינו מנשרי שמים על ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו |
רוח אפינו משיח יהוה נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים |
שישי ושמחי בת אדום יושבתי (יושבת) בארץ עוץ גם עליך תעבר כוס--תשכרי ותתערי |
תם עונך בת ציון--לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך |