משא בבל--אשר חזה ישעיהו בן אמוץ |
על הר נשפה שאו נס הרימו קול להם הניפו יד ויבאו פתחי נדיבים |
אני צויתי למקדשי גם קראתי גבורי לאפי עליזי גאותי |
קול המון בהרים דמות עם רב קול שאון ממלכות גוים נאספים--יהוה צבאות מפקד צבא מלחמה |
באים מארץ מרחק מקצה השמים יהוה וכלי זעמו לחבל כל הארץ |
הילילו כי קרוב יום יהוה כשד משדי יבוא |
על כן כל ידים תרפינה וכל לבב אנוש ימס |
ונבהלו--צירים וחבלים יאחזון כיולדה יחילון איש אל רעהו יתמהו פני להבים פניהם |
הנה יום יהוה בא אכזרי ועברה וחרון אף--לשום הארץ לשמה וחטאיה ישמיד ממנה |
כי כוכבי השמים וכסיליהם לא יהלו אורם חשך השמש בצאתו וירח לא יגיה אורו |
ופקדתי על תבל רעה ועל רשעים עונם והשבתי גאון זדים וגאות עריצים אשפיל |
אוקיר אנוש מפז ואדם מכתם אופיר |
על כן שמים ארגיז ותרעש הארץ ממקומה--בעברת יהוה צבאות וביום חרון אפו |
והיה כצבי מדח וכצאן ואין מקבץ איש אל עמו יפנו ואיש אל ארצו ינוסו |
כל הנמצא ידקר וכל הנספה יפול בחרב |
ועלליהם ירטשו לעיניהם ישסו בתיהם ונשיהם תשגלנה (תשכבנה) |
הנני מעיר עליהם את מדי אשר כסף לא יחשבו וזהב לא יחפצו בו |
וקשתות נערים תרטשנה ופרי בטן לא ירחמו על בנים לא תחוס עינם |
והיתה בבל צבי ממלכות תפארת גאון כשדים כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה |
לא תשב לנצח ולא תשכן עד דור ודור ולא יהל שם ערבי ורעים לא ירבצו שם |
ורבצו שם ציים ומלאו בתיהם אחים ושכנו שם בנות יענה ושעירים ירקדו שם |
וענה איים באלמנותיו ותנים בהיכלי ענג וקרוב לבוא עתה וימיה לא ימשכו |