הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל |
עברו כלנה וראו ולכו משם חמת רבה ורדו גת פלשתים הטובים מן הממלכות האלה--אם רב גבולם מגבלכם |
המנדים ליום רע ותגשון שבת חמס |
השכבים על מטות שן וסרחים על ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק |
הפרטים על פי הנבל כדויד חשבו להם כלי שיר |
השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על שבר יוסף |
לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים |
נשבע אדני יהוה בנפשו נאם יהוה אלהי צבאות מתאב אנכי את גאון יעקב וארמנתיו שנאתי והסגרתי עיר ומלאה |
והיה אם יותרו עשרה אנשים בבית אחד--ומתו |
ונשאו דודו ומסרפו להוציא עצמים מן הבית ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עמך ואמר אפס ואמר הס כי לא להזכיר בשם יהוה |
כי הנה יהוה מצוה והכה הבית הגדול רסיסים והבית הקטן בקעים |
הירצון בסלע סוסים אם יחרוש בבקרים כי הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה |
השמחים ללא דבר האמרים--הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרנים |
כי הנני מקים עליכם בית ישראל נאם יהוה אלהי הצבאות--גוי ולחצו אתכם מלבוא חמת עד נחל הערבה |