הידעת--עת לדת יעלי-סלע חלל אילות תשמר |
תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה |
תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה |
יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא-שבו למו |
מי-שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח |
אשר-שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה |
ישחק להמון קריה תשאות נגש לא ישמע |
יתור הרים מרעהו ואחר כל-ירוק ידרוש |
היאבה רים עבדך אם-ילין על-אבוסך |
התקשר-רים בתלם עבתו אם-ישדד עמקים אחריך |
התבטח-בו כי-רב כחו ותעזב אליו יגיעך |
התאמין בו כי-ישוב (ישיב) זרעך וגרנך יאסף |
כנף-רננים נעלסה אם-אברה חסידה ונצה |
כי-תעזב לארץ בציה ועל-עפר תחמם |
ותשכח כי-רגל תזורה וחית השדה תדושה |
הקשיח בניה ללא-לה לריק יגיעה בלי-פחד |
כי-השה אלוה חכמה ולא-חלק לה בבינה |
כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו |
התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה |
התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה |
יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת-נשק |
ישחק לפחד ולא יחת ולא-ישוב מפני-חרב |
עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון |
ברעש ורגז יגמא-ארץ ולא-יאמין כי-קול שופר |
בדי שפר יאמר האח-- ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה |
המבינתך יאבר-נץ יפרש כנפו לתימן |
אם-על-פיך יגביה נשר וכי ירים קנו |
סלע ישכן ויתלנן-- על שן-סלע ומצודה |
משם חפר-אכל למרחוק עיניו יביטו |
ואפרחו יעלעו-דם ובאשר חללים שם הוא |