ויען בלדד השחי ויאמר |
עד-אנה תשימון קנצי למלין תבינו ואחר נדבר |
מדוע נחשבנו כבהמה נטמינו בעיניכם |
טרף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ ויעתק-צור ממקמו |
גם אור רשעים ידעך ולא-יגה שביב אשו |
אור חשך באהלו ונרו עליו ידעך |
יצרו צעדי אונו ותשליכהו עצתו |
כי-שלח ברשת ברגליו ועל-שבכה יתהלך |
יאחז בעקב פח יחזק עליו צמים |
טמון בארץ חבלו ומלכדתו עלי נתיב |
סביב בעתהו בלהות והפיצהו לרגליו |
יהי-רעב אנו ואיד נכון לצלעו |
יאכל בדי עורו יאכל בדיו בכור מות |
ינתק מאהלו מבטחו ותצעדהו למלך בלהות |
תשכון באהלו מבלי-לו יזרה על-נוהו גפרית |
מתחת שרשיו יבשו וממעל ימל קצירו |
זכרו-אבד מני-ארץ ולא-שם לו על-פני-חוץ |
יהדפהו מאור אל-חשך ומתבל ינדהו |
לא נין לו ולא-נכד בעמו ואין שריד במגוריו |
על-יומו נשמו אחרנים וקדמנים אחזו שער |
אך-אלה משכנות עול וזה מקום לא-ידע-אל |