כי נער ישראל ואהבהו וממצרים קראתי לבני |
קראו להם כן הלכו מפניהם--לבעלים יזבחו ולפסלים יקטרון |
ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועתיו ולא ידעו כי רפאתים |
בחבלי אדם אמשכם בעבתות אהבה ואהיה להם כמרימי על על לחיהם ואט אליו אוכיל |
לא ישוב אל ארץ מצרים ואשור הוא מלכו כי מאנו לשוב |
וחלה חרב בעריו וכלתה בדיו ואכלה--ממעצותיהם |
ועמי תלואים למשובתי ואל על יקראהו--יחד לא ירומם |
איך אתנך אפרים אמגנך ישראל--איך אתנך כאדמה אשימך כצבאים נהפך עלי לבי יחד נכמרו נחומי |
לא אעשה חרון אפי לא אשוב לשחת אפרים כי אל אנכי ולא איש--בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר |
אחרי יהוה ילכו כאריה ישאג כי הוא ישאג ויחרדו בנים מים |
יחרדו כצפור ממצרים וכיונה מארץ אשור והושבתים על בתיהם נאם יהוה |
סבבני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עד רד עם אל ועם קדושים נאמן |