לדוד אל-תתחר במרעים אל-תקנא בעשי עולה |
כי כחציר מהרה ימלו וכירק דשא יבולון |
בטח ביהוה ועשה-טוב שכן-ארץ ורעה אמונה |
והתענג על-יהוה ויתן-לך משאלת לבך |
גול על-יהוה דרכך ובטח עליו והוא יעשה |
והוציא כאור צדקך ומשפטך כצהרים |
דום ליהוה-- והתחולל-לו אל-תתחר במצליח דרכו באיש עשה מזמות |
הרף מאף ועזב חמה אל-תתחר אך-להרע |
כי-מרעים יכרתון וקוי יהוה המה יירשו-ארץ |
ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על-מקומו ואיננו |
וענוים יירשו-ארץ והתענגו על-רב שלום |
זמם רשע לצדיק וחרק עליו שניו |
אדני ישחק-לו כי-ראה כי-יבא יומו |
חרב פתחו רשעים-- ודרכו קשתם להפיל עני ואביון לטבוח ישרי-דרך |
חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה |
טוב-מעט לצדיק-- מהמון רשעים רבים |
כי זרועות רשעים תשברנה וסומך צדיקים יהוה |
יודע יהוה ימי תמימם ונחלתם לעולם תהיה |
לא-יבשו בעת רעה ובימי רעבון ישבעו |
כי רשעים יאבדו ואיבי יהוה כיקר כרים כלו בעשן כלו |
לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן |
כי מברכיו יירשו ארץ ומקלליו יכרתו |
מיהוה מצעדי-גבר כוננו ודרכו יחפץ |
כי-יפל לא-יוטל כי-יהוה סומך ידו |
נער הייתי-- גם-זקנתי ולא-ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש-לחם |
כל-היום חונן ומלוה וזרעו לברכה |
סור מרע ועשה-טוב ושכן לעולם |
כי יהוה אהב משפט ולא-יעזב את-חסידיו לעולם נשמרו וזרע רשעים נכרת |
צדיקים יירשו-ארץ וישכנו לעד עליה |
פי-צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט |
תורת אלהיו בלבו לא תמעד אשריו |
צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו |
יהוה לא-יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו |
קוה אל-יהוה ושמר דרכו וירוממך לרשת ארץ בהכרת רשעים תראה |
ראיתי רשע עריץ ומתערה כאזרח רענן |
ויעבר והנה איננו ואבקשהו ולא נמצא |
שמר-תם וראה ישר כי-אחרית לאיש שלום |
ופשעים נשמדו יחדו אחרית רשעים נכרתה |
ותשועת צדיקים מיהוה מעוזם בעת צרה |
ויעזרם יהוה ויפלטם יפלטם מרשעים ויושיעם--כי-חסו בו |