הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה׃ |
והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו׃ |
הבוק תבוק הארץ והבוז תבוז כי יהוה דבר את הדבר הזה׃ |
אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ׃ |
והארץ חנפה תחת ישביה כי עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם׃ |
על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער׃ |
אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב׃ |
שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור׃ |
בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו׃ |
נשברה קרית תהו סגר כל בית מבוא׃ |
צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ׃ |
נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער׃ |
כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים כנקף זית כעוללת אם כלה בציר׃ |
המה ישאו קולם ירנו בגאון יהוה צהלו מים׃ |
על כן בארים כבדו יהוה באיי הים שם יהוה אלהי ישראל׃ |
מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק ואמר רזי לי רזי לי אוי לי בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו׃ |
פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ׃ |
והיה הנס מקול הפחד יפל אל הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח כי ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ׃ |
רעה התרעעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ׃ |
נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא תסיף קום׃ |
והיה ביום ההוא יפקד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה׃ |
ואספו אספה אסיר על בור וסגרו על מסגר ומרב ימים יפקדו׃ |
וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד׃ |