Κατα Ματθαιον 22
1 και αποκριθεις ο ιησους παλιν ειπεν αυτοις εν παραβολαις λεγων
| ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר׃ |
2 ωμοιωθη η βασιλεια των ουρανων ανθρωπω βασιλει οστις εποιησεν γαμους τω υιω αυτου
| דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃ |
3 και απεστειλεν τους δουλους αυτου καλεσαι τους κεκλημενους εις τους γαμους και ουκ ηθελον ελθειν
| וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃ |
4 παλιν απεστειλεν αλλους δουλους λεγων ειπατε τοις κεκλημενοις ιδου το αριστον μου ητοιμασα οι ταυροι μου και τα σιτιστα τεθυμενα και παντα ετοιμα δευτε εις τους γαμους
| ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃ |
5 οι δε αμελησαντες απηλθον ο μεν εις τον ιδιον αγρον ο δε εις την εμποριαν αυτου
| והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃ |
6 οι δε λοιποι κρατησαντες τους δουλους αυτου υβρισαν και απεκτειναν
| והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃ |
7 ακουσας δε ο βασιλευς ωργισθη και πεμψας τα στρατευματα αυτου απωλεσεν τους φονεις εκεινους και την πολιν αυτων ενεπρησεν
| ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש׃ |
8 τοτε λεγει τοις δουλοις αυτου ο μεν γαμος ετοιμος εστιν οι δε κεκλημενοι ουκ ησαν αξιοι
| אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃ |
9 πορευεσθε ουν επι τας διεξοδους των οδων και οσους αν ευρητε καλεσατε εις τους γαμους
| לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃ |
10 και εξελθοντες οι δουλοι εκεινοι εις τας οδους συνηγαγον παντας οσους ευρον πονηρους τε και αγαθους και επλησθη ο γαμος ανακειμενων
| ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃ |
11 εισελθων δε ο βασιλευς θεασασθαι τους ανακειμενους ειδεν εκει ανθρωπον ουκ ενδεδυμενον ενδυμα γαμου
| ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃ |
12 και λεγει αυτω εταιρε πως εισηλθες ωδε μη εχων ενδυμα γαμου ο δε εφιμωθη
| ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃ |
13 τοτε ειπεν ο βασιλευς τοις διακονοις δησαντες αυτου ποδας και χειρας αρατε αυτον και εκβαλετε εις το σκοτος το εξωτερον εκει εσται ο κλαυθμος και ο βρυγμος των οδοντων
| ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃ |
14 πολλοι γαρ εισιν κλητοι ολιγοι δε εκλεκτοι
| כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃ |
15 τοτε πορευθεντες οι φαρισαιοι συμβουλιον ελαβον οπως αυτον παγιδευσωσιν εν λογω
| וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃ |
16 και αποστελλουσιν αυτω τους μαθητας αυτων μετα των ηρωδιανων λεγοντες διδασκαλε οιδαμεν οτι αληθης ει και την οδον του θεου εν αληθεια διδασκεις και ου μελει σοι περι ουδενος ου γαρ βλεπεις εις προσωπον ανθρωπων
| וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם׃ |
17 ειπε ουν ημιν τι σοι δοκει εξεστιν δουναι κηνσον καισαρι η ου
| לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃ |
18 γνους δε ο ιησους την πονηριαν αυτων ειπεν τι με πειραζετε υποκριται
| וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני׃ |
19 επιδειξατε μοι το νομισμα του κηνσου οι δε προσηνεγκαν αυτω δηναριον
| הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר׃ |
20 και λεγει αυτοις τινος η εικων αυτη και η επιγραφη
| ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו׃ |
21 λεγουσιν αυτω καισαρος τοτε λεγει αυτοις αποδοτε ουν τα καισαρος καισαρι και τα του θεου τω θεω
| ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃ |
22 και ακουσαντες εθαυμασαν και αφεντες αυτον απηλθον
| וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם׃ |
23 εν εκεινη τη ημερα προσηλθον αυτω σαδδουκαιοι οι λεγοντες μη ειναι αναστασιν και επηρωτησαν αυτον
| ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר׃ |
24 λεγοντες διδασκαλε μωσης ειπεν εαν τις αποθανη μη εχων τεκνα επιγαμβρευσει ο αδελφος αυτου την γυναικα αυτου και αναστησει σπερμα τω αδελφω αυτου
| רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו׃ |
25 ησαν δε παρ ημιν επτα αδελφοι και ο πρωτος γαμησας ετελευτησεν και μη εχων σπερμα αφηκεν την γυναικα αυτου τω αδελφω αυτου
| ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו׃ |
26 ομοιως και ο δευτερος και ο τριτος εως των επτα
| וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה׃ |
27 υστερον δε παντων απεθανεν και η γυνη
| ואחרי כלם מתה גם האשה׃ |
28 εν τη ουν αναστασει τινος των επτα εσται γυνη παντες γαρ εσχον αυτην
| ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה׃ |
29 αποκριθεις δε ο ιησους ειπεν αυτοις πλανασθε μη ειδοτες τας γραφας μηδε την δυναμιν του θεου
| ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים׃ |
30 εν γαρ τη αναστασει ουτε γαμουσιν ουτε εκγαμιζονται αλλ ως αγγελοι του θεου εν ουρανω εισιν
| כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו׃ |
31 περι δε της αναστασεως των νεκρων ουκ ανεγνωτε το ρηθεν υμιν υπο του θεου λεγοντος
| ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר׃ |
32 εγω ειμι ο θεος αβρααμ και ο θεος ισαακ και ο θεος ιακωβ ουκ εστιν ο θεος θεος νεκρων αλλα ζωντων
| אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים׃ |
33 και ακουσαντες οι οχλοι εξεπλησσοντο επι τη διδαχη αυτου
| וישמע המון העם וישתומממו על תורתו׃ |
34 οι δε φαρισαιοι ακουσαντες οτι εφιμωσεν τους σαδδουκαιους συνηχθησαν επι το αυτο
| והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃ |
35 και επηρωτησεν εις εξ αυτων νομικος πειραζων αυτον και λεγων
| ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר׃ |
36 διδασκαλε ποια εντολη μεγαλη εν τω νομω
| רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה׃ |
37 ο δε ιησους ειπεν αυτω αγαπησεις κυριον τον θεον σου εν ολη τη καρδια σου και εν ολη τη ψυχη σου και εν ολη τη διανοια σου
| ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך׃ |
38 αυτη εστιν πρωτη και μεγαλη εντολη
| זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃ |
39 δευτερα δε ομοια αυτη αγαπησεις τον πλησιον σου ως σεαυτον
| והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃ |
40 εν ταυταις ταις δυσιν εντολαις ολος ο νομος και οι προφηται κρεμανται
| בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים׃ |
41 συνηγμενων δε των φαρισαιων επηρωτησεν αυτους ο ιησους
| ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃ |
42 λεγων τι υμιν δοκει περι του χριστου τινος υιος εστιν λεγουσιν αυτω του δαβιδ
| מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד׃ |
43 λεγει αυτοις πως ουν δαβιδ εν πνευματι κυριον αυτον καλει λεγων
| ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו׃ |
44 ειπεν ο κυριος τω κυριω μου καθου εκ δεξιων μου εως αν θω τους εχθρους σου υποποδιον των ποδων σου
| נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃ |
45 ει ουν δαβιδ καλει αυτον κυριον πως υιος αυτου εστιν
| ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו׃ |
46 και ουδεις εδυνατο αυτω αποκριθηναι λογον ουδε ετολμησεν τις απ εκεινης της ημερας επερωτησαι αυτον ουκετι
| ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו׃ |
