Ψαλμοί 92

1 «Ψαλμός ωδής διά την ημέραν του Σαββάτου.» Αγαθόν το να δοξολογή τις τον Κύριον και να ψαλμωδή εις το όνομά σου, Υψιστε·

מזמור שיר ליום השבת ב טוב להדות ליהוה ולזמר לשמך עליון

2 να αναγγέλλη το πρωΐ το έλεός σου και την αλήθειάν σου πάσαν νύκτα,

להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות

3 με δεκάχορδον όργανον και με ψαλτήριον· με ωδήν και κιθάραν.

עלי-עשור ועלי-נבל עלי הגיון בכנור

4 Διότι με εύφρανας, Κύριε, εν τοις ποιήμασί σου· θέλω αγάλλεσθαι εν τοις έργοις των χειρών σου.

כי שמחתני יהוה בפעלך במעשי ידיך ארנן

5 Πόσον μεγάλα είναι τα έργα σου, Κύριε βαθείς είναι οι διαλογισμοί σου σφόδρα.

מה-גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבתיך

6 Ο άνθρωπος ο ανόητος δεν γνωρίζει, και ο μωρός δεν εννοεί τούτο·

איש-בער לא ידע וכסיל לא-יבין את-זאת

7 ότι οι ασεβείς βλαστάνουσιν ως ο χόρτος, και ανθούσι πάντες οι εργάται της ανομίας, διά να αφανισθώσιν αιωνίως.

בפרח רשעים כמו עשב ויציצו כל-פעלי און להשמדם עדי-עד

8 Αλλά συ, Κύριε, είσαι ύψιστος εις τον αιώνα.

ואתה מרום-- לעלם יהוה

9 Διότι, ιδού, οι εχθροί σου, Κύριε, διότι, ιδού, οι εχθροί σου θέλουσιν εξολοθρευθή· θέλουσι διασκορπισθή πάντες οι εργάται της ανομίας.

כי הנה איביך יהוה-- כי-הנה איביך יאבדו יתפרדו כל-פעלי און

10 Αλλά συ θέλεις υψώσει ως του μονοκέρωτος το κέρας μου· εγώ θέλω χρισθή με νέον έλαιον·

ותרם כראים קרני בלתי בשמן רענן

11 και ο οφθαλμός μου θέλει ιδεί την εκδίκησιν των εχθρών μου· τα ώτα μου θέλουσιν ακούσει περί των κακοποιών των επανισταμένων κατ' εμού.

ותבט עיני בשורי בקמים עלי מרעים-- תשמענה אזני

12 Ο δίκαιος ως φοίνιξ θέλει ανθεί· ως κέδρος του Λιβάνου θέλει αυξάνει.

צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה

13 Πεφυτευμένοι εν τω οίκω του Κυρίου, θέλουσιν ανθεί εν ταις αυλαίς του Θεού ημών·

שתולים בבית יהוה בחצרות אלהינו יפריחו

14 θέλουσι καρποφορεί και εν αυτώ τω βαθεί γήρατι, θέλουσιν είσθαι ακμάζοντες και ανθηροί·

עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו

15 διά να αναγγέλλωσιν ότι δίκαιος είναι ο Κύριος, το φρούριόν μου· και δεν υπάρχει αδικία εν αυτώ.

להגיד כי-ישר יהוה צורי ולא-עלתה (עולתה) בו