Ψαλμοί 73
1 «Ψαλμός του Ασάφ.» Αγαθός τωόντι είναι ο Θεός εις τον Ισραήλ, εις τους καθαρούς την καρδίαν.
| מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים-- לברי לבב |
2 Εμού δε, οι πόδες μου σχεδόν εκλονίσθησαν· παρ' ολίγον ωλίσθησαν τα βήματά μου.
| ואני--כמעט נטוי (נטיו) רגלי כאין שפכה (שפכו) אשרי |
3 Διότι εζήλευσα τους μωρούς, βλέπων την ευτυχίαν των ασεβών.
| כי-קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה |
4 Επειδή δεν είναι λύπαι εις τον θάνατον αυτών, αλλ' η δύναμις αυτών είναι στερεά.
| כי אין חרצבות למותם ובריא אולם |
5 Δεν είναι εν κόποις, ως οι άλλοι άνθρωποι· ουδέ μαστιγόνονται μετά των λοιπών ανθρώπων.
| בעמל אנוש אינמו ועם-אדם לא ינגעו |
6 διά τούτο περικυκλόνει αυτούς η υπερηφανία ως περιδέραιον· η αδικία σκεπάζει αυτούς ως ιμάτιον.
| לכן ענקתמו גאוה יעטף-שית חמס למו |
7 Οι οφθαλμοί αυτών εξέχουσιν εκ του πάχους· εξεπέρασαν τας επιθυμίας της καρδίας αυτών.
| יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב |
8 Εμπαίζουσι και λαλούσιν εν πονηρία καταδυναστείαν· λαλούσιν υπερηφάνως.
| ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו |
9 Θέτουσιν εις τον ουρανόν το στόμα αυτών, και η γλώσσα αυτών διατρέχει την γην.
| שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ |
10 Διά τούτο θέλει στραφή ενταύθα ο λαός αυτού· και ύδατα ποτηρίου πλήρους εκθλίβονται δι' αυτούς.
| לכן ישיב (ישוב) עמו הלם ומי מלא ימצו למו |
11 Και λέγουσι, Πως γνωρίζει ταύτα ο Θεός; και υπάρχει γνώσις εν τω Υψίστω;
| ואמרו איכה ידע-אל ויש דעה בעליון |
12 Ιδού, ούτοι είναι ασεβείς και ευτυχούσι διαπαντός· αυξάνουσι τα πλούτη αυτών.
| הנה-אלה רשעים ושלוי עולם השגו-חיל |
13 Άρα, ματαίως εκαθάρισα την καρδίαν μου και ένιψα εν αθωότητι τας χείρας μου.
| אך-ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי |
14 Διότι εμαστιγώθην όλην την ημέραν και ετιμωρήθην πάσαν αυγήν.
| ואהי נגוע כל-היום ותוכחתי לבקרים |
15 Αν είπω, Θέλω ομιλεί ούτως· ιδού, εξυβρίζω εις την γενεάν των υιών σου.
| אם-אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי |
16 Και εστοχάσθην να εννοήσω τούτο, πλην μ' εφάνη δύσκολον·
| ואחשבה לדעת זאת עמל היא (הוא) בעיני |
17 εωσού εισελθών εις το αγιαστήριον του Θεού, ενόησα τα τέλη αυτών.
| עד-אבוא אל-מקדשי-אל אבינה לאחריתם |
18 Συ βεβαίως έθεσας αυτούς εις τόπους ολισθηρούς· έρριψας αυτούς εις κρημνόν.
| אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות |
19 Πως διά μιας κατήντησαν εις ερήμωσιν Ηφανίσθησαν, απωλέσθησαν υπό αιφνιδίου ολέθρου.
| איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן-בלהות |
20 Ως όνειρον εξεγειρομένου Κύριε, όταν εγερθής, θέλεις αφανίσει την εικόνα αυτών.
| כחלום מהקיץ-- אדני בעיר צלמם תבזה |
21 Ούτως εκαίετο η καρδία μου, και τα νεφρά μου εβασανίζοντο·
| כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן |
22 και εγώ ήμην ανόητος και δεν εγνώριζον· κτήνος ήμην ενώπιόν σου.
| ואני-בער ולא אדע בהמות הייתי עמך |
23 Εγώ όμως είμαι πάντοτε μετά σού· συ με επίασας από της δεξιάς μου χειρός.
| ואני תמיד עמך אחזת ביד-ימיני |
24 Διά της συμβουλής σου θέλεις με οδηγήσει και μετά ταύτα θέλεις με προσλάβει εν δόξη.
| בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני |
25 Τίνα άλλον έχω εν τω ουρανώ; και επί της γης δεν θέλω άλλον παρά σε.
| מי-לי בשמים ועמך לא-חפצתי בארץ |
26 Ητόνησεν η σαρξ μου και η καρδία μου· αλλ' ο Θεός είναι η δύναμις της καρδίας μου και η μερίς μου εις τον αιώνα.
| כלה שארי ולבבי צור-לבבי וחלקי--אלהים לעולם |
27 Διότι, ιδού, όσοι απομακρύνονται από σου, θέλουσιν απολεσθή· συ εξωλόθρευσας πάντας τους εκκλίνοντας από σου.
| כי-הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל-זונה ממך |
28 Αλλά δι' εμέ, το να προσκολλώμαι εις τον Θεόν είναι το αγαθόν μου· έθεσα την ελπίδα μου επί Κύριον τον Θεόν, διά να κηρύττω πάντα τα έργα σου.
| ואני קרבת אלהים-- לי-טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל-מלאכותיך |
