Ψαλμοί 108

1 «Ωιδή Ψαλμού του Δαβίδ.» Ετοίμη είναι η καρδία μου, Θεέ· θέλω ψάλλει και θέλω ψαλμωδεί εν τη δόξη μου.

שיר מזמור לדוד נכון לבי אלהים אשירה ואזמרה אף-כבודי

2 Εξεγέρθητι, ψαλτήριον, και κιθάρα· θέλω εξεγερθή το πρωΐ.

עורה הנבל וכנור אעירה שחר

3 Θέλω σε επαινέσει, Κύριε, μεταξύ λαών, και θέλω ψαλμωδεί εις σε μεταξύ εθνών·

אודך בעמים יהוה ואזמרך בלאמים

4 διότι εμεγαλύνθη έως των ουρανών το έλεός σου και έως των νεφελών η αλήθειά σου.

כי-גדול מעל-שמים חסדך ועד-שחקים אמתך

5 Υψώθητι, Θεέ, επί τους ουρανούς· και η δόξα σου ας ήναι εφ' όλην την γήν·

רומה על-שמים אלהים ועל כל-הארץ כבודך

6 διά να ελευθερόνωνται οι αγαπητοί σου· σώσον διά της δεξιάς σου και επάκουσόν μου.

למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני

7 Ο Θεός ελάλησεν εν τω αγιαστηρίω αυτού· θέλω χαίρει, θέλω μοιράσει την Συχέμ και την κοιλάδα Σοκχώθ θέλω διαμετρήσει·

אלהים דבר בקדשו--אעלזה אחלקה שכם ועמק סכות אמדד

8 Εμού είναι ο Γαλαάδ, εμού ο Μανασσής· ο μεν Εφραΐμ είναι η δύναμις της κεφαλής μου· ο δε Ιούδας ο νομοθέτης μου·

לי גלעד לי מנשה ואפרים מעוז ראשי יהודה מחקקי

9 Ο Μωάβ είναι η λεκάνη του πλυσίματός μου· επί τον Εδώμ θέλω ρίψει το υπόδημά μου· θέλω αλαλάξει επί την Παλαιστίνην.

מואב סיר רחצי--על-אדום אשליך נעלי עלי-פלשת אתרועע

10 Τις θέλει με φέρει εις την περιτετειχισμένην πόλιν; τις θέλει με οδηγήσει έως Εδώμ;

מי יבלני עיר מבצר מי נחני עד-אדום

11 ουχί συ, Θεέ, ο απορρίψας ημάς; και δεν θέλεις εξέλθει, Θεέ, μετά των στρατευμάτων ημών;

הלא-אלהים זנחתנו ולא-תצא אלהים בצבאתינו

12 Βοήθησον ημάς από της θλίψεως, διότι ματαία είναι η παρά των ανθρώπων σωτηρία.

הבה-לנו עזרת מצר ושוא תשועת אדם

13 Διά του Θεού θέλομεν κάμει ανδραγαθίας· και αυτός θέλει καταπατήσει τους εχθρούς ημών.

באלהים נעשה-חיל והוא יבוס צרינו