Ψαλμοί 104
1 Ευλόγει, η ψυχή μου, τον Κύριον. Κύριε Θεέ μου, εμεγαλύνθης σφόδρα· τιμήν και μεγαλοπρέπειαν είσαι ενδεδυμένος·
| ברכי נפשי את-יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת |
2 ο περιτυλιττόμενος το φως ως ιμάτιον, ο εκτείνων τον ουρανόν ως καταπέτασμα·
| עטה-אור כשלמה נוטה שמים כיריעה |
3 ο στεγάζων με ύδατα τα υπερώα αυτού· ο ποιών τα νέφη άμαξαν αυτού· ο περιπατών επί πτερύγων ανέμων·
| המקרה במים עליותיו השם-עבים רכובו המהלך על-כנפי-רוח |
4 ο ποιών τους αγγέλους αυτού πνεύματα, τους λειτουργούς αυτού πυρός φλόγα·
| עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט |
5 ο θεμελιών την γην επί την βάσιν αυτής, διά να μη σαλευθή εις τον αιώνα του αιώνος.
| יסד-ארץ על-מכוניה בל-תמוט עולם ועד |
6 Με την άβυσσον, ως με ιμάτιον, εκάλυψας αυτήν· τα ύδατα εστάθησαν επί των ορέων·
| תהום כלבוש כסיתו על-הרים יעמדו מים |
7 από επιτιμήσεώς σου έφυγον· από της φωνής της βροντής σου εσύρθησαν εν βία·
| מן-גערתך ינוסון מן-קול רעמך יחפזון |
8 ανέβησαν εις τα όρη, κατέβησαν εις τας κοιλάδας, εις τόπον, τον οποίον διώρισας δι' αυτά·
| יעלו הרים ירדו בקעות-- אל-מקום זה יסדת להם |
9 έθεσας όριον, το οποίον δεν θέλουσιν υπερβή ουδέ θέλουσιν επιστρέψει διά να σκεπάσωσι την γην.
| גבול-שמת בל-יעברון בל-ישבון לכסות הארץ |
10 Ο εξαποστέλλων πηγάς εις τας φάραγγας, διά να ρέωσιν αναμέσον των ορέων·
| המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון |
11 ποτίζουσι πάντα τα θηρία του αγρού· οι άγριοι όνοι σβύνουσι την δίψαν αυτών·
| ישקו כל-חיתו שדי ישברו פראים צמאם |
12 πλησίον αυτών τα πετεινά του ουρανού κατασκηνούσι, και αναμέσον των κλάδων κελαδούσιν.
| עליהם עוף-השמים ישכון מבין עפאים יתנו-קול |
13 Ο ποτίζων τα όρη εκ των υπερώων αυτού· από του καρπού των έργων σου χορταίνει η γη.
| משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ |
14 Ο αναδίδων χόρτον διά τα κτήνη και βοτάνην προς χρήσιν του ανθρώπου, διά να εξάγη τροφήν εκ της γης,
| מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן-הארץ |
15 και οίνον ευφραίνοντα την καρδίαν του ανθρώπου, έλαιον διά να λαμπρύνη το πρόσωπον αυτού, και άρτον στηρίζοντα την καρδίαν του ανθρώπου.
| ויין ישמח לבב-אנוש-- להצהיל פנים משמן ולחם לבב-אנוש יסעד |
16 Εχορτάσθησαν τα δένδρα του Κυρίου· αι κέδροι του Λιβάνου, τας οποίας εφύτευσεν·
| ישבעו עצי יהוה-- ארזי לבנון אשר נטע |
17 Όπου τα πετεινά κάμνουσι φωλεάς· αι πεύκαι είναι η κατοικία του πελαργού.
| אשר-שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה |
18 Τα όρη τα υψηλά είναι διά τας δορκάδας· αι πέτραι καταφυγή εις τους δασύποδας.
| הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים |
19 Έκαμε την σελήνην διά τους καιρούς· ο ήλιος γνωρίζει την δύσιν αυτού.
| עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו |
20 Φέρεις σκότος, και γίνεται νύξ· εν αυτή περιφέρονται πάντα τα θηρία του δάσους·
| תשת-חשך ויהי לילה-- בו-תרמש כל-חיתו-יער |
21 οι σκύμνοι βρυχώνται διά να αρπάσωσι, και να ζητήσωσι παρά του Θεού την τροφήν αυτών.
| הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם |
22 Ο ήλιος ανατέλλει· συνάγονται και πλαγιάζουσιν εν τοις σπηλαίοις αυτών·
| תזרח השמש יאספון ואל-מעונתם ירבצון |
23 εξέρχεται ο άνθρωπος εις το έργον αυτού και εις την εργασίαν αυτού έως εσπέρας.
| יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי-ערב |
24 Πόσον μεγάλα είναι τα έργα σου, Κύριε· τα πάντα εν σοφία εποίησας· η γη είναι πλήρης των ποιημάτων σου·
| מה-רבו מעשיך יהוה-- כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך |
25 αύτη η θάλασσα η μεγάλη και ευρύχωρος. Εκεί είναι ερπετά αναρίθμητα, ζώα μικρά μετά μεγάλων·
| זה הים גדול-- ורחב ידים שם-רמש ואין מספר חיות קטנות עם-גדלות |
26 εκεί διατρέχουσι τα πλοία· εκεί ο Λευϊάθαν ούτος, τον οποίον έπλασας διά να παίζη εν αυτή.
| שם אניות יהלכון לויתן זה-יצרת לשחק-בו |
27 Πάντα ταύτα επί σε ελπίζουσι, διά να δώσης εν καιρώ την τροφήν αυτών.
| כלם אליך ישברון-- לתת אכלם בעתו |
28 Δίδεις εις αυτά, συνάγουσιν· ανοίγεις την χείρα σου, χορταίνουσιν αγαθά.
| תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב |
29 Αποστρέφεις το πρόσωπόν σου, ταράττονται· σηκόνεις την πνοήν αυτών, αποθνήσκουσι και εις το χώμα αυτών επιστρέφουσιν·
| תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל-עפרם ישובון |
30 εξαποστέλλεις το πνεύμά σου, κτίζονται, και ανανεόνεις το πρόσωπον της γης.
| תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה |
31 Η δόξα του Κυρίου έστω εις τον αιώνα· ας ευφραίνεται ο Κύριος εις τα έργα αυτού·
| יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו |
32 ο επιβλέπων επί την γην και κάμνων αυτήν να τρέμη· εγγίζει τα όρη, και καπνίζουσι.
| המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו |
33 Θέλω ψάλλει εις τον Κύριον ενόσω ζώ· θέλω ψαλμωδεί εις τον Θεόν μου ενόσω υπάρχω.
| אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי |
34 Η εις αυτόν μελέτη μου θέλει είσθαι γλυκεία· εγώ θέλω ευφραίνεσθαι εις τον Κύριον.
| יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה |
35 Ας εκλείψωσιν οι αμαρτωλοί από της γης και οι ασεβείς ας μη υπάρχωσι πλέον. Ευλόγει, η ψυχή μου, τον Κύριον. Αλληλούϊα.
| יתמו חטאים מן-הארץ ורשעים עוד אינם-- ברכי נפשי את-יהוה הללו-יה |
