Παροιμίαι 8
1 Δεν κράζει η σοφία; και δεν εκπέμπει την φωνήν αυτής η σύνεσις;
| הלא חכמה תקרא ותבונה תתן קולה׃ |
2 Ίσταται επί της κορυφής των υψηλών τόπων, υπέρ την οδόν, εν τω μέσω των τριόδων.
| בראש מרומים עלי דרך בית נתיבות נצבה׃ |
3 Κράζει πλησίον των πυλών, εν τη εισόδω της πόλεως, εν τη εισόδω των θυρών·
| ליד שערים לפי קרת מבוא פתחים תרנה׃ |
4 προς εσάς, άνθρωποι, κράζω· και η φωνή μου εκπέμπεται προς τους υιούς των ανθρώπων.
| אליכם אישים אקרא וקולי אל בני אדם׃ |
5 Απλοί, νοήσατε φρόνησιν· και άφρονες, αποκτήσατε νοήμονα καρδίαν.
| הבינו פתאים ערמה וכסילים הבינו לב׃ |
6 Ακούσατε· διότι θέλω λαλήσει πράγματα έξοχα, και τα χείλη μου θέλουσι προφέρει ορθά.
| שמעו כי נגידים אדבר ומפתח שפתי מישרים׃ |
7 Διότι αλήθειαν θέλει λαλήσει ο λάρυγξ μου· τα δε χείλη μου βδελύττονται την ασέβειαν.
| כי אמת יהגה חכי ותועבת שפתי רשע׃ |
8 Πάντες οι λόγοι του στόματός μου είναι μετά δικαιοσύνης· δεν υπάρχει εν αυτοίς δόλιον διεστραμμένον·
| בצדק כל אמרי פי אין בהם נפתל ועקש׃ |
9 Πάντες είναι σαφείς εις τον νοούντα και ορθοί εις τους ευρίσκοντας γνώσιν.
| כלם נכחים למבין וישרים למצאי דעת׃ |
10 Λάβετε την παιδείαν μου, και μη αργύριον· και γνώσιν, μάλλον παρά χρυσίον εκλεκτόν.
| קחו מוסרי ואל כסף ודעת מחרוץ נבחר׃ |
11 Διότι η σοφία είναι καλητέρα λίθων πολυτίμων· και πάντα τα επιθυμητά πράγματα δεν είναι αντάξια αυτής.
| כי טובה חכמה מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה׃ |
12 Εγώ η σοφία κατοικώ μετά της φρονήσεως, και εφευρίσκω γνώσιν συνετών βουλευμάτων.
| אני חכמה שכנתי ערמה ודעת מזמות אמצא׃ |
13 Ο φόβος του Κυρίου είναι να μισή τις το κακόν· αλαζονείαν και αυθάδειαν και πονηράν οδόν και διεστραμμένον στόμα εγώ μισώ.
| יראת יהוה שנאת רע גאה וגאון ודרך רע ופי תהפכות שנאתי׃ |
14 Εμού είναι η βουλή και η ασφάλεια· εγώ είμαι η σύνεσις· εμού η δύναμις.
| לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה׃ |
15 Δι' εμού οι βασιλείς βασιλεύουσι, και οι άρχοντες θεσπίζουσι δικαιοσύνην.
| בי מלכים ימלכו ורוזנים יחקקו צדק׃ |
16 Δι' εμού οι ηγεμόνες ηγεμονεύουσι, και οι μεγιστάνες, πάντες οι κριταί της γής·
| בי שרים ישרו ונדיבים כל שפטי צדק׃ |
17 Εγώ τους εμέ αγαπώντας αγαπώ· και οι ζητούντές με θέλουσι με ευρεί.
| אני אהביה אהב ומשחרי ימצאנני׃ |
18 Πλούτος και δόξα είναι μετ' εμού, αγαθά διαμένοντα και δικαιοσύνη.
| עשר וכבוד אתי הון עתק וצדקה׃ |
19 Οι καρποί μου είναι καλήτεροι χρυσίου και χρυσίου καθαρού· και τα γεννήματά μου, εκλεκτού αργυρίου.
| טוב פריי מחרוץ ומפז ותבואתי מכסף נבחר׃ |
20 Περιπατώ εν οδώ δικαιοσύνης, αναμέσον των τρίβων της κρίσεως,
| בארח צדקה אהלך בתוך נתיבות משפט׃ |
21 διά να κάμω τους αγαπώντάς με να κληρονομήσωσιν αγαθά, και να γεμίσω τους θησαυρούς αυτών.
| להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא׃ |
22 Ο Κύριος με είχεν εν τη αρχή των οδών αυτού, προ των έργων αυτού, απ' αιώνος.
| יהוה קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז׃ |
23 Προ του αιώνος με έχρισεν, απ' αρχής, πριν υπάρξη η γη.
| מעולם נסכתי מראש מקדמי ארץ׃ |
24 Εγεννήθην ότε δεν ήσαν αι άβυσσοι, ότε δεν υπήρχον αι πηγαί αι αναβρύουσαι ύδατα·
| באין תהמות חוללתי באין מעינות נכבדי מים׃ |
25 Πριν τα όρη θεμελιωθώσι, προ των λόφων, εγώ εγεννήθην·
| בטרם הרים הטבעו לפני גבעות חוללתי׃ |
26 ενώ δεν είχεν έτι κάμει την γην ούτε πεδιάδας, ούτε κορυφάς χωμάτων της οικουμένης.
| עד לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל׃ |
27 Ότε ητοίμαζε τους ουρανούς, εγώ ήμην εκεί· ότε περιέγραφε καμάραν υπεράνω του προσώπου της αβύσσου·
| בהכינו שמים שם אני בחוקו חוג על פני תהום׃ |
28 ότε εστερέονε τον αιθέρα επάνω· ότε ωχύρονε τας πηγάς της αβύσσου·
| באמצו שחקים ממעל בעזוז עינות תהום׃ |
29 ότε επέβαλλε τον νόμον αυτού εις την θάλασσαν, να μη παραβώσι τα ύδατα το πρόσταγμα αυτού· ότε διέταττε τα θεμέλια της γής·
| בשומו לים חקו ומים לא יעברו פיו בחוקו מוסדי ארץ׃ |
30 τότε ήμην πλησίον αυτού δημιουργούσα· και εγώ ήμην καθ' ημέραν η τρυφή αυτού, ευφραινομένη πάντοτε ενώπιον αυτού,
| ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשעים יום יום משחקת לפניו בכל עת׃ |
31 ευφραινομένη εν τη οικουμένη της γης αυτού· και η τρυφή μου ήτο μετά των υιών των ανθρώπων.
| משחקת בתבל ארצו ושעשעי את בני אדם׃ |
32 Τώρα λοιπόν ακούσατέ μου, ω τέκνα· διότι μακάριοι οι φυλάττοντες τας οδούς μου.
| ועתה בנים שמעו לי ואשרי דרכי ישמרו׃ |
33 Ακούσατε παιδείαν και γένεσθε σοφοί, και μη αποδοκιμάζετε αυτήν.
| שמעו מוסר וחכמו ואל תפרעו׃ |
34 Μακάριος ο άνθρωπος, όστις μου ακούση, αγρυπνών καθ' ημέραν εν ταις πύλαις μου, περιμένων εις τους παραστάτας των θυρών μου·
| אשרי אדם שמע לי לשקד על דלתתי יום יום לשמר מזוזת פתחי׃ |
35 διότι όστις εύρη εμέ, θέλει ευρεί ζωήν, και θέλει λάβει χάριν παρά Κυρίου.
| כי מצאי מצאי חיים ויפק רצון מיהוה׃ |
36 Όστις όμως αμαρτήση εις εμέ, την εαυτού ψυχήν αδικεί· πάντες οι μισούντές με αγαπώσι θάνατον.
| וחטאי חמס נפשו כל משנאי אהבו מות׃ |
