Παροιμίαι 7
1 Υιέ μου, φύλαττε τους λόγους μου και ταμίευσον τας εντολάς μου παρά σεαυτώ.
| בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך |
2 Φύλαττε τας εντολάς μου, και θέλεις ζήσει· και τον νόμον μου, ως την κόρην των οφθαλμών σου.
| שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך |
3 Δέσον αυτά επί τους δακτύλους σου, εγχάραξον αυτά επί την πλάκα της καρδίας σου.
| קשרם על-אצבעתיך כתבם על-לוח לבך |
4 Ειπέ προς την σοφίαν; συ είσαι αδελφή μου· και κάλεσον την φρόνησιν συγγενή σου·
| אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא |
5 διά να σε φυλάττωσιν από ξένης γυναικός, από αλλοτρίας κολακευούσης διά των λόγων αυτής.
| לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה |
6 Επειδή από του παραθύρου της οικίας μου έκυψα διά του δικτυωτού μου·
| כי בחלון ביתי-- בעד אשנבי נשקפתי |
7 και είδον μεταξύ των αφρόνων, παρετήρησα μεταξύ των νεανίσκων, νέον ενδεή φρενών·
| וארא בפתאים אבינה בבנים-- נער חסר-לב |
8 όστις διέβαινε διά της πλατείας, πλησίον της γωνίας αυτής, και διήρχετο την οδόν προς την οικίαν αυτής,
| עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד |
9 εν τω εσπερινώ σκότει της ημέρας, εν τω σκοτασμώ της νυκτός και τω γνόφω·
| בנשף-בערב יום באישון לילה ואפלה |
10 και ιδού, συναπαντά αυτόν γυνή έχουσα σχήμα πορνικόν, και καρδίαν δολιόφρονα,
| והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב |
11 φλύαρος και αναιδής· οι πόδες αυτής δεν μένουσιν εν τω οίκω αυτής·
| המיה היא וסררת בביתה לא-ישכנו רגליה |
12 τώρα είναι έξω, τώρα εν ταις πλατείαις, και ενεδρεύει πλησίον πάσης γωνίας.
| פעם בחוץ--פעם ברחבות ואצל כל-פנה תארב |
13 Και πιάνει αυτόν και φιλεί αυτόν και με αναιδές πρόσωπον λέγει προς αυτόν,
| והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו |
14 Έχω θυσίας ειρηνικάς· σήμερον απέδωκα τας ευχάς μου·
| זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי |
15 διά τούτο εξήλθον εις απάντησίν σου, ποθούσα το πρόσωπόν σου, και σε εύρηκα·
| על-כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך |
16 έστρωσα την κλίνην μου με πέπλους, με τάπητας πεποικιλμένους, με νήματα της Αιγύπτου·
| מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים |
17 εθυμίασα την κλίνην μου με σμύρναν, αλόην και κινάμωμον·
| נפתי משכבי-- מר אהלים וקנמון |
18 ελθέ, ας μεθυσθώμεν από έρωτος μέχρι της αυγής· ας εντρυφήσωμεν εις έρωτας·
| לכה נרוה דדים עד-הבקר נתעלסה באהבים |
19 διότι δεν είναι ο ανήρ εν τη οικία αυτού, υπήγεν εις οδόν μακράν·
| כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק |
20 έλαβε βαλάντιον αργυρίου εν τη χειρί αυτού· εν ωρισμένω καιρώ θέλει επανέλθει εις την οικίαν αυτού.
| צרור-הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו |
21 Διά της πολλής αυτής τέχνης απεπλάνησεν αυτόν· διά της κολακείας των χειλέων αυτής είλκυσεν αυτόν.
| הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו |
22 Ευθύς ακολουθεί αυτήν κατόπιν, καθώς ο βους υπάγει εις την σφαγήν, ή καθώς η έλαφος πηδά εις τον βρόχον,
| הולך אחריה פתאם כשור אל-טבח יבא וכעכס אל-מוסר אויל |
23 εωσού βέλος διαπεράση το ήπαρ αυτής· καθώς το πτηνόν σπεύδει εις την παγίδα και δεν εξεύρει ότι είναι εναντίον της ζωής αυτού.
| עד יפלח חץ כבדו-- כמהר צפור אל-פח ולא-ידע כי-בנפשו הוא |
24 Τώρα λοιπόν ακούσατέ μου, τέκνα, και προσέχετε εις τους λόγους του στόματός μου.
| ועתה בנים שמעו-לי והקשיבו לאמרי-פי |
25 Ας μη εκκλίνη εις τας οδούς αυτής η καρδία σου, μη παρεκτραπής εις τας τρίβους αυτής.
| אל-ישט אל-דרכיה לבך אל-תתע בנתיבותיה |
26 Διότι πολλούς έκαμε να πέσωσι πεπληγωμένοι, και δυνατοί είναι οι φονευθέντες υπ' αυτής.
| כי-רבים חללים הפילה ועצמים כל-הרגיה |
